פלורנס בייקר
| לידה | 8 באוגוסט 1841 |
|---|---|
| פטירה | 11 במרץ 1916 (בגיל 74) |
| ידועה בשל | חוקרת ומגלת ארצות |
| בן זוג | סמואל בייקר |
פלורנס, ליידי בייקר (באנגלית: Florence, Lady Baker) או מריה פריין פון סאס; ברברה סאז; ברברה מריה סאז (בהונגרית: Sass Flóra – פלורה שאש; 6 באוגוסט 1841 – 11 במרץ 1916) הייתה מגלת ארצות וחוקרת ממוצא הונגרי–בריטי. היא נולדה בטרנסילבניה (אז האימפריה האוסטרית), התייתמה, ונמכרה כשפחה לסמואל בייקר. יחד הם יצאו לחפש את מקורו של נהר הנילוס, וגילו את אגם אלברט. מאוחר יותר היא חזרה לאפריקה עם בעלה כדי לנסות לשים קץ לסחר העבדים.
ילדותה
מקורות מסוימים אומרים כי פלורנס ברברה מריה פון סאס נולדה בנאג'אנייד (Nagyenyed; כיום איוד (Aiud) שברומניה) ב-1841. לפי המסורת המשפחתית, היא הייתה בתו של קצין סקלרי ממשפחת אצולה הונגרית, בעלת אחוזות בטרנסילבניה, שנקרא פון שאש (von Sass). בילדותה, במהלך המהפכה ההונגרית של 1848 "אביה ואחיה נהרגו לנגד עיניה" על ידי הרומנים.[1] בגיל ההתבגרות היא דיברה הונגרית, גרמנית, רומנית וטורקית. ייתכן שהייתה בת ארבע עשרה כאשר נמכרה כשפחה בוידין, עיר נמל מבוצרת על גדת נהר הדנובה, באזור שהיה אז בשליטת האימפריה העות'מאנית (כיום בבולגריה) בינואר 1859.[2] לפי מקורות מסוימים, היא נועדה להיות בבעלות הפאשה של וידין, אבל אז הבחין בה סמואל בייקר. הוא והמהרג'ה דוליפ סינג היו במהלך מסע ציד משותף. סמואל בייקר שיחד את השומרים והם הבריחו את פלורנס עבורו.
אפריקה
סמואל בייקר לקח אותה לאפריקה, שם הוא הוביל משלחת למצוא את מקורותיו של נהר הנילוס. הם נסעו במעלה הנילוס עד גונדוקורו, שם הצילה פלורנס את המשלחת. בגלל חוסר הגמישות של בעלה ובגלל חוסר נאמנות של אנשי הצוות, פרץ סכסוך שאיים להשבית את המשלחת. פלורנס הצליחה לתווך בין הניצים ולהגיע להסכמה משותפת. גונדוקורו היה בסיס לסחר בשנהב ובעבדים, וגם הנקודה שבה סירות לא יכלו להמשיך יותר. משם היה עליהם להמשיך ברגל. שם הם גם נפגשו עם ג'ון הנינג ספיק ועם ג'יימס גרנט, שסיפרו להם אודות מסעותיהם. הם הציעו לחקור ערוץ אחר של הנילוס. כאשר ספיק וגרנט כתבו על מסעותיהם בהמשך, אף אחד מהם לא הזכיר את פלורנס, דבר שנעשה לפי הסכם שעשו עם סמואל בייקר.
פלורנס ובייקר גילו את מפלי מרצ'יסון ואת אגם אלברט (כיום באוגנדה).[3] כשהגיעו לאנגליה, בני הזוג חיו בנורפוק. הם התחתנו ב-4 בנובמבר 1865. כאשר סמואל בייקר קיבל תואר אבירות, פלורנס הפכה לליידי בייקר. פרטי פגישתם היו אמורים להישמר בסוד, אולם הסיפור הופץ, והדבר הביא את המלכה ויקטוריה להרחיק את ליידי בייקר מחצר המלוכה.[4]
בשנת 1869 הוזמן סמואל על ידי אסמאעיל פאשא, השליט הטורקי של מצרים, לחזור לאפריקה כדי לעזור למנוע או להפחית את סחר העבדים באזור גונדורוקו. בייקר מונה למושל הכללי של הנילוס המשווני.[5] בני הזוג קיבלו את ההזמנה וחזרו לאפריקה.
מאוחר יותר בחיים
בשנת 1873 התגוררו בני הזוג בייקר בביתם בדבון. גנרל גורדון הגיע בפברואר 1883 וביקש מסמואל לסייע לו בפינוי אנשים מח'רטום הנצורה במהלך המלחמה המהדית במצרים.[6] פלורנס נתבקשה לצאת למסע, אך סירבה לחזור לאפריקה, ובעלה סירב לנסוע בלעדיה. סר סמואל בייקר נפטר בשנת 1893. פלורנס בייקר מתה בדבון כעשרים שנה מאוחר יותר, אך הם נקברו יחד.
מורשתה
בני הזוג בייקר מופיעים בציור בשם "סמואל בייקר (1821-93) והגילוי של אגם אלברט" של סוורינו ברלדי.
פלורנס בייקר היא אחת מחמש הדמויות (יחד עם דיליה אקלי, כריסטינה דודוול, מרי קינגסלי ואלכסנדרין טינה) שנבחרו לספר העוסק בנשים חוקרות באפריקה.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Morning Star: Florence Baker's diary of the expedition to put down the slave trade on the Nile, 1870-1873, Kimber, 1972, p. 22.
- ^ Dorothy Middleton, "Baker, Florence Barbara Maria, Lady Baker (1841–1916)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004.
- ^ Thomas Paul Ofcansky, "Baker, Sir Samuel White (1821–1893)", Oxford Dictionary of National Biography, Oxford University Press, 2004.
- ^ Frances Wilson, "What am I bid for this Lady?," The Telegraph, 29 Mar 2004.
- ^ Sir Samuel White Baker," Newton Abbot museum."
- ^ "Christopher Ondaatje, "Journey up the Nile to go from a slave girl to an English lady,, THE, April 30, 2004.
- ^ Margo McLoone, Women explorers in Africa: Christina Dodwell, Delia Akeley, Mary Kingsley, Florence von Sass-Baker, and Alexandrine Tinne, Capstone Press, 1997.
30145613פלורנס בייקר