לוקיוס פלביוס סילבה
 | |||||||
| עמוד נושא כתובת המציינת את שמות הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס וכן את הלגיון העשירי פרטנסיס ומפקדו, אשר שמו נמחק מהכתובת, וזוהה כלוקיוס פלביוס סילבה | |||||||
| לידה | אורבה סלביה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||||
| |||||||
לוקיוס פלביוס סילבה (בלטינית: Lucius Flavius Silva) היה איש צבא רומאי שפיקד על הלגיון העשירי פרטנסיס בעת המצור על מצדה. משנת 73 ועד 81 לספירה שימש כנציב יהודה לאחר מותו של המושל הקודם סקסטוס לוסיוס באסוס. בשנת 81 נתמנה לתפקיד קונסול.
תולדות חייו
סילבה נולד כנראה בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-1 לספירה. הוא הגיע מהעיר אורבה סלביה (Urbs Salvia) שבמזרח איטליה, שקיבלה את המעמד של קולוניה בחצי השני של המאה ה-1. חלק מהחוקרים סבורים שהעיר זכתה במעמד בזכות הישגיו של סילבה. סילבה התחיל את הקריירה שלו כטריבון צבאי של הלגיון הרביעי סקיתיקה ולאחר מכן שימש כקווסטור וכטריבון הפלאבים. בזמן מלחמת האזרחים ברומא בשנים 68–69 הוא תמך באספסינוס באיטליה, ולכן קודם במהירות למעמד הפריטורים, ומונה לתפקיד מפקד הלגיון העשרים ואחד רפאקס (אנ') ושרת בתפקיד זה בשנים 71–73. לאחר מותו של המושל הקודם, סקסטוס לוסיוס באסוס, שימש סילבה משנת 73 ועד 78 כנציב יהודה וכבש את מצדה. לאחר מכן מונה לתפקיד פונטיפקס, ובשנת 81 נתמנה לתפקיד של קונסול. ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם לגבי סוף ימיו. נראה כי לאחר מותו של טיטוס נפל סילבה קורבן למשטר הטרור של תקופת דומיטיאנוס, משטר אשר רדף מצביאים פופולריים שנחשבו כמתחרים פוטנציאליים.
תיעוד ארכאולוגי
עמוד נושא כתובת המציינת את שמות הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס, וכן את הלגיון העשירי פרטנסיס ומפקדו, נתגלה בשימוש משני בקיר הארמון האומאי II.[1]. עמוד דומה זכה לפרסום בשנת 2003.[2] הכתובת הלטינית החרותה על גבי עמוד בשימוש משני, מוקדשת לאספסיאנוס ולטיטוס ותאריכה נקבע בהתאם לשנים 71-79 לספירת הנוצרים.[3] מציב הכתובת היה מפקד הלגיון העשירי פרטנסיס אשר שמו נמחק במכוון בעבר. מזר ראה בו את סילבה, אף כי חוקרים אחרים העלו אפשרויות חלופיות, דוגמת רונלד סיים שזיהה את מציב הכתובת עם אנטוניוס סאטורנינוס, שהוצא להורג על ידי דומיטיאנוס לאחר המרד שהוביל זה בגרמניה עילית בשנת 89.[4] סיים טען כנגד שחזורו של פלביוס סילבה בכתובת, והראה כי שמו של סילבה לא נמחק מכתובת בעיר הבית של סילבה.[5] בניגוד לכך טען ורנר אק כי בכתובת אין מספיק מקום להשלמת שמו של אנטוניוס סטרניוס וצידד בשמו של פלביוס סילבה.[6]
בשנת 1999 גילה הוואקף באורוות שלמה שבהר הבית, כתובת על לוח אבן בגודל של 97 ס"מ על 75 ס"מ, שהמפרסם משלים בקריאתו את שמו של פלביוס סילבה. הכתובת מציינת קשת שנצבה במקום. לדעת המפרסם לוח אבן זה היה חלק מקשת ניצחון שהקדיש פלביוס לקיסרים אספסינוס וטיטוס.[7] חנה כותן וורנר אק טוענים כי הכתובת אינה קשורה לכובש מצדה, פלביוס סילבה, אלא היא קשת שהוצבה לאחר הקמת העיר הפגנית איליה קפיטולינה.[8]
בסרטים
דמותו של פלביוס סילבה מופיעה בסדרה הטלוויזיונית משנת 1981 "מצדה". את דמותו גילם השחקן פיטר או'טול.
