פרמקופיאה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושות הגהה ועריכה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושות הגהה ועריכה. |
פרמקופיאה (ביוונית φαρμακον – תרופה, רעל ו-ποιη – מכין, יוצר) הוא אוסף מסמכים רשמיים (של תקנות ותקנים) המבטיחים איכות נאותה של התרופות. זהו מסמך או ספר רשמי הכולל בתוכו צורות הכנה ובדיקה של תרופות ושיטות, מינונים ודרישות לחומרי גלם. דרישות הפרמקופיאה מחייבות את כל המפעלים והמוסדות אשר יוצרים, מאחסנים, משתמשים ומנהלים תרופות.
היסטוריה
ספרי הפרמקופיאות הראשונים נכתבו על ידי רופאים מוסלמים, ביניהם "קאנון הרפואה" של אבן סינא משנות ה-20 של המאה ה-11, ספרי אבו אלראיחאן אלבירוני באותה המאה, איבן זוהר במאה ה-12 ואיבן אלבייתר במאה ה-14.
הפרמקופיאה האירופית הראשונה נכתבה ב-1498 בפירנצה מטעם מכללת הרפואה העירונית.
ספר שהודפס בנירנברג ב-1542 היה הפרמקופיאה הראשונה שייצאה בהזמנת השלטונות. הוא היה פרי עטו של ולריאוס קורדוס (Valerius Cordus) אשר נכתב לפי בקשת מועצת העיר.
הכותרת "פרמקופיאה" הופיעה לראשונה בעבודה שפורסמה בבזל ב-1561 על ידי ד"ר פואז (Foes), אך המונח נכנס לשימוש שוטף רק בתחילת המאה ה-17.
לפני 1542 השתמשו הרוקחים בחיבורים של אבן סינא וסרפיון De Synonymis ו Quid pro quo של Simon Januensis, Liber servitoris של Bulchasim ben Aberazerim, שתיארו את החומרים שמוצאם מצמחים, בעלי חיים ומינרלים. Antidotarium של ניקולאוס מסלרנו, שימש אף הוא רוקחים ותיאר תרכובות גלנוס בסדר אלפביתי. לחיבור האחרון, היו שתי מהדורות - Nicolaus magnus ו Nicolaus parvus. במהדורה האחרונה, כמה מן התכשירים שתוארו במהדורה הגדולה הושמטו ואת הנוסחאות פרסמו במידה קטנה יותר.
ד"ר ניקולאס טולפ, ראש העיר של אמסטרדם ומנתח מכובד, אסף את כל חבריו הכימאים והרופאים ויחד הם כתבו את הפרמקופיאה הראשונה של העיר אמסטרדם - Pharmacopoea Amstelredamensis בשנת 1636. זה היה ניסיון משולב לשפר את בריאות הציבור, לאחר התפרצות של המגפה השחורה, ולהגביל את מספר חנויות הרוקחים באמסטרדם.
פרמקופיאות של מדינות שונות
פרמקופיאה בריטית
עד 1617 תרופות ושיקויים בשימוש נפוץ נמכרו בממלכת אנגליה על ידי מרפאים ובעלי מכולות שהיו שייכים שניהם לגילדת פילפלנים. באותה השנה מרפאים יצרו גילדה נפרדת והוענקו להם זכויות, לפיהן בין השאר, נאסר על בעלי מכולות להחזיק חנות חומרי מרפא.
מאותה השנה הכנת מרשמים הייתה קשורה ישירות במרפאים והם נדרשו להכין את השיקויים באופן מדויק כפי שנכתב בפרמקופיאה שאושרה במאי 1618 על ידי מכללת הרופאים ועל ידי מינוי פקחים מטעם המכללה שבדקו במשך החודשים הבאים את כלל בתי המרקחת של לונדון והשמידו כל תרופה שהוכנה בצורה לא אמינה. אותה הפרמקופיאה הרשמית הראשונה של לונדון התבססה בעיקר על עבודותיהם של מזוא וניקולאוס מסלרנו (Mezue and Nicolaus de Salerno). נמצאו בה טעויות רבות שבעקבותיהם היא נגנזה והמהדורה המתוקנת יצאה רק בדצמבר הבא.
באותו הזמן התרופות ושיקויים שהוכנו היו בעלי 20 עד 70 ויותר מרכיבים בעוד שהרבה תרופות מרפא הוכנו מאותו חומר שנחשב לבעל השפעה שונה בהתאם למקור או תנאיים שנאסף. כך לדוגמה, עיני סרטן (כלומר, אבני כיבה), פנינים, צדפות, קונכיות ואלמוגים היו אמורים להיות בעלי תכונות מרפא שונות. בין מרכיבים אחרים בנוסחאות הללו היו הפרשות בני אדם, כלבים, עכברים, אווזים וחיות אחרות, חישובים, גולגולות האדם וטחב עליהן, גורים עיוורים, שלשולים וכדומה.
