פליצ'ה באטו

פֶלִיצֶ'ה בֵּאַטוֹ (ידוע גם בשם פליקס באטו; באיטלקית: Felice Beato;‏ 1832 – 29 בינואר 1909) היה צלם בריטי-איטלקי, אחד מהצלמים הראשונים שצילם במזרח אסיה ואחד מצלמי המלחמה הראשונים. הוא ידוע בתצלומיו שמציגים סצנות מחיי היומיום, פורטרטים, וצילומי פנורמה ונוף באזור אסיה והים התיכון. טיוליו הרבים במקומות שונים אפשרו לו ליצור תמונות חזקות ונצחיות של מדינות, אנשים ואירועים שלא היו מוכרים למרבית תושבי אירופה וצפון אמריקה. עד היום, תמונותיו נחשבות כתמונות החשובות ביותר של אירועים כגון המרד ההודי הגדול ומלחמת האופיום השנייה. צילומיו הם הראשונים בסגנון שייקרא מאוחר יותר "צילום עיתונות". הוא השפיע באופן משמעותי על צלמים אחרים, ותרם רבות לצילום ביפן, שם לימד ועבד עם צלמים מקומיים.

שורשים וזהות

שורשיו וזהותו של פליצ'ה באטו היו נושא בעייתי, אבל הבלבול סביב מקום הולדתו ותאריך מותו הסתיים כשנמצאה תעודת פטירה שלו שהתגלתה ב-2009. ידוע כי באטו נולד בוונציה בשנת 1832 ונפטר בינואר 1909 בפירנצה. מתעודת הפטירה עולה גם כי הוא היה נתין בריטי וכי לא נישא מעולם. ההנחה היא שבשלב מסוים באטו ומשפחתו עברו לקורפו שהייתה אז מדינת חסות של הבריטים, וכך קיבל את אזרחותו הבריטית.

מכיוון שהיו מספר תצלומים שנחתמו בשם "פליצ'ה אנתוניו באטו" ו"פליצ'ה א. באטו", ההנחה הייתה כי בדרך כלשהי הצליח צלם אחד לצלם באותו זמן במקומות רחוקים אחד מהשני כמו מצרים ויפן, אך בשנת 1983 הוכח כי "פליצ'ה אנתוניו באטו" ייצג שני אחים, אחד "פליצ'ה באטו" והשני "אנתוניו באטו", אשר לפעמים עבדו ביחד וחלקו חתימה משותפת. החתימה המשותפת יוצרת עד היום בלבול בזיהוי זהות היוצר של תמונות מסוימות.

הים התיכון, חצי האי קרים והודו

מעט ידוע על תחילת דרכו של באטו כצלם. הוא סיפר שקנה את מצלמתו ועדשתו היחידות בפריז ב-1851. הוא פגש בצלם הבריטי ג'יימס רוברטסון במלטה בשנת 1850 וליווה אותו לקונסטנטינופול בשנת 1851. בשנת 1853 החלו השניים לצלם ביחד ויצרו שותפות בשם "רוברטסון ובאטו". רוברטסון ובאטו הצטרפו אל מסעות הצילום של אנתוניו באטו למלטה בשנת 1854 וליוון וירושלים בשנת 1857.

בשנת 1855 פליצ'ה באטו ורוברטסון נסעו לחצי האי קרים, שם תיעדו את מלחמת קרים במקום רוג'ר פנטון שעזב. הם צילמו את נפילתה של סבסטופול בספטמבר 1855.

