פרדה אקלום
פרדה יזזאו אקלום (15 במאי 1949 - 8 בינואר 2009) היה איש חינוך יהודי-אתיופי, סוכן המוסד ופורץ הדרך של העלייה מאתיופיה לישראל דרך סודאן.
האיש שפעילותו הכינה את התשתית למבצע משה בשנת 1984.
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך בכפר עדי וורבה, ליד העיירה אנדה אב-גונה שבמחוז תיגראי.
אביו יזזאו אקלום הבין את חשיבות הקניית חינוך לילדיו והשקיע בחינוך בכל ילדיו, יזזאו אקלום היה איש אמיד מאד אשר במיטב שנותיו היה איש עסקים מצליח, רופא ושופט בעיירה אינדובגונה.
כאיש חינוך
בוגר ללימודי הוראה במכללה למורים באדיס אבבה, לימד בבתי ספר רבים עד שמונה ב-1976 למנהל בית ספר באינדאבגונה שבמחוז שריה שבתגראי. בשלב זה פנה לרשת אורט בבקשה לפתוח בית ספר יהודי בתיגראי. אורט נענתה לבקשתו בחיוב והקימה שני בתי ספר לקהילה היהודית בתגראי. שנה לאחר מכן ביקש אקלום ללמד בבית ספר יהודי באזור גונדר ונענה בחיוב. שימש כמורה בתגראי ובגונדר וכמנהל בית ספר באנדאבגונה. בסוף שנות השבעים יזם את הקמתם של שני בתי ספר בחבל תיגראי. בתקופה זו הוא התמנה לשמש כראש המועצה של העיירה אנדאבגונה.
במהלך 1977 הושג הסכם בן אתיופיה לישראל על העלאת יהודים דרך הבירה אדיס אבבה תמורת נשק. אקלום היה זה ששלח את המשפחות מהצפון אל עבר הבירה. אקלום היה האחראי לעלייתם של כ-200 יהודים מאתיופיה באותה השנה. לאחר עלייתם של מספר יהודים הודה שר החוץ הישראלי דאז משה דיין שישראל מספקת נשק לאתיופיה תמורת עליית היהודים, ובאותו היום ניתקה אתיופיה את יחסיה עם ישראל וגירשה את הנציגים הישראלים משטח המדינה תוך הכרזה על כל היהודים האתיופים אשר היו פעילי עלייה לרבות נציגי ופעילי אורט כלאומנים. שיש להוציאם להורג. אקלום שהבין שהוא אינו בטוח באתיופיה וברח אל מחוץ לגבולות המדינה לחרטום.
כאשר היה בסודאן שלח מכתב בהול לנציגות הישראלית של רשת אורט בז'נבה. המכתב הגיע לגורמי המוסד בתל אביב אשר חיפשו דרך חדשה להעלאת יהודי אתיופיה, מכיוון שמלחמת אזרחים שהתרחשה אותה עת באתיופיה מנעה את העלאתם. במכתבו ציין אקלום שהוא חצה את הגבול מאתיופיה לסודאן וכעת הוא צריך עזרה להגיע אל מחוץ לסודאן. מכתבו זה עורר את אנשי המוסד לבדוק את אפשרות העלאתם של יהודי אתיופיה דרך סודאן, במסווה של פליטי מלחמה, כחלק מגל הפליטים הנוצרים והמוסלמים שעברו גבול זה מדי יום על מנת להגיע אל מחנות הפליטים של הצלב האדום בסודאן ומשם להעבירם לישראל.