המהדורות של 1621, 1632, 1639, 1677 לא כללו שינויים משמעותיים. רק במהדורה של 1721 תחת חסותו של הנס סלואן כללה שינויים רציניים, כגון השמטת התרופות הרבות שנמצאו מגוחכות, יחד עם זאת נשארו כ"תרופות" צואת כלבים, שלשולים וטחב הגולגולת. כמו כן לשמות התרופות הרשמיות נוספו שמות בוטניים, המים המזוקקים אוחדו לתקן אחיד, מהרשימות הוסרו אלכוהולים ממותקים ליקרים שנחשבו לעוזרים בבעיות לב, רקז שקדים וחומרים אחרים שלא נחשבו לתרופות בלונדון אך עדיין היו באופנה במקומות אחרים. במהדורה מ-1746 רק התרופות שקיבלו רוב קולות בוועדת הפרמקופיאה ולאלו נוספה רשימת תרופות היעילות ביותר. נעשה ניסיון לפשט עוד את ההכנות הישנות על ידי השמטת מרכיבים מיותרים. במהדורת 1788 הנטייה הזאת אף הוגברה ונמחקו תרופות המורכבות ביותר אשר שמשו את המרפאים כבסיס יותר מאלפיים שנים וכמה תרופות שנחשבו למסוכנות בפרמקופיאת 1765 הוחזרו לרשימות. בשנת 1809 התקבלה לשימוש הנומנקלטורה הצרפתית לחומרים כימיים וב-1815 הרישומים המעודכנים שלה הונפקו. המהדורות הבאות הודפסו ב-1824, 1836 ו-1851.
הפרמקופיאה הראשונה של אדינבורו הודפסה ב-1699 והאחרונה ב-1841. הפרמקופיאה הראשונה של דבלין הודפסה בשנת 1807 והאחרונה ב-1850. הרשומות הכלולות בשלושתן לא היו אחידות בכוחן, דבר שגרם לאי נחת וסכנות רבות לציבור הרחב כאשר תמיסות חזקות כמו החומצה הציאנית המדוללת נרשמו כמועילות על ידי מדינה אחת ובוטלו לפי פרמקופיאה של מדינה אחרת באי. צו רפואי של 1858 הסמיך את המועצה הרפואית הכללית לפרסם ספר המכיל רשימה של תרופות ותרכובות שיקרא פרמקופיאה הבריטית (en:British Pharmacopoeia), אשר יהיה תחליף ברחבי בריטניה ואירלנד עבור הפרמקופיאות הנפרדות והיא תפורסם בלטינית. הפרמקופיאה הראשונה באנגלית פורסמה ב-1864 אך יצרה אכזבה בקרב כימאיים והרופאים שהמועצה פירסמה מהדורה מתוקנת ב-1867. חוסר שביעות הרצון נבע, כנראה, מכך שרוב כותבי הפרמקופיאה לא היו רוקחים בעצמם ובמקום סוגי הכנות התייחסו יותר לשיטות ייצור התרופות.
פרמקופיאה גרמנית
פרט לפרמקופיאה האירופאית ישנן 2 פרמקופיאות גרמניות:DAB:Deutsches Arzneibuch המאספת את רוב התרופות וHAB:Homöopathisches Arzneibuch המגדירה דרישות ההכנה לחומרים הומאופתיים.
פרמקופיאה יפנית
הפרמקופיאה הראשונה ביפן על בסיס הפרמקופיאה הגרמנית פורסמה ב-7 ביולי 1886 ביפנית ולטינית בעקבות הוראתו של שר הפנים דאז מצוקטה מאסיושי מ 1880 אך נהייתה רשמית רק שנה מאוחר יותר. המהדורה השנייה שפורסמה ב-1891 והופקה גם כן בשתי השפות (במהדורה השנייה השמות הלטיניות עברו התאמה לכתיב גרמני-אוסטרי). המהדורה השלישית עודכנה ונכתבה במשך 7 שנים - מ-1900 עד 1907 ולא הייתה לה גרסה לטינית[1]. כעת היא מופקת כל חמש שנים וב 2011 פורסמה המהדורה ה-16 (ביפנית ואנגלית).
פרמקופיאה פולנית
הפרמקופיאה הראשונה נכתבה ב-1665 תחת שם Dispensatorium Gedanensae. לאחר מכן ב-1683 נכתבה Dispensatorium Pharmakopea Cracoviensi בקרקוב. מאז 1817 נקראת פרמקופאה פולנית (Farmakopea Polska), אף על פי שלפרמקופיאה הזאת היה גם שם נוסף: פרמקופיאה של מלך פולני Pharmacopea Regni Poloniae (אף על פי שבפועל שליט פולין היה מלך רוסיה, לו גם ייחסו את התואר של המלך הפולני). פרמקופיאה של מדינת פולין (ה-שנייה לפי המספור) הופיעה ב-1937 והודפסה מחדש ב-1946, מאז הגיעה למהדורה השמינית בשנת 2008.