בפברואר 1858 באטו הגיע לקולקטה והחל לנסוע ברחבי צפון הודו כדי לתעד את תוצאות המרד ההודי בשנת 1857. במהלך התקופה הזאת היה לצלם המלחמה הראשון אי פעם שצילם גופות. האמונה היא כי לפחות באחד הצילומים שלו, שצולם בארמון סיקנדר באג בלאקנאו, הוא ביים וסידר שלדים של מורדים הודים על מנת להגביר את הדרמטיות בצילום. באטו ביקר גם בדלהי, קאנפור, ורנסי, אמריטסר, אגרה, שימלה ולאהור. הוא הצטרף ביולי 1858 אל אחיו, שמאוחר יותר עזב את הודו, כנראה בעקבות בעיות בריאותיות, בדצמבר 1859. ב-1860 התיישב האח אנתוניו באטו בתבאי, מצרים, שם פתח סטודיו.

סין

בשנת 1860 באטו עזב את השותפות "רוברטסון ובאטו", למרות שרוברטסון המשיך להשתמש בשם השותפות עד 1867. באטו נשלח מהודו אל סין, לצלם את המשלחת הצבאית הצרפתית-בריטית במלחמת האופיום השנייה. הוא הגיע להונג קונג בחודש מרץ ומיד התחיל לצלם את העיר וסביבתה והרחיק עד קנטון. צילומיו של באטו הם מהצילומים המוקדמים ביותר שצולמו בסין.

בזמן שהיה בהונג קונג, נפגש באטו עם צ'ארלס וירגמן, אמן וכתב בעיתון "Illustrated London New". השניים ליוו את הכוחות הבריטים-צרפתים לצפון סין, ולבסוף לבייג'ינג.

מבצר טאקו

חלק ממבצר טאקו, 1860

צילומיו של באטו ממלחמת האופיום השנייה הם הראשונים שמציגים את פרישת הכוחות הצבאיים באזור, והם מסודרים לפי רצף אירועים ותאריכים. צילומיו ממבצר טאקו הם אמנם תמציתיים, אך מציגים את הנרטיב של כל הסיפור הקרב. רצף הצילומים מראה את הגישה אל המבצר, את ההשפעות של הפצצות על הקירות והביצורים, ולבסוף את ההרס של המבצר, כולל גופות של חיילים סינים. באופן מעניין, התמונות לא צולמו בסדר המקורי הזה: התמונות הראשונות שצולמו היו של הגופות הסיניות, ורק לאחר שהגופות התפנו יכול היה באטו לצלם את שאריות המבנה, אך באותה תקופה היה מקובל לסדר את סדר התמונות לפי רצף האירועים של הקרב, ולאו דווקא לפי הסדר המקורי שבו הן צולמו.

הצילומים של הגופות הסיניות (באטו הקפיד לא לצלם גופות צרפתיות או בריטיות), הראו מעט מהאידאולוגיה הצילומית שלו. ד"ר דוד פ. רני, אחד מחברי המשלחת, ציין בזיכרונותיו: "הלכתי סביב חומות המבצר מצד מערב. הגופות היו מפוזרות בצפיפות. באחת מהפינות הייתה ערימה של גופות מקובצות סביב רובה. סניור באטו התרגש מאוד, ותיאר את הערימה כ"יפהפייה", וביקש כי לא יפריעו לו לצלם את הערימה." התצלומים ייצגו את כוחו הרב של הצבא הבריטי האימפריאליסטי, ותמונותיו של באטו שימשו כהצדקה למלחמת האופיום ולמלחמות בתרבויות אחרות במזרח.

ארמון הקיץ

חלק מארמון הקיץ

כשהיה מחוץ לבייג'ינג צילם באטו את ארמון הקיץ של הקיסר הסיני, שכלל גנים פרטיים, מקדשים ואגם מלאכותי. חלק מהתמונות, שצולמו בין ה-6 ל-18 באוקטובר, הן ייחודיות ונדירות מאוד, מכיוון שהארמון נשדד ונבזז על ידי הכוחות הבריטים-צרפתים. הצילומים האחרונים שצילם באטו בסין היו דיוקנאות של הלורד אלגין, שהגיע לבייג'ינג כדי לחתום על ועידת פקין, ואת הנסיך קונג, אשר חתם מטעם הקיסר.

