פליקס ל. ספארקס

פליקס ל. ספארקס
Felix L. Sparks

עיטורים
כוכב הכסף   לב הארגמן(2)

פליקס לורנס ספארקס (באנגלית: Felix Laurence Sparks‏; 2 באוגוסט 1917 – 25 בספטמבר 2007) היה קצין צבא ארצות הברית שפיקד במהלך מלחמת העולם השנייה על הגדוד השלישי, גדוד חי"ר 157, אחד מכוחות בעלות הברית הראשונים שנכנסו למחנה הריכוז דכאו ושחרר את אסיריו. בהמשך שירת בבית המשפט העליון בקולורדו.

חיים מוקדמים

נולד בסן אנטוניו, טקסס, ב-2 באוגוסט 1917, גדל במיאמי, אריזונה. הוא היה הבכור מבין חמישה ילדים; אביו עבד בחברת כריית נחושת עד שזו נסגרה בשנת 1931. השפל הגדול החל ובשנת 1933 נאלצו הוריו לשלוח אותו לדוד באריזונה כדי להתפרנס שם. בשנת 1935, לאחר שחיפש עבודה ללא הצלחה במספנות קורפוס כריסטי, טקסס ובסן פרנסיסקו, התגייס לצבא ארצות הברית.

מלחמת העולם השנייה

ספארקס הוסמך כקצין חי"ר והוצב ברגימנט החי"ר ה-157 שבבפורט סיל. הקולונל צ'ארלס מ'אנקורן (שלחם בפלנדריה במהלך מלחמת העולם הראשונה) מינה את ספארקס להיות עוזרו בשנת 1941. ביוני 1942 התחתן ושנה לאחר מכן מונה למפקד פלוגה בגדוד ה-3 שברגימנט. ביולי 1943 הוביל את פלוגתו במבצע האסקי. מאוחר יותר הוא היה השורד היחיד מיחידתו בקרב אנציו. הוא השתתף במבצע דרגון, לשחרור את דרום צרפת ובהמשך מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט. הוא גם השתתף בקרב על הבליטה ובקרב אשאפנבורג. לאחר מכן השתתף בשחרור מחנה הריכוז דכאו. כמה מחייליו, בהשפעת המראות הקשים, הרגו במהלך השחרור חיילים גרמנים שנמצאו במחנה. ספארקס נחקר בעקבות זאת וכמעט שהועמד לדין, אולם הגנרל ג'ורג' פטון קבע כי אינו אחראי למעשי חייליו. עם סיום המלחמה השתחרר בדרגת לוטננט קולונל. על פועלו במלחמה עוטר בכוכב הכסף ופעמיים הוענק לו עיטור לב הארגמן, שניתן על פציעה בקרב.

לאחר המלחמה

עם חזרתו לחיים האזרחיים למד ספארקס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולורדו וסיים את לימודיו בשנת 1947. לאחר שפתח משרד עורכי דין בדלתא, קולורדו, הוא נבחר שם לפרקליט המחוז והתמודד כמועמד המפלגה הדמוקרטית. לאחר הפסד בחירתו מחדש בשנת 1952, המושל אד ג'ונסון מינה את ספארקס למלא קדנציה בבית המשפט העליון בקולורדו. בסוף תקופת כהונה זו הוא חזר לעסוק בעריכת דין בדלתא. הוא שירת גם במשמר הלאומי של צבא קולורדו, במיוחד במהלך משבר הטילים בקובה בשנת 1962 ובשנים 1968–1979 שימש כמפקדו, ופרש בריגדיר גנרל (המקבילה לתא"ל בצה"ל).

שמונה שבועות אחרי יום הולדתו התשעים, ספארקס מת בקולורדו מסיבוכים עקב דלקת ריאות.

ראו גם

• נקמת שחרור דכאו

קישורים חיצוניים

• "דכאו ושחרורו: חשבון אישי מאת תא"ל פליקס ל. ספארקס, AUS (בדימוס)
• קטעים מהסרט התיעודי משנת 1990 "שחרורו של מחנה דכאו"; כולל ריאיון עם פליקס ספארקס
• פארגר, תומאס. "נקמה בדכאו", הבוסטון גלוב, 2 ביולי 2001

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30902176פליקס ל. ספארקס