פלר דה ליס

פְלֵר דֶה לִיס (מצרפתית: Fleur de lis או Fleur de lys, ברבים: Fleurs-de-lis, באנגלית: Madonna lily) הוא דגם של צדודית פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת. לדגם ערך סימבולי ודקורטיבי בארצות רבות ולאורך אלפי שנים, וגם כיום ערכו יציב.

הדגם מדמה את פרח השושן הצחור ובעברית הוא קרוי בטעות "חבצלת".

מקור הסמל

מטבע יהוד מדינתא; דגם שושן צחור והמילה יהד על פני המטבע

דגם השושן הסימטרי והנאה, בעל שלושת עלי הכותרת, ינק השראה ממספר מקורות אמנותיים מקבילים – אשוריים, פיניקיים, מצריים, הלניסטיים ורומיים, חלקם קדומים וחלקם בני תקופת הבית השני. מקורם של הדגמים הקדומים בדימוי של פרחים או דימוי של עלים, שרק חלקם ניתנים להגדרה. הדגם של הפרח קל לעיטור, מתאים היטב למילוי שטחים, איננו בר חלוף ותוקפו לא פג עד ימינו אנו. במחקר הארכאולוגי המוטיב קיבל לעיתים כינויים נפוצים, בשמותיהם של פרחים השונים מן השושן מבחינה מורפולוגית, כגון חבצלת או לוטוס. יש המזהים את המוטיב עם פרח האירוס.^[1]

דימוי שושן צחור הוטבע במטבעות יהוד מדינתא על ידי יהודים בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון במאה ה-4 לפנה"ס. השושן עוטר על מטבעות יהד מדגם 'חיקוי המטבע האתונאי'. במיקום זה, השושן שעל מטבעות יהד החליף את ענף הזית מן המטבעות האתונאים, בהמשך התבסס דגם השושן בעוצמה ובריש גלי על מטבעות יהד שהחליפו את קודמיהם, כשעל פניהם עוצב דגם שושן שמילא את כל שטח המטבע. דגמים דומים המשיכו לעטר גם מטבעות חשמונאיים.

מעניין מאד להאיר את הדמיון הרב הניכר בין דגמי השושן הללו לבין שני האלמנטים ההיראלדיים היוצרים את הברק (לטינית: fulmen, אנגלית: Thunderbolt), נשקו העוצמתי של זאוס, המעוטר על גב מטבעות הלניסטיים מן המאות החמישית ועד השנייה לפנה"ס.

הסמל אומץ על ידי האצולה של האימפריה הרומית, ולאחר נפילתה ועלייתה של השושלת המרובינגית, המלכים המרובינגים אימצו את הסמל.

הסמל אומץ על ידי מלך צרפת פיליפ הראשון במאה ה-11. נכדו, המלך לואי השביעי אימץ את מגן האבירים הכחול שעליו פרח מוזהב כסימלו - מגן זה נקרא: Azure semé-de-lis . הסמל המוכר היום - המורכב מפרח משלושה פרחים מוזהבים על רקע כחול מתוארך לתקופתו של מלך צרפת שארל החמישי - שנת 1376.

במאה ה-14 זוהה הסמל בכל אירופה כסמלה של המלוכה הצרפתית, ומלך אנגליה, אדוארד השלישי הוסיף לשלט האצילים שלו את הסמל כדי להראות את תביעתו לכתר הצרפתי.

הפלר דה ליס אומץ על ידי האצולה בצרפת ואף באיטליה בשל היכולת הוויזואלית שלו להציג את דרכם של האצילים, זו אשר פוסעת דרך האמצע על ידי זה שהיא דוחה את הפיתויים הן מהשמאל והן מהימין. לא פעם נצבעו עלי הפרח בצבעים אדום, כחול ולבן כאשר הלבן הוא העלה המרכזי אשר מייצג את שביל הביניים ואת דרך האמצע.

על כתפם של גנבים שנתפסו בצרפת של ימי הביניים קועקע סמל השושן כאות קלון, כדי שיהיה נקל לזהותם.

הפלר דה ליס הוצא מן הסמל האנגלי רק בשנת 1801, כאשר מלך אנגליה ג'ורג' השלישי ויתר על תביעתו לכתר הצרפתי.

שימושים בני ימינו

הפלר דה ליס נותר סמל צרפת עד למהפכה הצרפתית, עת הוחלף בדגל שלושת הצבעים. הפרח הוחזר לדגלה של צרפת בשנת 1814, עם תבוסתו של נפוליאון בונפרטה וחזרת המלוכה לצרפת, אך הוחלף שוב בשנת 1830, לאחר המהפכה נגד שארל העשירי מלך צרפת.

הפלר דה ליס מסמל את אזור איל דה פרנס ומופיע בסמל העיר ליל ובמוטו העיר בורדו.

החל משנת 1948 מופיע הפלר דה ליס בדגל קוויבק.

בישראל, פלר דה ליס מופיע בסמליהן של תנועת הצופים (וכן על זה של תנועת הצופים העולמית) ותנועת "השומר הצעיר", וכן בסמליהן של יחידות סיור ומודיעין רבות ברחבי העולם (בצה"ל: אגף המודיעין, סיירת מטכ"ל, סיירת צנחנים, יחידת אגוז, גדוד 869 (שחף) ועוד). כמו כן, הפלר דה ליס מופיע על גבי מטבע של שקל חדש אחד, והוא שאול ממטבע יהודה בתקופת השלטון הפרסי (המאה ה-6–ה-4 לפנה"ס).

בהיבט דתי, פלר דה ליס מסמל לעיתים את השילוש ה"קדוש" בנצרות.

הפלר דה ליס הוא סמלה של יצרנית הגיטרות האמריקנית שכטר.

פלר דה ליס בתנועת הצופים

הפלר-דה-ליס הוא אלמנט מרכזי בסמלה של תנועת הצופים בכל העולם. הסמל נכנס לראשונה לשימוש הצופים על ידי רוברט באדן פאוול כדרגה על הזרוע לחיילים אשר הוסמכו להיות צופים במשמרת הדרגון החמישית (5th Dragoon Guards) עליה פיקד בסוף המאה ה-19. מאוחר יותר הסמל היה בשימוש בגדודי הפרשים בכל הצבא הבריטי עד שנת 1921. בשנת 1907, באדן פאוול השתמש בתגי הפלר דה ליס במחנה הקיץ הניסיוני הראשון של תנועת הצופים ב Brownsea Island^[2].

בספרו "צופיות לבני הנעורים", באדן פאוול התייחס לסמל כ"ראש החץ שמראה את הצפון על מפה או מצפן" והמשיך "זהו סמל הצופים מכיוון שהוא מראה את הכיוון הנכון וכלפי מעלה... שלושת הקצוות מזכירות לנו את שלוש הנקודות של הבטחת הצופה"^[3], החובה לקל ולמדינה, עזרה לאחרים ושמירה על חוקת הצופה.