פריץ הוטרמנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית מדען ריקה פריץ הוטרמנסאנגלית: Fritz Houtermans; ‏ 22 בינואר 19031 במרץ 1966) היה פיזיקאי אטום וגרעין ממוצא יהודי-הולנדי-אוסטרי-גרמני, קומוניסט שגם ישב בכלא וגם עבד בפרויקט הגרעין של הרייך השלישי. סיפור חייו כולל ארבע מערכות נישואין לשלוש נשים, מאסר בכלא הרוסי ובכלא הגרמני, אוסף של מחקרים משותפים עם גדולי הפיזיקאים בדורו ואזהרה היסטורית שהייתה טריגר חשוב לקידום פרויקט מנהטן.

ביוגרפיה

הוטרמנס נולד ב-22 בינואר 1903 בעיר סופוט (אז חלק מפרוסיה) לאביו, בנקאי הולנדי, ולאמו, וינאית ממוצא יהודי. הוא גדל והתחנך בווינה, וב-1921 התחיל את לימודיו בפיזיקה ניסויית באוניברסיטת גטינגן. ב-1927 השלים את הדוקטורט שלו בהדרכתו של זוכה פרס נובל ג'יימס פרנק ובהמשך, ב-1932, השלים את לימודיו אצל זוכה נוסף של הפרס, גוסטב הרץ.

בצעירותו נשלח על ידי אמו לטיפול פסיכואנליטי אצל זיגמונד פרויד, אולם הטיפול הסתיים במהירות אחרי שהתברר שהנער השובב ממציא את חלומותיו.[1]

בשנות לימודיו הכיר הוטרמנס כמה מגדולי הפיזיקאים של המאה ה-20, ובהם אנריקו פרמי, ג'ורג' גאמוב, ורנר הייזנברג ווולפגנג פאולי, ועם חלקם גם פרסם מאמרים משותפים. באותן שנים יצר קשר עם הפיזיקאית הגרמנייה שרלוט ריפנשטאל, שלמדה גם היא בגטינגן. תחילה נטתה שרלוט לרוברט אופנהיימר ואף הצטרפה אליו לארצות הברית, אולם בהמשך חזרה לגרמניה ונישאה פעמיים להוטרמנס. היא הייתה אשתו הראשונה והשלישית, ואם שני ילדיו (מהנישואים הראשונים) ג'ובאנה ויאן.

עם עלייתם של הנאצים לשלטון ב-1933, היגר הוטרמנס לאנגליה - שם עבד במעבדה במידלסקס, משם עבר לאחר שנתיים לברית המועצות לאוניברסיטת לנינגראד וממנה לתפקיד ניהולה של המעבדה לחומרים רדיואקטיביים במכון הטכני-פיזיקלי האוקראיני באוניברסיטת חרקוב. ב-1937 זומן לחקירה על קשריו עם "רשת ריגול אנטי סובייטית" ונעצר בעת שהחל לתכנן את עזיבתו, אך לא לפני שהספיק למלט את שרלוט ואת שני ילדיהם, בעזרתו של ידידה לשעבר, רוברט אופנהיימר, לארצות הברית.

ברחבי העולם הופעל לחץ על הרוסים לשחררו, כולל מכיוונה של אלינור רוזוולט ומכיוונם של כמה מחתני פרס נובל, אך ללא הועיל. בתקופת מאסרו חלק תא עם ההיסטוריון הרוסי קונסטנטין שטפה, והשניים הפכו לידידים, ואף כתבו מאוחר יותר ספר בשמות בדויים.[2]

לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב הועבר לידי הגרמנים וישב חצי שנה נוספת במאסר, ובמקביל התגרש משרלוט. בהמשך נישא בשנית לד"ר אילזה ברץ ובמהלך המלחמה נולדו לו שלושה ילדים נוספים ממנה. לאחר המלחמה, ב-1951, שבה שרלוט לגרמניה והוטרמנס התגרש מברץ ושב לשרלוט, אולם אחרי שנה הם נפרדו סופית, וב-1955 נישא הוטרמנס בפעם הרביעית ללורה מולר, ממנה נולד בנו הצעיר והזוג אימץ בת נוספת.

באמצעות אסיר שהשתחרר העביר הוטרמנס מסר לפיזיקאי מקס פון לאואה על שובו לגרמניה, והאחרון הפעיל את הלחץ הנדרש כדי לשחרר אותו ולאפשר לו לחזור לעבודה מדעית, וגם סייע לו להשתלב בעבודתו החדשה במסגרת פרויקט האטום הנאצי.

