פרנסיס קרוזייה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. פרנסיס רודון מוירה קרוזייה (באנגלית: Francis Rawdon Moira Crozier (חבר בחברה המלכותית ובאגודת האסטרונומים, 16 באוגוסט 1796 - נעלם ב-26 באפריל 1848) היה קצין אנגלי-אירי בצי המלכותי וחוקר קטבים. קרוזייה השתתף בשש משלחות חקר אל החוג הארקטי ואל אנטארקטיקה. הוא נולד באירלנד, בבאנברידג', קאונטי דון, באלסטר, ונקרא של שם ידיד של אביו, פרנסיס רודון-הייסטינגס, המרקיז הראשון מהייסטינגס (קודם לכן הרוזן השני ממוירה).
ילדות ונעורים
פרנסיס קרוזייה נולד באלסטר שבצפון אירלנד. הוא היה האחד-עשר מתוך שלושה-עשר ילדים, ובנו החמישי של עורך הדין ג'ורג' קרוזייה. קרוזייה למד בבית ספר מקומי בבנברידג' עם אחיו ויליאם ותומאס, וחי עם משפחתו בבית אבונמור, שאביו בנה בשנת 1792, במרכז באנברידג'.
שירות בצי
בגיל 13 התנדב קרוזייר לצי המלכותי וביוני 1810 עלה על סיפון האונייה "האמאדריאד" (1804). בשנת 1812 שירת על האונייה "בריטון" (1812) וב-1814 ביקר באי פיטקרן, שם פגש את אחרוני המורדים מן האונייה "באונטי". בשנת 1817 קיבל את רישיון החובל שלו וב-1818 שירת על המפרשית "דוטרל" במסעה אל כף התקווה הטובה. בשנת 1821 התנדב קרוזייה להצטרף אל משלחתו השנייה של קפטן ויליאם אדוארד פארי (1823-1821) למציאת המעבר הצפון-מערבי, בספינות "פיורי" (1814) ואחותה "הקלה" (1815). הוא חזר לחוג הארקטי עם פארי בשנת 1824, במסע שהסתיים באובדן ה"פיורי" סמוך לחופי האי סומרסט (נונאווט). קרוזייה קודם לדרגת לוטננט בשנת 1826 וב-1827 הצטרף לניסיונו הכושל של פארי להגיע אל הקוטב הצפוני. במהלך מסעותיו קשר קרוזייה ידידות קרובה עם ג'יימס קלארק רוס והיה לאיש סודו. הוא נבחר לחבר אגודת האסטרונומים המלכותית בשנת 1827, אחרי שניהל מחקרים אסטרונומיים ומגנטיים רבי ערך בשלוש המשלחות שיצא אליהן עם פארי. בשנת 1831 הוצב לפריגטה "סטאג" ושירת בה סמוך לחופי פורטוגל במשך מלחמת האזרחים של מדינה זו. קרוזייה הצטרף לג'יימס קלארק רוס בקצין ראשון של ה"קוב" בשנת 1835 בחיפוש אחר 12 ספינות ציד לווייתנים בריטיות שאבדו באזור הארקטי. קרוזייה התמנה לדרגת מפקד בשנת 1837.
חקר אנטארקטיקה
בשנת 1839 חזר קרוזייה ונלווה אל ג'יימס קלארק רוס, כקצין ראשון במסע של ארבע שנים לחקר יבשת אנטארקטיקה באוניות ארבוס וטרור. קרוזייה פיקד על "טרור" וב-1841 הוסמך לדרגת רב חובל. "ארבוס" ו"טרור" חזרו ב-1843, לאחר שביצעו את הפריצה המשמעותית ביותר של הקרח האנטארקטי הדחוס וגילו חלקים גדולים מן היבשת - לרבות ים רוס והאי רוס, הר ארבוס ומדף הקרח רוס.[1]
משלחת המעבר הצפון-מערבי
ערך מורחב – המשלחת האבודה של פרנקלין
בשנת 1845 הצטרף קרוזייה לסר ג'ון פרנקלין במשלחת לגילוי המעבר הצפון-מערבי, כר-חובל של אה"מ טרור. אחרי מות פרנקלין ביוני 1847, קיבל עליו את הפיקוד על המשלחת, וגורלו, יחד עם זה של שאר חברי המשלחת, נותר בגדר תעלומה עד 1859, כשפתק ממנו ומג'יימס פיצג'יימס, רב החובל של "ארבוס", ספינת המשלחת השנייה, התגלה על אי המלך ויליאם במהלך משלחת בהנהגת קפטן פרנסיס לאופולד מקלינטוק. תאריך הפתק היה אפריל 1848 ונאמר בו, שהספינות ננטשו אחרי שנלכדו בקרח. תשעה קצינים, בהם ג'ון פרנקלין, ו-15 אנשי צוות מתו, והשורדים עומדים לצאת לדרך ב-26 באפריל בכיוון נהר באק (נונאווט) בקנדה.[2] דיווחים מאוחרים יותר ולא-מאומתים של אינואיטים אמרו, שבין 1852 ל-1858 נראו קרוזייה וחבר אחר במשלחת באזור אגם בייקר, כ-400 ק"מ דרומה, שם מצא פארלי מוואט ב-1948 "גלעד עתיק מאד, לא במבנה אסקימואי רגיל" ובתוכו שרידים של תיבת עץ בעלת חיבורים מצטלבים.[3] מקלינטוק וצוותי חיפוש שבאו אחריו מצאו חפצים, קברים ושרידי אדם מן הצוות של פרנקלין על האי ביצ'י, אי המלך ויליאם והחוף הצפוני של קנדה, אבל לא ניצולים.
