פינגווין רצועת-הסנטר
 פינגווין רצועת-הסנטר
| |
|---|---|
.jpg)
פינגווין רצועת הסנטר
| |
| מיון מדעי | |
| מין: | פינגווין רצועת-הסנטר |
| שם מדעי | |
 Pygoscelis antarcticusפורסטר, 1781 | |
| תחום תפוצה | |
| |
פינגווין רצועת-הסנטר (שם מדעי: Pygoscelis antarcticus) הוא מין של פינגווין שמצוי באיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, באנטארקטיקה, באיי דרום אורקני, באיי דרום שטלאנד, באי בובה, באלאני ובאי פיטר. המושבה הגדולה ביותר בעולם של פינגווינים אלו היא על האי זבודובסקי, שם נמצאים מעל למיליון זוגות מקננים. מקור שמו של המין הוא מהרצועה השחורה הצרה הנמצאת מתחת לראשו, ומבחינה אותו בקלות ממינים אחרים.
אורכו כ-68 ס"מ ומשקלו נע בין 3 ל-6 ק"ג. הזכרים גדולים במקצת מהנקבות, אף כי המשקל עשוי להיות מושפע ממחזור הרבייה. כיום מוערכת אוכלוסייתם של הפינגווינים בכ-7,500,000 זוגות[1]. מזונם מורכב מיצורים שוליים, דגים וחסילונים.
פינגווין רצועת-הסנטר תואר לראשונה על ידי המדען הגרמני יוהאן פורסטר ב-1781.
התנהגות
הפינגווינים בונים קנים עגולים מסלעים. קיניהם רחוקים מעט זה מזה על מנת למנוע מריבות. הנקבה מטילה שתי ביצים, והיא והזכר דוגרים עליהן. הגוזלים בוקעים לאחר כ-35 ימים, גבם אפור, ובטנם לבנה. הם נשארים בקן כ-20–30 יום. לאחר כ-50–60 יום מתחלפת הפלומה שלהם לכסות נוצות של בוגרים, והם הולכים לים.
תזונה
מזונו של פינגווין רצועת-הסנטר מורכב מבעלי חיים קטנים, קריל, דגים, דיונונים וסרטנים, והם עשויים לשחות למרחק של כ-80 ק"מ בחיפושיהם אחר מזון. הפינגווין מסוגל לשחות במים קרים מאוד בגלל צפיפותן הגדולה של נוצותיו, שמשמשות כמעיל חסין-מים. שכבות שומן עבות מספקות גם הן בידוד, וכלי הדם על הסנפירים והרגליים מפותחים למבנים מורכבים על מנת לשמור חום.
תמונות
-
-
-
פינגווין מקנן -
-
פינגוויני רצועת-הסנטר בקרחון באנטארקטיקה
.jpg)
_46.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
- פינגווין רצועת-הסנטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פינגווין רצועת-הסנטר, באתר ITIS (באנגלית)
- פינגווין רצועת-הסנטר, באתר NCBI (באנגלית)
- פינגווין רצועת-הסנטר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פינגווין רצועת-הסנטר, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- פינגווין רצועת-הסנטר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
.jpg)
34937013פינגווין רצועת-הסנטר