באטו חזר לאנגליה בנובמבר 1861, ובמשך החורף מכר 400 מתמונותיו מהודו וסין להנרי הרינג, צלם מסחרי בלונדון. הרינג שכפל את התצלומים ואז מכר אותם מחדש.

יפן

קבוצת סמוראים

בשנת 1863 עבר באטו ליוקוהמה, יפן, שם הוא התאחד מחדש עם צ'ארלס וירגמן ששהה שם מ-1861. השניים יסדו שותפות בשם "באטו ווירגמן, אמנים וצלמים" שפעלה במהלך השנים 1867-1864. תצלומיו היפניים של באטו כללו פורטרטים, צילומים מחיי היום יום, נופים, צילום עירוני וסדרת צילומים המתעדים את האתרים לאורך הטואקידו. הייתה זו תקופה משמעותית לצלם בה ביפן, מכיוון שהגישה למדינה ובתוך המדינה הוגבלה מאוד על ידי השוגון. תמונותיו של באטו בלתי נשכחות לא רק בגלל איכותן, אלא גם בזכות נדירותן יחסית לכמות הצילומים שהייתה בזמן תקופת האדו ביפן.

באטו היה פעיל מאוד ביפן. בספטמבר 1864 היה הצלם הרשמי של משלחת צבאית לשימונוסקי. שנה לאחר מכן הוא הפיק מספר תמונות של נאגאסקי וסביבתה. בשריפה שפרצה באוקטובר 1866 נהרסו רבות מעבודותיו, ובאטו איבד את הסטודיו שלו. בשנתיים הבאות הוא ניסה לצלם את כל החומר מחדש. התוצאה הייתה שני כרכים של תמונות, בשם "המין המקומי", שהכיל 100 דיוקנאות ותמונות יומיות, ו"מבט על יפן", שהכיל 98 צילומי נוף ונוף עירוני. תמונות רבות נצבעו ביד בעזרת טכניקה שפיתח באטו. מ-1869 עד 1877, לאחר שהשותפות עם וירגמן הסתיימה, פתח באטו סטודיו משלו ביוקוהמה בשם "פ. באטו ושות', צלמים" עם עוזר בשם ה. וולאט וארבעה צלמים יפנים. במהלך עבודתו בסטודיו היה אחראי להדרכתם של מספר צלמים, שמאוחר יותר היו צלמים מובילים ביפן.

בשנת 1871 באטו שימש הצלם הרשמי של משלחת ארצות הברית לקוריאה. התמונות שצילם שם באטו הן התמונות המוקדמות ביותר של המדינה ותושביה.

באטו החל לעסוק בסחר במניות, ופרש באופן מעשי מצילום. ב-29 בנובמבר 1884 עזב באטו את יפן, ועבר לפורט סעיד, מצרים. בעיתון דווח כי איבד את כל כספו בבורסה ביוקוהמה.

פנורמה של העיר אדו (כיום טוקיו) 1865 או 1866. (לצפייה הזז עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

השנים האחרונות

מ-1884 עד 1885 היה הצלם הרשמי של משלחת לח'רטום וסודאן, בהובלתו של הגנרל צ'ארלס גורדון. לא ידוע על צילומים ששרדו מסודאן.

כשחזר לאנגליה ב-1886, הרצה באטו בלונדון, אך תוך זמן קצר חזר לאסיה, הפעם לבורמה, שם משנת 1896 עסק בצילום. אין הרבה מידע על השנים המאוחרות שלו. ידוע כי בשנת 1907 החברה שלו נכנסה לתהליך פשיטת רגל.

כשהתגלתה תעודת הפטירה שלו ב-2009, התברר כי באטו נפטר ב-29 בינואר ב-1909 בפירנצה, איטליה.

ראו גם

• צילום עיתונות
• צילום מלחמה

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31920906פליצ'ה באטו