פלורה מקדונלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פלורה מקדונלד (גאלית: Fionnghal nic Dhòmhnaill) (1722 עד 5 במרץ 1790) היא חברה במשפחת Macdonalds of Sleat, זכורה בזכות הסיוע שהעניקה לצ'ארלס אדוארד סטיוארט בהתחמקות מכוחות הממשלה לאחר קרב קלודן באפריל 1746. משפחתה של מקדונלד תמכה בממשלה במהלך ההתקוממות של 1745 ומקדונלד עצמה טענה מאוחר יותר שסייעה לצ'ארלס מתוך אהדה למצבו.

פלורה מקדונלד נעצרה והוחזקה במצודת לונדון אך שוחררה תחת חנינה כללית ביוני 1747. מאוחר יותר נישאה לאלן מקדונלד והזוג היגר לקרוליינה הצפונית ב-1773. תמיכתו של הזוג בממשלה הבריטית במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית הביא לאובדן האחוזות האמריקאיות שלהם והם נאלצו לחזור לסקוטלנד, שם נפטרה פלורה בשנת 1790.

ראשית חיים

שקיעה בדרום אויסט, שם נולדה פלורה מקדונלד ב-1722

פלורה מקדונלד נולדה בשנת 1722, במילטון באי סאות' אויסט שבאיים ההברידיים שבסקוטלנד. פלורה הייתה בתם הצעירה של רנאלד מקדונלד (נפטר ב-1723) ואשתו השנייה מריון. אביה היה בן המשפחה המיוחסת של מקדונלד מקלנרנאלד, ושימש כחוכר אדמות של מילטון והכפר באליבניץ'. לפלורה היו שני אחים בוגרים, אנגוס, אשר ירש מאוחר יותר את ה-Milton tack ורונלד, אשר נפטר בצעירותו. [1] בעוד שחלק ממשפחת מקדונלד נותרו קתולים, במיוחד באיים ההברידיים, משפחתה של פלורה הייתה חלק מהמיעוט הפרוטסטנטי של דרום אויסט.

בן דודה של פלורה היה משורר המלחמה היעקובי אלסדיר מק מהאייגסטיר אלסדיר, שלצד סורלי מאגדייר, נחשב לאחת משתי הדמויות החשובות ביותר בספרות הגאלית הסקוטית. .[2]

אביה של פלורה נפטר זמן קצר לאחר לידתה ובשנת 1728, אמה נישאה מחדש ל-יו מקדונלד, חוכר אדמות מארמדייל, שבאי סקיי, בן למשפחת מקדונלד מסליט. בינתיים, סר אלכסנדר מקדונלד, ראש סליט, בן הדוד של אביה, גידל אותה. ההשערות כי היא התחנכה באדינבורו טרם אומתו עד היום. [1]

הבריחה של הנסיך צ'ארלס אדוארד סטיוארט

איי סקאי וראסאי, פורטרי באמצע שמאל

פלורה מקדונלד ביקרה בבנבקולה שבאיים ההברידיים בזמן שהנסיך צ'ארלס ועוזריו מצאו שם מקלט לאחר קרב קולדן ביוני 1746. אחד מחבריו של הנסיך, קפטן קון אוניל ממחוז אנטרים, היה קרוב למקדונלד וביקש את עזרתה. שבט מקדונלד מסליט לא הצטרף למרד ובנבקולה נשלטה על ידי מיליציה פרו-ממשלתית בפיקוד אביה החורג של פלורה, יו מקדונלד. הקשר הזה אפשר לפלורה להשיג את האישורים הנדרשים אבל היא ככל הנראה היססה וחששה מההשלכות על משפחתה אם ייתפסו. ייתכן שלקחה פחות סיכון ממה שנראה; עדים טענו מאוחר יותר ש-יו ייעץ לנסיך צ'ארלס היכן להתחבא מפני אלו שחיפשו אחריו. [3]

בהמשך, הונפקו אישורי מעבר ליבשת עבור פלורה וכן צוות סירה של שישה אנשים ושני משרתים אישיים, כולל הנסיך צ'ארלס שהתחפש למשרתת אירית בשם בטי בורק. ב-27 ביוני, הם הגיעו סמוך לביתו של סר אלכסנדר במונקשטאדט, שנמצא ליד קילברייד, סקאי. בהיעדרו, אשתו, ליידי מרגרט ארגנה לינה אצל העוזר שלה, מקדונלד מקינגסבורג, שאמר לצ'ארלס להסיר את התחפושת שלו, מכיוון שעשתה את הפעולה ההפוכה וגרמה לו לבלוט. למחרת, צ'ארלס נלקח מפורטי לאי ראסאי; מקדונלד נשארה בסקאי והם לא נפגשו שוב. [4]

