פרנז'יפאן
 | |
פרנז'יפן (בצרפתית: Frangipane) הוא חביצה מתוקה בטעם שקדים, טיפוסית מהמטבח הצרפתי, המשמשת במגוון דרכים, כולל עוגות ומאפים כגון טארט בייקוול, ז'סואיט ופיטיבייה.[1] איות צרפתי מתוך ספר בישול משנת 1674 הוא franchipane, כאשר האיות המודרני המוקדם ביותר בא ממילון קונדיטורים משנת 1732.[2] במקור יועד כטארט חביצה בטעם שקדים או פיסטוקים, והוא בא מאוחר יותר לציין מילוי שניתן להשתמש בו במגוון ממתקים ומוצרי מאפה.
הכנה ושימוש
הפרנג'יפן נעשה באופן מסורתי על ידי שילוב של שני חלקי קרם שקדים (crème d’amande) עם חלק אחד של קרם וניל (crème pâtissière). קרם שקדים עשוי מחמאה, סוכר, ביצים, קמח שקדים, קמח לחם ורום; וקרם (וניל) עשוי מחלב מלא, מפולי וניל, עמילן תירס, סוכר, חלמונים או ביצים שלמות וחמאה. ישנן וריאציות רבות על שני הקרמים הללו, כמו גם היחס בין קרם שקדים לקרם וניל בפרנז'יפן.[3][4]
בחג ההתגלות חתכו הצרפתים את עוגת המלך, עוגה עגולה משכבות פרנז'יפן, לפרוסות שחולקו על ידי ילד המכונה le petit roi (המלך הקטן), שבדרך כלל הסתתר מתחת לשולחן האוכל. העוגה מעוטרת בכוכבים, כתר, פרחים ושעועית מיוחדת שחבויה בתוך העוגה. מי שמקבל את חתיכת עוגת הפרנז'יפן עם השעועית מוכתר כ"מלך" או "מלכה" לשנה הבאה.
אטימולוגיה
המילה frangipane היא מונח צרפתי המשמש לשמות מוצרים בעלי טעם שקדים.[5] המילה מגיעה בסופו של דבר משם המשפחה של מרקיז מוציו ממשפחת פרנג'יפאני או צ'זרה פרנג'יפאני.[2] [6] המילה ציינה לראשונה את צמח הפלומריה, שממנו הופק הבושם שנאמר במקור כטעם הפרנג'יפן.[7] מקורות אחרים מציינים שהשם כפי שהוחל על חביצת השקדים היה הומאז' של שפים פריזאים מהמאה ה-16 ששמם היה רק לפרנג'יפאני, שיצרו בושם על בסיס יסמין עם ריח כמו הפרחים כדי לבשם כפפות עור.[2] [8] [9] [10]
לקריאה נוספת
ביבליוגרפיה
- "פרנז'יפן." Oxford Companion to Food (1999), 316.
הערות שוליים
- ^ Ayto, John (2013). The Diner's Dictionary. Oxford University Press.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Davidson, Alan (2014). "frangipane". In Jaine, Tom (ed.). The Oxford Companion to Food (באנגלית) (3rd ed.). Oxford: Oxford University Press. doi:10.1093/acref/9780199677337.001.0001. ISBN 978-0-19-967733-7.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: date and year (link) - ^ Suas, Michel (2011). Advanced Bread and Pastry: A Professional Approach. Delmar, Cengage Learning.
- ^ Jørgensen, Johannes (1913). Saint Francis of Assisi : a biography (באנגלית). University of Connecticut Libraries. New York: Longmans, Green, and Co. p. 257.
"Illam autem comestionem vocant Romani mortariolum quae fit de amygdalis et zucario et de aliis rebus." Spec. (ed. Sab.) p. 221. Sabatier identifies this favourite food of Francis with the well-known stone-hard Roman mostaccioli (see Jorgensen's "Pilgrimsbogen," p. 61). On the other side f. Edouard d'Alencon: Frere Jacqueline, p. 19, n. 2; in mortariolum (in Old French mortairol) he sees rather "cette creme d'amandes bien connue aujourd'hui sous le nom de frangipane," a name in which he finds an allusion to Jacopa's name (her married name was Frangipani).
- ^ "FRANGIPANE : Etymologie de FRANGIPANE". www.cnrtl.fr. נבדק ב-2023-08-04.
- ^ "A pastry dough alternative: Frangipane". Newsday. Tribune Content Agency. 2013-07-22.
the Marquis Muzio Frangipani. Frangipani wasn't a great cook. Rather, he popularized almond-scented gloves among the European aristocracy.
- ^ "frangipane | Definition of frangipane in English by Oxford Dictionaries". Oxford Dictionaries | English. אורכב מ-המקור ב-25 בספטמבר 2016. נבדק ב-2019-03-21.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Johansen, Katia (בדצמבר 2004). "Fleeting fragrance: the history, preservation, and display of perfumed costume" (PDF). International Journal of Costume. 4 (2): 42.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Bender, David A. (2006). "frangipane (frangipani)". Bender's dictionary of nutrition and food technology. Arnold E. Bender (8th ed.). Boca Raton, FL: CRC Press. ISBN 0-8493-7601-7. OCLC 71842325.
Originally a jasmine perfume which gave its name to an almond cream flavoured with the perfume.
- ^ "New Look for Pudding: FRANGIPANI PUDDING". The Washington Post and Times-Herald. 20 ביוני 1963. p. D14 – via ProQuest.
{{cite news}}: (עזרה)
פרנז'יפאן38519730Q653192