פעיל עלייה
אקלום לאחר מכן נפגש עם סוכן מוסד בפגישתם הוחלט שאקלום יאתר יהודים נוספים בסודאן וירכז אותם על מנת להעלותם לישראל. מנקודה זו אקלום גויס למוסד ונהפך לסוכן. לאחר מכן אקלום הצליח לשלוח שליח למשפחתו ולהביא את שני אחיו לחיקו, יחד עם שני אחיו הוא החל בחיפוש יהודים אחרים שהגיעו לסודאן והצליח לאתר כ-30 איש. הקבוצה הזו שנמצאה נשלחה לז'נבה בעזרתם של סוכני מוסד ואנשי אורט ומשם למדינת ישראל. קבוצה זו השתכנה במרכז קליטה בעיר אופקים.
לאור ההצלחה המסחררת המוסד הבין את הפוטנציאל הגלום שבעלייה דרך סודאן, ושוב השתמש באקלום על מנת לאתר יהודים נוספים בחרטום והמחנות הפליטים על הגבול האתיופי, חיפושים אלו לא הניבו דבר. אקלום שהבין שיהודי אתיופיה צריכים לעבור דרך סודאן לאתיופיה במסווה של פליטים ולכן כתב מכתב ובו שיקר לסוכני המוסד במכתב כתב אקלום שהוא מצא יהודים בסודאן, זייף שמות רבים ואינו חוזר לישראל ונשאר על מנת לדאוג להם. כאשר נשאר בסודאן הגיע אחיו ידיעה כי אמו ושאר משפחתו יחד עם משפחות נוספות בדרך לגבול הסודאני על מנת להגיע אליו. לאחר שקבוצה זו הגיעה היא נשלחה לישראל בספינות של המוסד דרך ים סוף, השמועה וההודעות על האפשרות של העלייה דרך סודאן הגיעה לכפרים יהודיים רבים במחוז תיגראי וכך החלה הנהירה הגדולה של יהודי תיגראי על עבר הגבול הסודאני במסווה של פליטי מלחמת האזרחים האתיופית, אקלום היה איש הקשר שתיווך בין היהודים לבין המוסד ובדרך זו עלו אלפי יהודים לישראל דרך ים סוף. לאחר שנתיים של פעילות נמסר שמו ופעולו לשלטונות הסודאנים והם החלו לצוד אחריו, אקלום שהיה בסכנת מוות עזב את סודאן לישראל. תוך השנתיים הללו סוכני המוסד הכינו את התשתית המבצעית, הארגונית והמודענית לעלייה דרך המטוסים במבצע משה.
בישראל
כאשר הגיע אקלום לישראל התיישב עם משפחתו בעיר באר שבע. אקלום המשיך בישראל את עבודתו כפעיל קליטה ועזר לעולים רבים שהתקשו בהתאקלמות בארץ החדשה. באותו זמן הגיעו לאוזניו ידיעות שיהודים רבים שעברו את הגבול הסודאני נהרגו, והוא החל במגעים עם המדינות השכנות לאתיופיה וסודאן על מנת למצוא דרכים נוספות להעלאת היהודים, אולם הוא זכה להתעלמות מן המדינות השונות ואפילו גורש מקניה על ידי המשטרה המקומית.
נפטר ב-7 בינואר 2009 בעת ששהה באדיס אבבה ונקבר בבית העלמין החדש בבאר שבע ב-11 בינואר.
הנצחתו
בחודש ינואר 2016 הונחה אבן פינה להקמת כיכר וגן ציבורי על שמו של פרדה אקלו, בבאר שבע.[1]
קישורים חיצוניים
- כתבה על פרדה יזזאו אקלום, אתר אתיופים ברשת
- עמרם אקלום, כבר שכחנו את פרדה, באתר ביתא ישראל, 18 במרץ 2009
סרטון על פרדה אקלום, סרטון באתר יוטיוב- אבישי בורלא, גיבור בַּצֵּל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5.6.16
- חן מלול, פרדה יזזו אקלום: האיש שלנו בסודאן, באתר הספרייה הלאומית, מאי 2017
הערות שוליים
- ^ הונחה אבן פינה להקמת כיכר ע"ש פרדה אקלום,אתר עיריית באר שבע, 13.1.16
25290791פרדה אקלום