כעבור שבועיים נעצרו אנשי צוות הסירה והתוודו. כתוצאה מכך נעצרו מקדונלד וקינגסבורג ונלקחו למצודת לונדון. לאחר שליידי מרגרט התערבה לטובתה בסיועו של היועץ המשפטי הסקוטי הראשי, דאנקן פורבס מקולודן, פלורה הורשתה לחיות מחוץ למצודה תחת פיקוחו של "שליח המלך" ושוחררה לאחר חוק השיפוי של יוני 1747. [5] תומכי האריסטוקרטיה אספו עבורה למעלה מ-1,500 פאונד, כשאחד התורמים היה פרדריק, נסיך ויילס, יורש העצר; היא ככל הנראה אמרה לו שסייעה לצ'ארלס והייתה עושה אותו הדבר בשבילו. [6]

ב-6 בנובמבר 1750, בגיל 28, נישאה פלורה לאלן מקדונלד, קפטן בצבא הבריטי. [7] בני הזוג התגוררו תחילה בפלודיגרי, סקאי וירשו את האחוזה המשפחתית לאחר מותו של קינגסבורג ב-1772. הסופר היעקובי, סמואל ג'ונסון, פגש אותה ב-1773 במהלך ביקורו באי, ולאחר מכן תיאר אותה כ"אישה בעלת תווי פנים רכים, נימוסים עדינים, נשמה טובה ונוכחות אלגנטית". הוא גם היה זה שחיבר את הכתובת באנדרטה שלה בקילמויר: "שם שייזכר בהיסטוריה, ואם אומץ ונאמנות הן מידות טובות, אז שמה יצוין עם כבוד". [8]

הגירתה לצפון קרוליינה

בעלה של פלורה, אלן מקדונלד, שירת בגדודים ה-114 וה-62 של חיל הרגלים במהלך מלחמת שבע השנים 1756–1763 והיה איש עסקים כושל. לאחר שהסתכסך עם בעל האדמות שלו על חובות ושכירות, אלן ופלורה נאלצו להגר ב-1774 למחוז אנסון, שבצפון קרוליינה, שם התיישבו במטע ליד מאונטן קריק, אשר נקרא 'קילגריי'. [9] כשהחלה מלחמת העצמאות האמריקנית ב-1775, הקים אלן מקדונלד את גדוד אנסון של המליציה הנאמנה של צפון קרוליינה, שמנה בסך הכל כ-1,000 איש, בהם גם שני בניהם של פלורה ואלן, אלכסנדר וג'יימס.[10]

על פי המסורת, בזמן שהגאלים הנאמנים של צפון קרוליינה התאספו סביב הדגל המלכותי של הממלכה המאוחדת בכיכר הציבורית של קרוס קריק ב-15 בפברואר 1776, פלורה מקדונלד, "נאמה להם בשפתם הגאלית והלהיבה אותם לקראת הקרב",[11] מסורת המכונה בקרב שבטים סקוטים בשם, "ברוסנצ'אד-קתה" [12] או "הסתה לקרב". [13]

הגאלים פנו לחוף על מנת לחבור לתגבורת של יותר מ-2,000 חיילים בריטים בפיקודו של הגנרל הנרי קלינטון, שהפליג זה עתה מקורק, אירלנד. בשעות הבוקר המוקדמות של 27 בפברואר 1776 הגאלים הנאמנים נקלעו למארב של מליציה של פטריוטים בפיקודו של ריצ'רד קאסוול שבעקבותיו אלן מקדונלד וחייליו נפלו בשבי.[10]

לאחר הקרב, פלורה נחקרה על ידי ועדת הבטיחות של צפון קרוליינה, שם הפגינה "התנהגות רוחנית".[11]

