פיגם מצוי
 פיגם מצוי
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | פיגם |
| מין: | פיגם מצוי |
| שם מדעי | |
 Ruta chalepensis
| |
פֵּיגָם מָצוּי (שם מדעי: Ruta chalepensis) הוא בן-שיח ממשפחת הפיגמיים. צבעו הוא ירוק כהה בעל גוון כחלחל. הצמח נושא ענפים רכים והרבה עלים קטנים. גדל בחלק ממדינות הים התיכון.
תיאור
הצמח מפריש חומרים קוטלי חרקים בעלי ריח חריף אופייני המצויים בבלוטות השמן האתרי שלו. גם חתולי בית שומרים מרחק מצמח זה, אך לעומת זאת פרפר זנב הסנונית מטיל את ביציו על צמח זה, כפי שהוא נוהג עם ההדרים בני משפחה זו. הפריחה בצבע צהוב ובה המון פרחים קטנים בצורת מסמר או ציפורן. בטבע הצמח מתרבה בעיקר ברבייה זוויגית, אך גננים מצליחים להרבותו גם באמצעות ייחורים.
בתרבות
צמח הפיגם כמעט תמיד נקשר לאמונות שונות בשדים, לרוב כמגרש שדים, וזאת חוקרים ובלשנים הסיקו משמותיו בשפות שונות. לדוגמה, בערבית נקרא فيجن (פיג'ן) כלומר בשד, יהודי תימן קוראים לו שדאב שפירושו שד בו, ובמרוקו קוראים לו רוטה (או רודא) על שם שד מיתולוגי. לפעמים מוזכר גם כבעל סגולות להרחקת עין הרע ושלל מחלות.
שימושים
הצמח משמש למספר תרופות עממיות, בהן לכאבי אוזניים באמצעות חימום שמן זית עם ענפי הצמח וטפטוף לאוזן הכואבת (נפוץ במדינות ערב).
תגובה אלרגית
חשיפה של העור למוהל הצמח בשילוב קרינת השמש עלולה לגרום לגירוי קשה והופעת שלפוחיות, תופעה המכונה phytophotodermatitis. התופעה נגרמת על ידי חומרים מקבוצת הפסוראלנים המצויים במוהל הצמח וקרני העל-סגול של השמש. לעיתים בחשיפה ראשונה לא מופיעה תגובה, אלא רק כעבור חשיפות חוזרות. בעלי עור בהיר רגישים יותר לתופעה זו.
מינים קרובים
המין פיגם ריחני (Ruta graveolens) גדל בר באירופה ונפוץ כצמח גינון בכל העולם. הוא דומה בתכונותיו לפיגם המצוי.
קישורים חיצוניים
22988811פיגם מצוי