פרויקט פרומתאוס

כורים גרעיניים יכלו להניע מנועי יונים, כמו זה שנעשה בו שימוש בחללית Deep Space 1.

פרויקט פרומתאוס (באנגלית: Project Prometheus) היה פרויקט של נאס"א שהחל בשנת 2003 במטרה לפתח מערכות מונעות אנרגיה גרעינית למשימות בטווח ארוך בחלל. היה זה הניסיון הרציני הראשון של נאס"א לפיתוח חלליות מונעות באנרגיה גרעינית מאז בוטל פרויקט טימברווינד ב-1995. הפרויקט בוטל בשנת 2005. התקציב שלו קוצץ מ-252.6 מיליון דולר בשנת 2005 ל-100 מיליון דולר ב-2006, מתוכם 90 מיליון דולר שולמו עבור חוזים שבוטלו.

מקור השם

השם שניתן לפרויקט במקור היה "יוזמה למערכות גרעיניות", . על פי נאס"א, בחירת השם פרומתאוס מציין את תקוותם לביסוס כלי חדש להבנת הטבע והרחבת יכולות חקר מערכת השמש.

מניעים

בשל המרחק מהשמש, חקר כוכבים מרוחקים באמצעות חלליות מוגבל מאד בשל כך שהן לא יוכלות להשתמש באנרגיה סולארית כמקור חשמל לציוד על החללית או למנוע יונים. משימות קודמות לכוכבים מרוחקים כמו תוכנית וויאג'ר או גלילאו הסתמכו על גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי כמקור כוח עיקרי. שלא כמו גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי המפיק חום הנוצר מתהליך טבעי של התפרקות רדיואקטיבית, פרויקט פרומתאוס רצה לבצע שימוש בכורים גרעיניים קטנים כמקור כוח עיקרי.

היתרונות העיקריים היו:

• כושר ייצור חשמל גדול יותר בהשוואה לגנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי, המאפשר למדענים ולמהנדסים יותר גמישות בתכנון המשימה.
• הארכת משך ההפעלה של החללית.
• הארכת הטווח והמהירות.
• העברת מידע במהירות גבוהה.

משימות

פרומתאוס 1

משימות אשר תכננו לשלב את המערכות הגרעיניות של פרומתאוס כללו:

חקר הירחים של צדק: אירופה, גנימד וקליסטו. במקור זו תוכננה להיות המשימה הראשונה של פרויקט פרומתאוס, אך התברר כי התהליך מורכב מדי ויקר והתקצוב לפרויקט נחתך בשנת 2006. נאס"א שקלה כאופצייה חלופית משימת הדגמה למטרה קרובה יותר לכדור הארץ על מנת לבחון את הכור.

שיתוף פעולה

הפרויקט היה במעורבות גדולה של מחלקת האנרגיה של ארצות הברית וצי ארצות הברית אשר תכנן להשתתף בעיצוב ובבנייה של הכורים הגרעיניים.

ראו גם

• ביקוע גרעיני