פסטיבל הצבעונים הקנדי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פסטיבל ריקה. פסטיבל הצבעונים הקנדי הוא פסטיבל צבעונים המתקיים מדי שנה בכל חודש מאי באוטווה, אונטריו, קנדה. מארגני הפסטיבל טוענים שזהו פסטיבל הצבעונים הגדול בעולם, המציג למעלה ממיליון צבעונים,[1] עם למעלה מ-650,000 מבקרים מדי שנה.[2]
הפסטיבל הוא היבט תרבותי והיסטורי של יחסי הולנד–קנדה, שמקורו בתרומות של צבעונים לקנדה מהולנד עבור פעולות קנדיות במהלך מלחמת העולם השנייה. הולנד ממשיכה לשלוח 20,000 פקעות צבעוני לקנדה בכל שנה (10,000 ממשפחת המלוכה ו-10,000 מאגודת מגדלי הפקעות ההולנדית).[3]
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם השנייה, סימור קובלי מהאגודה המלכותית לגננות תרם 83,000 צבעונים לקנדה בין השנים 1941–1943 כדי לכבד את המעורבות הקנדית במלחמת העולם השנייה. עם זאת, לא ידוע שתרומתו הביאה לאירועים או פסטיבלים גדולים כלשהם.[3]
בשנת 1945, משפחת המלוכה ההולנדית שלחה 100,000 פקעות צבעוני לאוטווה כהכרת תודה על כך שהקנדים אירחו את המלכה לעתיד יוליאנה ומשפחתה במשך שלוש השנים הקודמות במהלך הכיבוש הנאצי של הולנד. האירוע במהלך שהותם בקנדה היה לידתה של הנסיכה מרגריט בשנת 1943, בבית החולים האזרחי של אוטווה. מחלקת היולדות הוכרזה זמנית כאקסטרטריטוריאלית על ידי ממשלת קנדה, ובכך נשמרה אזרחותה ההולנדית של הנסיכה (בלי אזרחות זאת לא הייתה יכולה הנסיכה להיכלל בסדר ירושת הכתר).[4][5] ב-1946 שלחה המלכה יוליאנה עוד 20,500 פקעות בבקשה ליצור תצוגה בבית החולים האזרחי, והבטיחה לשלוח 10,000 פקעות נוספות בכל שנה. עד 1963 הפסטיבל הציג יותר מ-2 מיליון צבעונים, והגיע לכמעט 3 מיליון עד 1995.[3] בשנים שלאחר התרומה המקורית של המלכה ג'וליאנה, אוטווה התפרסמה בזכות הצבעונים שלה ובשנת 1953 ארגנו מועצת המסחר של אוטווה והצלם מאלאק קארש את "פסטיבל הצבעונים הקנדי" הראשון. המלכה יוליאנה חזרה לחגוג את הפסטיבל ב-1967, והנסיכה מרגריט חזרה ב-2002 כדי לחגוג את שנת היובל של הפסטיבל.
במשך שנים רבות הופיעו בפסטיבל גם קונצרטים בנוסף לצבעונים. בפסטיבל 1972 הופיעה ליברצ'ה, ובפסטיבל 1987 הזמרת הקנדית אלאניס מוריסט הופיעה לראשונה בגיל 12.[6][7]
רצף של שנים גשומות בתחילת שנות ה-2000 גרם למכירת הכרטיסים להופעות לרדת, שכן ההופעות, שהיו אז במרכז הפסטיבל, לא יכלו להתקיים. הפסטיבל הפסיד המון כסף, ובשנים העוקבות נבחרו להופיע בו אמנים פחות מוכרים, מה שגרם למכירת הכרטיסים לרדת עוד יותר. בשנת 2006 הכריז הפסטיבל על פשיטת רגל, והוחזר לפעילות בעזרת מימון מהעירף, ורכישת הפסטיבל על ידי חברה מקומית.[7]
בשנת 2007, הפסטיבל אורגן מחדש תחת הנהלה חדשה. דמי הכניסה לפארק בוטלו והוצגו רעיונות נוספים לפסטיבל, ששיפרו את תדמיתו.
בשנת 2019, הפסטיבל שינה פעם נוספת הנהלה, לדירקטוריון ולצוות הנהלה צעירים יותר. מטרתו של צוות זה הייתה "להשריש מחדש" את הפסטיבל בהיסטוריה ובגננות שלו. בשנת 2020, החגיגות המתוכננות לרגל יום השנה ה-75 לשחרור הולנד נערכו באופן וירטואלי עקב מגפת הקורונה, תוך שימוש בצילום אווירי וצילום תמונות ב-360 מעלות כדי להציג את הצבעונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פסטיבל הצבעונים הקנדי- "The Story of the Ottawa Tulip Festival"
הערות שוליים
- ^ "Tulip Times" (PDF). p. 4. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 ביוני 2010. נבדק ב-12 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Showcasing Canada's Capital Region" (Press release). Canadian Tulip Festival. אורכב מ-המקור ב-2007-05-14. נבדק ב-2007-05-18.
- ^ 3.0 3.1 3.2 "Crown princess Juliana in 1945 said thanks with loads of tulips". The Windmill news articles. goDutch. 1995. נבדק ב-2012-05-24.
- ^ "Proclamation". Canada Gazette. 26 בדצמבר 1942. נבדק ב-7 בדצמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "1943: Netherlands' Princess Margriet born in Ottawa - CBC Archives". CBC Archives (באנגלית). Canadian Broadcasting Corporation. 23 בינואר 1992. נבדק ב-18 ביוני 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [1] (אורכב 01.03.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 7.0 7.1 "Canadian Tulip Festival: Back in bloom". Canadian Business. 16 באפריל 2008. נבדק ב-3 באפריל 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
36433861פסטיבל הצבעונים הקנדי