לקריאה נוספת
- E. Dabrowa, Lucius Flavius Silva, in: Legio X Fretensis. A Prosopographical Study of its Officers (I-III c. A.D.), Stuttgart, 1993, pp. 29–31
- E. Mary Smallwood, Lucius Flavius Silva, in: The Jews under Roman rule: from Pompey to Diocletian, 1976, p. 546
- B. Mazar, The Archaeological Excavations near the Temple Mount, in: Y. Yadin (ed.), Jerusalem Revealed, 1976, 25-40
- M. Gichon - B. Isaac, A Flavian Inscription from Jerusalem, Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 117–123.
- R. Syme, Antonius Saturninus, JRS 68, 1978, 12-21
- Ronny Reich - Y.Billig, Another Flavian Latin Inscription from the Excavations near the Temple Mount, Jerusalem, Atiqot 44 (2003), pp. 243–247
- W. Eck, Sextus Lucilius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift aus Abu Gosh - Appendix: Lucilius Bassus oder L. Antonius Saturninus auf einem Meilenstein aus Jerusalem, SCI 18 1999, pp. 119–20
- W. Eck, Senatoren von Vespasian bis Hadrian, München 1970, p. 93
- W. Eck, Urbs Salvia und seine führenden Familien in der römischen Zeit, Picus 12/13, 1992/3, pp. 79–108
- M.F. Fenati, Lucio Flavio Silva Nonio Basso e la città di Urbisaglia, Macerata 1995
- T. Grull, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram As-Sharif (Temple Mount), Jerusalem, Albright News, 2005.
- T. Grull, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram As-Sharif (Temple Mount), Jerusalem, American Schools of Oriental Research Newsletter, Fall2005, Vol. 55 Issue 3, pp. 16–17.
- T. Grüll, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram ash-Sharift, Jerusalem, Israel Exploration Journal 56/2, 2006, pp. 183–200.
- Hannah M. Cotton and Werner Eck, An Imperial Arch in the Colonia Aelia Capitolina: A Fragment of a Latin Inscription in the Islamic Museum of the Haram ash-Sharif, in: Israel's Land, Joseph Geiger, Hannah M. Cotton, Guy D. Stiebe (eds.)
- W. Eck, Lucius Flavius Silva, Bürger von Urbs Salvia und Eroberer von Masada, Picus 31, 2011, pp. 41–48
קישורים חיצוניים
- כתובת עתיקה המסכמת את הקריירה של סילבה בתרגום לעברית
- נדב שרגאי, לוח אבן המנציח את כובש מצדה התגלה בהר הבית, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2006
הערות שוליים
- ^ Mazar,B., The Mountain of the Lord, Excavating in Jerusalem, New York 1975, p.232-233
- ^ Ronny Reich - Y.Billig, Another Flavian Latin Inscription from the Excavations near the Temple Mount, Jerusalem, Atiqot 44 (2003), pp. 243-247
- ^ M. Gichon - B. Isaac, A Flavian Inscription from Jerusalem, Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 117-123.
- ^ R. Syme, Antonius Saturninus, JRS 68, 1978, 12-21
- ^ W. Eck, Urbs Salvia und seine führenden Familien in der römischen Zeit, Picus 12/13, 1992/3, pp. 79-108
- ^ * W. Eck, Sextus Lucilius Bassus, der Eroberer von Herodium, in einer Bauinschrift aus Abu Gosh - Appendix: Lucilius Bassus oder L. Antonius Saturninus auf einem Meilenstein aus Jerusalem, SCI 18 1999, pp. 119-20
- ^ T. Grüll, Fragment of a Monumental Roman Inscription at the Islamic Museum of the Haram ash-Sharift, Jerusalem, Israel Exploration Journal 56/2, 2006, pp. 183-200.
- ^ Hannah M. Cotton and Werner Eck, An Imperial Arch in the Colonia Aelia Capitolina: A Fragment of a Latin Inscription in the Islamic Museum of the Haram ash-Sharif, in: Israel's Land, Joseph Geiger, Hannah M. Cotton, Guy D. Stiebe (eds.)
28348142לוקיוס פלביוס סילבה