מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס
 | |||||
| כתובת עם תיאור תפקידו של מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס | |||||
| לידה |
68? גאליה נארבוננסיס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס | ||||
| מדינה | פרובינקיית יהודה | ||||
| |||||
מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס (בלטינית: Marcus Titius Lustricus Bruttianus) היה מושל פרובינקיית יהודה בין השנים 118–120 בקירוב.
תולדות חייו
ברוטיאנוס מתואר בכתובת מוזו-לה-רומן (אנ') בדרום צרפת, מתקופתו של אדריאנוס.[1][2] הכתובת, שחלקים גדולים ממנה נמצאו, הייתה משיש ואורכה מעל לשני מטרים, בבסיסו של פסל שבו דמות (כנראה ברוטיאנוס) רוכבת על סוס. האתר נמצא במחוז הרומאי גאליה נארבוננסיס. יש המשערים שזו עיר הולדתו של ברוטיאנוס. הכתובת מתארת את מסלול המשרות של ברוטיאנוס. התפקיד הראשון שידוע כי ברוטיאנוס מילא היה כקוואיסטור של המחוז הציבורי של אכאיה. כתובת זו מציינת גם שהוא היה טריבון צבאי בימי הקיסר דומיטיאנוס, בלגיון לא ידוע, אך לא ברור אם הוא החזיק בתפקיד זה לפני או אחרי טקס הקוואיסטורציה שלו. הכתובת מעידה עליו גם כמי שמונה כעוזר למושל של פרובינקית אפריקה. לאחר מכן הוא שימוש בשני תפקידים כמגיסטראט כרומא, הוא היה אידיל של הפלבאים לאחר כמה שנים שירת בתור פראיטור. לאחר מכן הוא שירת פעמיים כמפקד לגיון או שפיקד על שני לגיונות במקביל. הלגיון הראשון היה הלגיון הראשון איטליקה והשני היה כנראה הלגיון העשירי גמינה. הוא שירת בהם בזמן המלחמה הדאקית הראשונה של טראיאנוס בשנים 101–102. במהלך פיקודו, הפגין ברוטיאנוס גבורה שהביאה להענקת העיטור דונה מיליטריה על ידי הקיסר טראיאנוס. לאחר מכן ברוטיאנוס היה מושל של הפרובינקיה קיליקיה בשנים 103–105, ואז הוא חזר לפרובינקית אכאיה לשמש כמושל בשנים 105/6–106/7.[3], ואז הוא התמנה לקונסול בשנת 108, כפי שמופיע בדיפלומה צבאית רומית שם הוא מופיע כ-"...]tius Lustricus Bruttianus".[4]
מכתבו של פליניוס הצעיר המספר על אירוע בחייו של ברוטיאנוס מתוארך סביב השנים 106–107, בזמן שלפני תקופת הקונסוליה שלו. הוא תפס חבר קרוב, מונטניוס אטיקינוס (Montanius Atticinus), מעורב בפעילות פלילית ודיווח על כך במכתב לטראיאנוס; אטיקינוס הגיב בהאשמה נגד ברוטיאנוס. לדברי פליניוס, שהיה עורך דין בדיון, ברוטיאנוס הציג את צוואתו, שנכתבה בכתב ידו של אטיקינוס, כהוכחה לכך שהם חברים קרובים, ולאחר מכן הציג ראיות ברורות לפשעיו של האחר, שככל הנראה כללו בין היתר חבלה במסמכים משפטיים רשמיים. טראיאנוס פסק נגד אטיקינוס, וגירש אותו לאי. פליניוס מציין שהמוניטין של ברוטיאנוס עלה בעקבות היושר שגילה ותהילתו גדלה.
לאחר מכן הוא היה המושל בגרמאניה סופריור ובגרמאניה אינפריור, לאחר מכן כיהן כ-septemviri epulonum (אנ'), אחת מארבע הכהונות הרומיות העתיקות היוקרתיות ביותר, ולבסוף היה מפקד הצבא בפרובינקיות יהודה הרומית וערביה הרומית.[5]
מושל יהודה
עם עליית אדריאנוס לשלטון באוגוסט 117, ולאחר הדחתו של לוסיוס קווייטוס, נשלח ברוטאניוס ליהודה, הכתובת מציינת ששימש בתפקיד מפקד הצבאות בפרובינקית יהודה ובפרובינקיה ערביה. מצב זה של מושל אחד לשני פרובינקיות היה חריג, אולם חוקרים מציינים כי אין זה המקרה היחיד של מושל אחד לשתי פרובינקיות בתחילת שלטונו של אדריאנוס, וכי ניתן לייחס זאת למצבו העדין של אדריאנוס מול הסנאט ומול טוענים אחרים לכתר הקיסר, וזאת, בשל הטענה כי אימוצו של אדריאנוס על ידי טראיאנוס היה לא חוקי ועקב מדיניות החוץ של אדריאנוס שכללה ויתור על שטחים מעבר לנהר פרת שהושגו במלחמות הפרתיות. אפשרות נוספת היא שברוטאניוס נשלח לשמור על הסדר בפרובינקיות בגלל מהומות שהתרחשו בהן וידועות במקורות התלמודיים כפולמוס קיטוס.
קישורים חיצוניים
- פרסום הכתובת ותמונה שלה ביחד עם תרגום לצרפתית
- Marcus Titius Lustricus Bruttianus, תרגום כתובת השיש שנמצאה בצרפת
- פרופ' מרים בן זאב, בין 'פולמוס של קיטוס' למרד בר-כוכבא – עיונים חדשים, סרטון ביוטיוב, ערוץ אוניברסיטת בר-אילן, פברואר 2017
לקריאה נוספת
- B. Rossignol, La carrière de Titius Lustricus Bruttianus, Vaison la Romaine. Antique, médiévale et moderne, Cuxac d’aude, dans C. Bezin (éd.) 2016, p.36
- B. Rossignol, Jean-Marc Mignon et David Lavergne, Découvertes épigraphiques récentes à Vaison-la-Romaine, BSNAF 2015, 2018, pp. 339−348
- Miriam Ben Zeev, New Insights into Roman Policy in Judea on the Eve of the Bar Kokhba Revolt, Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic, and Roman Period 49, No. 1, 2018, pp. 84-107
הערות שוליים
- ^ Xavier Delestre and David Lavergne, Le dossier épigraphique de Vaison-la-Romaine, Vaison Antique: Découvertes archéologiques récentes, Xavier Delestre and David Lavergne eds.), Paris: Editions Errance, 2011, p. 61
- ^ Jean Marc Mignon, David Lavergne and Benoît Rossignol, Un nouveau cursus sénatorial de l’époque de Trajan et d’Hadrien découvert à Vaison-la-Romaine,Cahiers du Centre Gustave Glotz 24, 2013, p. 294
- ^ Benoît Rossignol. Titius Lustricus et Calestrius Tiro en Achaïe, notes sur l’administration provinciale sous Trajan, Traiano : Optimus Princeps, L. Zerbini, Ferrara, Italie , 2017 pp.213-229
- ^ AE 2004, 1898
- ^ Werner Eck, Position and Authority of the Provincial Provincial Legate and the Financial Procurator in Judaea, 70-136 AD, Jews and Christians in the First and Second Centuries: The Interbellum 70–132 CE, hg. J. Schwartz – P. J. Tomson, Leiden 2017, 93-105
35404809מרקוס טיטיוס לוסטריקוס ברוטיאנוס