פרמקופיאה רוסית
לראשונה פורסמה ב-1778 תחת השם «Pharmacopoea Rossica», המהדורה השנייה - ב-1871. מאז עד המהפכה הבולשביקית יצאו עוד 4 מהדורות ב-1880, 1891, 1902 ו-1910. הפרמקופיאה הראשונה של ברית המועצות הודפסה ב-1925 ועד פירוק ברית המועצות הודפסו 5 מהדורות. המהדורה הראשונה והאחרונה של רוסיה המודרנית ראתה אור בשנת 2008.
פרמקופיאה אמריקאית
הפרמקופיאה האמריקאית מורכבת משני חלקים - הפרמקופיאה עצמה (United States Pharmacopeia) והפורמולאר הלאומי (en:National Formulary) שמהווה גם סוג של סל קליטה מכיוון שחומרים לא רשומים בו עלולים לעלות יותר לדורשי התרופה. על כתיבת הפרמקופיאה הוחלט בפגישת 11 הרופאים הבחירים בבניין הקפיטול ב 1 בינואר 1820 והמהדורה הראשונה שלה יצאה לאור ב-15 בדצמבר אותה השנה. תחילה היו רשומים בה מתכונים להכנת תרופות ועם הזמן היא הפכה לאוסף נוהלים לקביעת זיהוי ואיכות של מרכיבי תרופות על ידי בדיקות מתאימות. מ 1820 עד 1942 היא הודפסה פעם ב 10 שנים, עד שנת 2000 - כל חמש שנים, ומ 2002 כל שנה יוצאת מהדורה חדשה.
הפורמולאר הלאומי התחיל להתפרסם על ידי האיגוד הפרמצבטי האמריקאי (en:American Pharmaceutical Association) מ-1888 תחת שם (The National Formulary of Unoficinal Preparations)וב-1975 נרכש על ידי הפרמקופיאה.
להבדיל משאר הפרמקופיאות השימושיות לאמריקאית אין תוקף של חוק אך היא הוכרה בחוק פדרלי על ניקיון המזון והתרופות מ-1906 (:en:Pure Food and Drug Act) ועל ידי חוק הפדרלי למזון, תרופות וקוסמטיקה (:en:Federal Food, Drug, and Cosmetic Act) מ 1938.
פרמקופיאה מאוחדת
גלובליזציה מביאה צורך לדרישות אחידות של תרופות כדי למנוע סכנה לחולים כאשר מרשם מחולק במדינה אחרת מזו שבה הוא נכתב. ניסיונות לקבוע בסיס שעליו הפרמקופיאה הבינלאומית יכולה לצאת לאור נעשו על ידי כנסי רוקחים וכנסים רפואיים בינלאומיים, אך בשל הגישה הלאומית וניסיון לכלול יותר מדי תרופות הדבר טרם הושג.
התקדמות מסוימת נצפית תחת הארגון ICH (The International Conference on Harmonisation of Technical Requirements for Registration of Pharmaceuticals for Human Use:www.ich.org), ארגון תלת אזורי המייצג את רשויות הפיקוח של האיחוד האירופי, יפן וארצות הברית. נציגי שלוש המדינות נפגשו פעמיים בשנה מאז 1990 בקבוצת דיון על פרמקופיאה על מנת לנסות ולפעול "הרמוניזציה מסוכמת". מונוגרפים מסוימים מוצעים לתהליך ואם הנ"ל מתקבלים דרך שלבי ביקורת והתייעצות מובילה לקבלת מונוגרף משותף המספק אוסף משותף של בדיקות ומפרטים עבור חומר מסוים.
הכנות
פריטי הפרמקופיאה
פרמקופיאות נבדלות באופן חלוקה לנושאים.
פרמקופיאה אמריקאית
פרמקופיאה אמריקאית הינה בעצם איחוד של פרמקופיאה עצמה והפורמולאר הלאומי (NF). לפי כך, כל מונוגרף של הרכבי תרופות שנמצאו בטוחות ויעילות מופרדים לפי החלוקה ההיסטורית. כמו כן, פרט למבוא, הערות כלליות ומילון מונחים, ישנו פרק של בדיקות כלליות בו תת-סעיפים של בדיקות פיזיות, כימיות ומיקרוביולוגיות, פרקי מגיבים המשמשים לבדיקות הכימיות, טבלאות הנדרשות, תוספי תזונה וקולונות לכרומטוגרפיה.
פרמקופיאה אירופית
פרמקופיאה אירופית מופיעה ב־3 שפות: אנגלית, צרפתית וספרדית. מופיעים בה הפרקים הבאים: מבוא, הערות כלליות, שיטות האנליזה, חומרים ומכלי אריזה, מגיבים, טקסטים ומונוגרפים כלליים, צורות מינון, חיסונים, תגובות חיסוניות, תרופות המכילות חומרים רדיואקטיביים, דברים הקשורים בתפירה רפואית, צמחי מרפא, חומרים הומאופתיים, מונוגרפים של הרכבי תרופות ואינדקס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