לאחר המלחמה נותר הוטרמנס בגרמניה עד מותו מסרטן ריאות ב-1 מרץ 1966.

עבודתו

בזמן המלחמה הועסק הוטרמנס באחת השלוחות של פרויקט הגרעין הנאצי, במסגרת מעבדה גרעינית שהוקמה ביוזמתו של היזם מנפרד פון ארדנה בחסות מיניסטריון הדואר הנאצי. הוטרמנס הגה באופן עצמאי שיטה להפקת חומר בקיע חדש לייצור פצצת אטום - פלוטוניום. במהלך 1941 שמע מידידו הפיזיקאי מקס פון לאואה על כוונתו של פיזיקאי יהודי אחר, פריץ רייכה, להגר לארצות הברית. הוטרמנס הגיע לביתו של רייכה וביקש ממנו להזהיר את עמיתיהם בארצות הברית על הניסיון הנאצי לקדם את יצירתה של פצצת אטום. יחד עם אזהרתו המוקדמת של אלברט איינשטיין וההכרה ביכולותיה המדעיות של גרמניה, הצטרפה גם אזהרתו של הוטרמנס כמניע חשוב שהוביל להקמת פרויקט מנהטן.

תחילה, באוקטובר 1941, נשלח יחד עם קורט דיבנר לאוקראינה במסגרת משלחת ביזה מדעית, ועל אף שלא נלקח ציוד - ספג הוטרמנס ביקורת על צעדו זה מעמיתיו במערב. עם חזרתו לגרמניה, עבר למוסד הפיזיקלי-טכני של הרייך בברלין ועבד עבור הצי הגרמני על פיזיקה של ניטרונים. ב-1943, בעקבות התקדמותן של בעלות הברית, עבר המוסד לדרום והוטרמנס עבר לנהל את המעבדה לרדיואקטיביות באתר הפינוי ברונבורג.

מעבודתו בברונבורג התפרסם דווקא בגלל תעלול מפורסם: בהיותו מעשן שסבל מהמחסור בטבק, פנה ב-1944 במכתב לחברת הטבק בדרזדן וטען כי לצורכי מחקר על "תכולת מים כבדים בניקוטין" הוא זקוק ל-80 ק"ג טבק משובח מסוג 'מקדוניה' בדחיפות. מאחר שההזמנה בוצעה על נייר רשמי והוגדרה כחיונית למאמץ המלחמתי, הוא קיבל 50 ק"ג להנאתו. בפעם השנייה שניסה את התעלול וגם דיווח על "תוצאות טובות" במחקר, הגיע משלוח הטבק לפקיד הנאצי ד"ר אברהם אזאו והוביל לפיטוריו וכמעט למעצרו. למזלו, ידידיו הפיזיקאים ורנר הייזנברג ווולטר גרלך גייסו אותו למחקרי גרעין באוניברסיטת גטינגן, שם עסק בהפרדת איזוטופים.

דעותיו

הוטרמנס הצטרף בעת לימודיו בגטינגן ל'צעירי וינה הקומוניסטים' והתבלט במעורבות חברתית ופוליטית. בהיותו ממוצא יהודי, נהג להקניט את חבריו ולומר להם כי בשעה שאבותיהם היו עדיין על העצים, "אבותיו כבר זייפו המחאות".[3] בעקבות עליית היטלר לשלטון, ומשום שהיה גם מישלינג בדרגה 2 וגם קומוניסט, הותקף על ידי בריונים והחליט לעזוב את גרמניה.

כאמור, נחשב לאחד המדענים היחידים שעבדו בשירות הרייך השלישי וגילו אומץ לב, הן בהתרסתו כלפי המשטר והן באזהרה שהעביר לפיזיקאים בארצות הברית על סכנת הגרעין הנאצי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריץ הוטרמנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Thomas Powers, HEISENBERG'S WAR: The Secret History of the German Bomb, Penguin Books, 1 ינואר 1994, עמ' 84
  2. Russian Purge and the Extraction of Confession, Publisher, ינואר 1951
  3. Otto Robert Frisch, What Little I Remember, Cambridge University Press, 30 ספטמבר 1980, עמ' 72
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פריץ הוטרמנס40555029Q68516