פיורלו לה גוארדיה
 | |||
| לה גוארדיה במהלך תוכנית הרדיו ששידר | |||
|
פיורלו הנרי לה גוארדיה (אנגלית: Fiorello Henry La Guardia; 11 בדצמבר 1882 – 20 בספטמבר 1947) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כראש עיריית ניו יורק בשנים 1934 – 1945. סייע רבות להצלת יהודי אירופה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חייו
לה גוארדיה נולד ברובע הברונקס בניו יורק, לאקילה לה לגוארדיה (אב קתולי) ולאירנה לוצאטו כהן (אם יהודייה) נכדת הרמח"ל שהיגרה מטריאסט, והתחנך באריזונה כאפיסקופלי. לאחר שאביו פוטר ממשרתו כמנצח על תזמורת בצבא ארצות הברית בשנת 1898, עקרה משפחתו לטריאסטה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית.
בשנים 1904 – 1906 הועסק לה גוארדיה בקונסוליה האמריקאית בפיומה. הוא שב לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1907–1910 עבד כמתורגמן באליס איילנד.
בשנת 1914 מונה לסגן התובע הכללי של מדינת ניו יורק. בשנת 1916 נבחר לכהן בקונגרס של ארצות הברית, מטעם המפלגה הרפובליקנית, כנציג רובע הארלם הספרדית בניו-יורק, בו גרו בעיקר מהגרים ממוצא איטלקי. הוא כיהן כחבר הקונגרס בין השנים 1917–1919 וכן 1924–1933. לה גוארדיה רכש לעצמו מוניטין של רפורמטור נלהב ומסור. הוא תמך בחקיקה בענייני תנאי עבודה (בין היתר, העביר חוק הקובע שחוזה העסקה, בו העובד מתחייב שלא להיות חבר באיגוד עובדים, איננו חוקי) וערך עצרות נגד מכסות הגירה. בשנת 1929, הובס בבחירות לעיריית ניו יורק על ידי ג'יימס ג'יי ווקר.
בשנת 1934 נבחר לראש עיריית ניו יורק (ה-99 במספר), על מצע נגד שחיתות בזמן "השפל הגדול". הוא היה ראש העירייה הראשון ממוצא איטלקי.
לה גוארדיה התפרסם בפעילותו להקמת שדה תעופה אזרחי בעיר (נמל התעופה לה גוארדיה), ובכך שהקריא את קטעי הקומיקס ברדיו בעת שביתת העיתונים.
לה גוארדיה היה ציוני נלהב ולכן נקראים על שמו רחוב לה גוארדיה ומחלף לה גוארדיה בתל אביב. הוא דיבר שבע שפות ובכללן עברית, יידיש, הונגרית ואיטלקית. בנאומי בחירות לקהל יהודי נאם ביידיש צחה. הוא כונה בשם "ליטל פלאוור" ("פרח קטן" - פירוש השם "פיורלו") שתאם גם את קומתו הנמוכה: 157 ס"מ.
בתולדות העיר ניו יורק מאוזכר לה גוארדיה כאחד מראשי העיר המוצלחים. הייתה לכהונתו השפעה פסיכולוגית, ויוחסה לו הצלחה בהחזרת אמון התושבים בממשל ובעירייה, בתקופת השפל הגדול. הוא היה הראשון שנבחר לעמוד בראשות עיריית ניו יורק במשך שלוש תקופות כהונה רצופות.
בשנת 1945 החליט לפרוש ולא להתמודד שוב. לאחר שפרש מהתפקיד, כיכב לה גוארדיה בתוכנית רדיו משלו. הוא נפטר מסרטן הלבלב ב-20 בספטמבר 1947 בביתו בריברדייל, ברובע הברונקס.
משפחתו
אחותו הוגלתה למחנה הנשים ראוונסבריק ונמנתה יחד עם נשים מפורסמות נוספות בקבוצת האסירות הפוליטיות (משולש אדום)[1].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פיורלו לה גוארדיה |
| ראשי עיריית ניו יורק (מאז איחוד הרבעים לעיר בשנת 1898) | ||
|---|---|---|
|
- ^ עדותה של שרלוטה זלצברגר ורשנר במשפט אייכמן.