פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו
 | |
| לידה | 26 בפברואר 1786 |
|---|---|
| פטירה | 2 באוקטובר 1853 (בגיל 67) |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה, פיזיקה |
| מקום מגורים | צרפת |
| פרסים והוקרה | זכה במדליית קופלי בשנת 1825 |
| תרומות עיקריות | |
| עשה מספר ניסויים חשובים בתחום הפיזיקה, מיפוי ומדידות | |
פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו (בצרפתית: François Jean Dominique Arago; 26 בפברואר 1786 – 2 באוקטובר 1853) היה אסטרונום, פיזיקאי, מתמטיקאי ופוליטיקאי צרפתי.
ביוגרפיה
אראגו למד באקול פוליטכניק בפריז. בסיום לימודיו נשלח לספרד לסייע בקביעת המרידיאן של פריז. לאחר שנתפס בזמן מלחמת העצמאות הספרדית, הוחזק כאסיר, נמלט מספר פעמים, וחזר לפריז כגיבור שלוש שנים מאוחר יותר. תהילה זו אפשרה לו להיבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים בגיל 23 בלבד, ולהתמנות כפרופסור לגאומטריה אנליטית ולגאודזיה באקול פוליטכניק (1809-1830). הוא התגורר במצפה הכוכבים של פריז, שם שימש כמנהל, ומקום זה היה ביתו עד מותו.
פרנסואה אראגו היה האח המפורסם ביותר מבין ארבעה אחים:
- ז'אן אראגו (1788-1836), גנרל ששירת במקסיקו;
- ז'אק אראגו (1790-1855), סופר וחוקר;
- אטיין אראגו (1802-1892), סופר ופוליטיקאי.
עבודתו המדעית
מחקריו הראשונים של אראגו בפיזיקה התרכזו באופטיקה. הוא ערך ניסוי חשוב בשנת 1810 (שפורסם בכתב רק כעשרים שנה מאוחר יותר): הוא ניסה למדוד את מהירות האור המגיעה מהכוכבים, על ידי השוואת הערכים בין השעה שש בבוקר ושש בערב. בשעה שש בבוקר, כאשר ניתן לראות כוכב בזנית, הארץ מתקרבת אליו, וניתן לחשב את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב השמש; בשש בערב, עם כוכב אחר בזנית, הארץ מתרחקת, וניתן למדוד את המהירות השלילית.
אראגו היה האדם הראשון שצפה בזרמי מערבולת. בשנת 1824 הוא צפה במה שנקרא אז סיבובי מגנטיות והבחין שגופים מאד מוליכים יכולים להיות ממוגנטים, תגליות אלו הוסברו על ידי מייקל פאראדיי (1791–1867).
בשנת 1825, טען יחד עם פייר לואי דולון כי הסיקו מהו לחץ האדים של המים בלחץ העולה על 30 atm.
פוליטיקה
בשנת 1830, אראגו, שנקט תמיד בעמדות ליברליות רפובליקניות, נבחר כחבר בבית התחתון של מחוז הפירנאים המזרחיים שבדרום צרפת, והוא נעזר בכישוריו המדעיים ובצחות לשונו בשאלות שנגעו בנושאי חינוך ציבורי, תגמולים עבור המצאות ועידוד המדעים המכניים והפרקטיים. רבים מהמפעלים הלאומיים החשובים והמכובדים של אותה תקופה, חבים לתמיכתו – בהם הפרס שניתן ללואי ז'אק מנדה דאגר עבור המצאת הדאגרוטיפ, שיטת הצילום המסחרית הראשונה, הפרס עבור פרסום עבודתו של פייר סימון לפלס, רכישת מוזיאון קלוני על ידי המדינה ופיתוח מסילות הרכבת והטלגרף החשמלי.
שנים אחרונות
אראגו נותר רפובליקאי עקבי עד אחרית ימיו, ולאחר ההפיכה של שנת 1852, אף על פי שסבל מסוכרת ואחר כך גם ממחלת ברייט (מחלה נפרולוגית) שהוחמרה בשל מימת, העדיף להתפטר מתפקידו כאסטרונום ולא להישבע אמונים למשטר החדש. נפוליאון השלישי הורה לא להטריד את המדען הזקן ולאפשר לו לדבר ולהתנהל כרצונו. בקיץ 1853 המליצו לו רופאיו לחזור למחוז ילדותו ולראות אם האוויר שם יקל עליו. אראגו אכן יצא למזרח הפירנאים, אך לא היה בכך הועיל, והוא נפטר בפריז. קברו נמצא בבית הקברות המפורסם פר לשז בפריז.
פרסים ומחוות
- זוכה מדליית קופלי הבריטית לשנת 1825.
- ב-1850 קיבל את מדליית רמפורד על פועלו המדעי.
- מכתשים על מאדים ועל הירח וכן על הטבעות של נפטון נקראים על שמו.
- שמו חקוק על מגדל אייפל, יחד עם שורה של 72 אנשי מדע ותעשייה בולטים שפעלו בין השנים 1789-1889.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Hahn, Roger (1970). "Arago, Dominique François Jean". Dictionary of Scientific Biography. New York: Charles Scribner's Sons. 200-203.
קישורים חיצוניים
- המכלול: השלמה - אישים
- המכלול: השלמה - מדע וטכנולוגיה
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- מדענים צרפתים
- אסטרונומים צרפתים
- זוכי מדליית קופלי
- עמיתים זרים של החברה המלכותית
- אישים הקבורים בבית הקברות פר לשז
- אופטיקאים צרפתים
- צרפתים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- בוגרי אקול פוליטקניק
- סגל אקול פוליטקניק
- אישים שהונצחו על מגדל אייפל
- צרפתים חברי הבונים החופשיים