באפריל 1777, הקונגרס המחוזי של צפון קרוליינה החרים את כל הרכוש ש"בבעלות הנאמנים" ופלורה מקדונלד סולקה מקילגרי, ואיבדה את כל רכושה. [14] בספטמבר 1777, לאחר 18 חודשים בשבי, אלן שוחרר במסגרת חילופי שבויים. לאחר מכן הוצב בפורט אדוארד, כמפקד גדוד 84 של חיל הרגלים, שם הצטרפה אליו פלורה באוגוסט 1778. [15]

חזרה לסקאי

קברה של פלורה בבית הקברות קילמויר, סקאי

לאחר חורף קשה בהליפקס, נובה סקוטיה, בספטמבר 1779 יצאה מקדונלד ללונדון בדונמור, פרייבט בריטי; במהלך ההפלגה, היא שברה את ידה ובריאותה הלקויה עיכבה את חזרתה לסקוטלנד עד לאביב 1780. [16] את השנים הבאות היא בילתה עם בני משפחה שונים, כולל דונווגן, בביתו של חתנה, מייג'ור גנרל אלכסנדר מקלאוד, בעל הקרקע הגדול ביותר בסקאי אחרי מקדונלד. [17] הפיצוי שהתקבל על אובדן המטעים בצפון קרוליינה לא הספיקו כדי לאפשר לזוג מקדונלד להתיישב מחדש בנובה סקוטיה ואלן נאלץ לחזור לסקוטלנד ב-1784.

לפי ההיסטוריון JP MacLean, פלורה הקפידה לומר שהיא שירתה תחילה את בית סטיוארט ולאחר מכן את בית האנובר ושהיא הייתה לא מוצלחת בכל אחד מהם.[11]

פלורה מקדונלד נפטרה בשנת 1790 בגיל 68 ונקברה בבית הקברות קילמויר. בעלה נפטר כשנתיים אחריה, בספטמבר 1792. לזוג היו שבעה ילדים- שתי בנות וחמישה בנים, שניים מהם אבדו בים ב-1781 וב-1782; הבן השלישי ג'ון עשה את הונו בהודו, מה שאפשר להוריו לבלות את שנותיהם האחרונות בנוחות. [1]

מורשת

התיאורים המסורתיים של הבריחה מתמקדים דווקא בצ'ארלס. פלורה נזנחה לתפקיד משני וקיבלה פחות קרדיט ממה שהגיע לה. היא כמעט ולא דיברה על כך, ופגישתה האחרונה עם צ'ארלס הייתה כאשר דרכיהם נפרדו בפורטי; נראה שסיבה אחת לפרידה הייתה שנוכחותו של צ'ארלס סיכנה את משפחתה של פלורה. [18]

הוויקטוריאנים יצרו זהות תרבותית סקוטית שהתבטאה באמצעות טרטנים, ההמצאות של סוף המאה ה-19 של Burns Suppers ו- Highland Games, ושיתוף פעולה של אייקונים רומנטיים כמו מרי, מלכת הסקוטים ובוני הנסיך צ'רלי. [19] ב-1878, מקדונלד תפסה את מקומה בפנתיאון עם פרסום ה"אוטוביוגרפיה" שלה (נכתב על ידי סופרת הצללים, פרנסס וויילד, נכדתה של פלורה). הסיפור מכיל כל כך הרבה שגיאות כך שלא יכול היה להיכתב על ידי פלורה בעצמה. [1]

הסיפור שוחזר על ידי צ'ארלס אוולד בספרו "חייו וזמנו של הנסיך צ'ארלס אדוארד" משנת 1886, והוא נותר הבסיס להרבה נקודות מבט פופולריות על חייה ומניעיה של פלורה. [1]

בשנת 1884, סר הרולד בולטון כתב עיבוד למנגינה קיימת שאותה כינה 'שיר הסירה של סקאי'. זמן קצר לאחר מכן הועלה המופע הראשון של ריקוד ההיילנד הסקוטי "Flora MacDonald's Fancy", ובנוסף הוצב פסל ברונזה בדמותה בטירת אינברנס ב-1896. האקדמיה של פלורה מקדונלד, לשעבר מכללת פלורה מקדונלד, ברד ספרינגס, צפון קרוליינה, קרויה על שמה ושניים מילדיה קבורים בקמפוס. עד 2009, זה היה גם האתר של משחקי פלורה מקדונלד היילנד.

מקדונלד צוירה מספר פעמים על ידי אמן הדיוקנאות הסקוטי אלן רמזי (1713–1784), אך רובם הושמדו.