מורשת
מחוות הוקרה
בינואר 2008 אירחה עיר הולדתו של קרוזייה, באנברידג' שבאולסטר, אירוע אזכרה, שכלל טקס זיכרון והודיה בכנסיית השילוש ה"קדוש", בהשתתפות יותר מ-100 צאצאים של קרוזייה ושל קצינים אחרים במשלחת האבודה של פרנקלין ואלה שיצאו לחיפושים אחריה, יחד עם יו"ר מועצת באנברידג' וכמה היסטוריונים ארקטיים, לרבות מייקל סמית' וראסל פוטר.
אנדרטה לסר ג'ון פרנקלין ואנשיו, כולל קרוזייה, הוקמה בצו פרלמנטרי בשנת 1858 בבית החולים גריניץ' בלונדון. היא הועברה לבית התפילה ל הקולג' הימי המלכותי בגריניץ' בשנת 1937, והוצבה מחדש בכניסה לקולג' לזעבר בשלהי 2009. בטקס הודיה ב-29 באוקטובר 2009, חגגו תיירי קוטב וצאצאים של סר ג'ון פרנקלין, קפטן קרוזייה ואנשיהם את תרומות אבותיהם.[4]
תוואי נוף גאוגרפיים
אלה הם תוואי הנוף הגאוגרפיים הקרויים על שם קרוזייה:
- כף קרוזייה בצדו המזרחי של האי רוס, אנטארקטיקה
- כף קרוזייה על צלעו המזרחית של אי המלך ויליאם, באזור הארקטי הקנדי
- כף קרוזייה בכניסה המערבית למפרץ הרחמים על האי בנקס באזור הארקטי הקנדי
- מצר קרוזייה, הנמצא בין האי קורנוואליס (נונאווט) לאי באטהרסט (קנדה) באזור הארקטי הקנדי
- נהר קרוזייה, סמוך למצר פְיוּרי והֶקְלָה באזור הארקטי הקנדי
- קרוזייה פוינט על שפיצברגן, באזור הארקטי צפונית לנורווגיה
- תעלת קרוזייה, צפונית לאי בנקס באזור הארקטי הקנדי
- האי קרוזייה בתעלת קנדי, בין גרנלנד והאי אלזמיר
- מכתש קרוזייה על הירח, ב-13.5° דרום, 50.8° מזרח בצד הקרוב של הירח
גילוי האוניות
בשנת 2014 מצאה משלחת מצר ויקטוריה שני פריטים על האי האט במפרץ המלכה מוד, סמוך לאי המלך ויליאם של נונאווט: חלק ממנוף להשקת סירות ועליו החותמות של שני חצים רחבים של הצי המלכותי; וחפץ עשוי עץ, אולי שסתום לצינור המתכת, שדרכו משלשלים את כבל הספינה אל תוך תא הכבל שמתחתיו.[5][6] בהמשך מצאה המשלחת אחת מן הספינות של פרנקלין, משומרת במצב טוב. הספינה הטבועה נחה על על קרקע מפרץ המלכה מוד בחלקו המזרחי, מערבית לאי או'ריילי. אושר שהספינה הטבועה היא "ארבוס", אוניית הדגל של המשלחת. בשנת 2016 אותרה ספינה העונה על תיאורה של "טרור" במפרץ טרור, סמוך לחוף הדרומי של אי המלך ויליאם.[7]
לקריאה נוספת
- אליזבת מקרגור, ילד הקרח, תרגום מיכל קירזנר-אפלבוים, הוצאת מודן 2006
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ isbn=0-395-98415-7, לינקולן פיין, "ספינות גילוי ומחקר", הוצאת הוטון מיפלין, 2000, עמ' 140-139
- ^ אן סאבורס, "החיפוש אחר המעבר הצפון-מערבי", הוצאת סנט מרטין 1999, ניו יורק, עמ' 291–293, isbn=0-312-22372-2
- ^ דייוויד וודמן, 1992, "פיענוח תעלומת פרנקלין: עדות אינואיטים", מונטריאול, הוצאת מקגיל-קווינס עמ' 317, isbn=0-7735-0936-4 הערה: וודמן לא הצליח לאתר את מקור הדיווחים האינואיטים, ולא ידוע מי בנה את הגלעד שמצא מוואט ומה מקורו
- ^ Online review of recent Service of Thanksgiving סקירה מקוונת של טקס הודיה שנערך זה לא כבר
- ^ משלחת החיפוש אחר משלחת פרנקלין 2014 4 באוקטובר 2015]
- ^ [=http://www.cbc.ca/news/politics/franklin-expedition-ship-pieces-believed-discovered-in-arctic-1.2759925 גזרי עץ הנחשבים לחלקים מספינת משלחת פרנקלין התגלו בים הארקטי]
- ^ הגרדיאן, אונייה נמצאה בים הארקטי 168 שנים אחרי אסון החיפוש אחר המעבר הצפון-מערבי
25715754פרנסיס קרוזייה