ב-2015 התגלה בפלורידה ציור שלא תועד בעבר, שצויר כנראה גם הוא על ידי רמזי. [20]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Bate, W Jackson (1955). The Achievement of Samuel Johnson. OUP. ISBN 978-0195004762.
  • Douglas, Hugh; Flora MacDonald: The Most Loyal Rebel; (Sutton Publishing, 1999);
  • McConnell, Brian (2018). "A Highlander & Loyalist – Alan MacDonald" (PDF). UE.org.
  • MacInnes, John (1899). The Brave Sons of Skye; Containing the Military Records (compiled From Authentic Sources) of the Leading Officers, Non-Commissioned Officers, and private soldiers whom "Eilean a' Cheo" has produced. Eyre and Spottiswood.
  • MacLeod, Ruairidh (1985). Flora MacDonald: The Jacobite Heroine in Scotland and North America. Shepheard-Walwyn. ISBN 978-0856831478.
  • MacGregor, Alexander (בדצמבר 2009). The life of Flora Macdonald, and her adventures with Prince Charles (Print On Demand ed.). Nabu Press. {{cite book}}: (עזרה)
  • MacLean, JP (1900). An Historical Account of the Settlements of Scotch Highlanders in America. Helman Taylor.
  • McConnell, Brian. "A Highlander & Loyalist – Alan MacDonald" (PDF). UE.org. נבדק ב-2 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  • Meyer, Duane (1963). The Highland Scots of North Carolina. Raleigh, N.C.: Carolina Charter Tercentenary Commission.
  • Morris, RJ (1992). "Victorian Values in Scotland & England". Proceedings of the British Academy (78).
  • Newton, Michael (2015). Seanchaidh na Choille The Memory Keeper of the Forest: Anthology of Scottish Gaelic Literature of Canada. Nimbus Publishing. ISBN 978-1772060164.
  • Quyn, Dorothy Mackay (ביולי 1941). "Flora MacDonald in History". The North Carolina Historical Review. 18 (3). {{cite journal}}: (עזרה)
  • Riding, Jacqueline (2016). Jacobites; A New History of the 45 Rebellion. Bloomsbury. ISBN 978-1408819128.
  • Sumner, Natasha; Doyle, Aidan Doyle, eds. (2020). North American Gaels: Speech, Song, and Story in the Diaspora. McGill-Queen's University Press. ISBN 978-0228005186.
  • Thomson, Derek, ed. (1983). The Companion to Gaelic Scotland. Blackwell. ISBN 9780631155782.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלורה מקדונלד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Douglas 2004.
  2. ^ Derek S. Thomson (1983), The Companion to Gaelic Scotland, page 184.
  3. ^ Riding 2016, pp. 465-467.
  4. ^ Riding 2016, pp. 467-468.
  5. ^ Riding 2016, pp. 468-469.
  6. ^ MacLoed 1985, p. 90.
  7. ^ MacInnes 2009, pp. 15-24.
  8. ^ Bate 1955, p. 463.
  9. ^ Quyn 1963, p. 74.
  10. ^ 10.0 10.1 McConnell, Brian. "A Highlander & Loyalist – Alan MacDonald" (PDF). UE.org. Mr McConnell's article provides third party references for the points included here. נבדק ב-2 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 J.P. MacLean (1900), An Historical Account of the Settlements of Scotch Highlanders in America, Cleveland, Ohio. Page 199.
  12. ^ Michael Newton (2015), Seanchaidh na Choille The Memory Keeper of the Forest: Anthology of Scottish Gaelic Literature of Canada, Cape Breton University Press. Page 468.
  13. ^ Edited by Natasha Sumner and Aidan Doyle (2020), North American Gaels: Speech, Song, and Story in the Diaspora, McGill-Queen's University Press. Page 297.
  14. ^ Meyer 1963, p. 75.
  15. ^ Quyn 1963, pp. 249-250.
  16. ^ Quyn 1963, p. 251.
  17. ^ MacGregor 2009, p. 134.
  18. ^ Riding 2016, p. 465.
  19. ^ Morris 1992, pp. 37-39.
  20. ^ "'Flora MacDonald portrait' found in Florida". BBC News. 31 במרץ 2015. נבדק ב-22 ביולי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34532054פלורה מקדונלד

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פלורה_מקדונלד&oldid=2118883"