פטר קלאסן
פטר (דוד בן אברהם) קלאסן (1809 - 10 ביולי 1865), גר צדק אשר פעל באמצע המאה ה-19 בארץ ישראל לקידום החקלאות היהודית.
חייו ומפעלו
שנותיו הראשונות כנוצרי בא"י
פטר קלאסן נולד בכפר טיגנהוף, דנציג, פרוסיה כנוצרי השייך לעדת המנוניטים למשפחה מבוססת כלכלית שעסקה בחקלאות. בגיל 40 עלה לארץ בעקבות אחותו אגנטה קלאסן, יחד עם משפחתו: אשתו שרה, בנו הבכור, גאורג פטר פרדיננד וביתו אנה בת הארבע. אליהם הצטרף גם אחיו איזק. המטרה לעליה לארץ הייתה משיחית, להכין את הארץ ויושביה לקראת התגלותו המחודשת של ישו.
בשנת 1850 משפחת קלאסן הגיעה לירושלים והתחברה למומר ג'ון (יוחנן) משולם שהקים בחסות הקונסול ואיש המיסיון הפרוטסטנטי ג'יימס פין התיישבות חקלאית בכפר הערבי ארטאס. לקבוצה הצטרפה גם קבוצת מתיישבים אמריקאים בראשותה של קלורינדה מיינור. בירושלים נפטר אחיו של פטר, איזק וכן אשתו שרה.
ההתגיירות וההתיישבות ביפו
לאחר מות אשתו התגייר פטר בבית החולים הרוטשילדי בנוכחות הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, ושמו היה מעתה דוד בן אברהם קלאסן. מל אותו גיסו, בעלה של אגנטה אחותו, ד"ר ניימן. בנו, גאורג פטר פרדיננד סירב להתגייר ואילו בתו אנה התגיירה עמו ושינתה את שמה לחנה (לימים תנשא ליעקב מלמד מחברון שם התגוררה עד למותה ב-1928). דוד בן אברהם נישא למרים (מירקה) בת שמעון לבית שטיינר, אלמנה ירושלמית ולה שני ילדים, שבעלה הראשון, יודל שמיד, נרצח בידי ערבים בירושלים. הם עזבו את ירושלים וקנו פרדס ביפו (ביארה). בנו גאורג פרדיננד עזב למצרים והצטרף כיזם בהקמת תעלת סואץ.
השותפות החקלאית בארטאס התפרקה בשל סכסוכים פוליטיים וב-1851 הקבוצה האמריקאית, יחד עם משפחת סבו של ג'ון סטיינבק, החליטה להתיישב ביפו וחכרה מידיו של קלאסן שטח של 30 דונם אדמה בהר התקווה (MOUNT HOPE) אותו נטשו ב-11 בינואר 1858 עקב התקפה רצחנית מצד הערבים (רועה הצאן במשק של קלסן, ערבי בשם עבדאללה, נזכר בעדות שמסרו בני משפחת סטיינבק בדבר הרצח).
פעילות ציבורית לעידוד ההתיישבות החקלאית היהודית ביפו
בתחילת שנת 1854, יחד עם משה זאקס, ר' עזריאל הויזדורף, בנימין לילנטל והרב יוחנן מרקום הירש (אב"ד של קהילת לונדון), היה קלאסן שותף בהקמת חברה בשם "חברה קדושה תפארת ישראל העוסקים להרים קרן עבודת הקרקעות" שמטרתה ”לחכור כמה מן הגנים הטובים ביותר בסביבת יפו . . . להקים מחסן ביפו בו ירוכזו עודפי יבול, שישארו מן הייצוא לאנגליה ולאמריקה, והם ימכרו לתושבי יפו והסביבה ... ולהקים ועדה בלונדון או באמריקה, שתפעל בשיתוף-פעולה עם הוועדה המוקמת עתה בירושלים, כדי לפקח על ניהול הגנים והמחסן”. הוא המשיך לנהל את משקו יחד עם משפחת אליעזר ליפמן ובציפייה לביקורו של משה מונטיפיורי ובתקווה להשקעה כספית. מונטיפיורי רכש בשכנות לביארה של קלאסן את פרדס מונטיפיורי ומינה את קלאסן למנהל העבודה. בפרדס עבדו 20 פועלים יהודים[1].
בביארה של קלאסן התיישב גם פועל בשם יונה בן חרסון, בעל בית מלאכה לסיד ולבנים. בן חרסון כתב על קלאסן: ”והנה ראיתי המכתב שבא ממעלתכם להגה"צ . . . לעשות קאלאניות לעבודת האדמה, איש תם וישר הג"צ הנ"ל שאין כמוהו בכל הארץ שאינו רוצה להנאות מעל אחרים אפילו שווה פרוטה וגם יודע בטוב העניינים ועבודת האדמה ללמד לבני ישראל ... מחמת הבשורה הזאת כי פקד ה' ארצו ונחלתו עזבתי את מלאכתי והנחתי פעלי הצאתי בכל הכפרים הסמוכים ליפו לדרוש ולחקור הטוב טוב מכל השלשים בקשות (תקנות החברה) שבקשתם ממר דוד הנ"ל להודיע לכם על נכון-לקנות אדמה. סמוך ליפו יש הרבה לקנות כמה שתרצו לקנות וכו', כמה היא מוציאה שערים”, ובהקשר למצב הביטחון ביפו הוסיף ”כל הדרכים וכל המקומות ב"ה אין בהם שום סכנה, כמו באיראפא”. ולבסוף ציין כי ”יש פועלים לשכור מלאכה בזול ויש גם הרבה יהודים מיפו וירושלים שרוצים לעבוד עבודת אדמה”[2]. בפרדס ביפו הקים קלאסן בית תפילה קטן עבור פועליו שחששו לביטחונם בשל המרחק מיפו[3].
ב-17 במאי 1857 ביקר מונטיפיורי בפרדס ומצא שהוא צובר הפסדים רבים. קלאסן חזר לעבוד בפרדסו ופנה לעזרה לקבלת כספי החלוקה[4].
בשנת 1861 נולדה ביתו רחל קלאסן (לימים גרין) ביפו.
קלאסן פעל לעידוד הקמת יישובים יהודיים המבוססים על ידיים חקלאיות יהודיות במיוחד לאור החשש של היהודים לבוא ולהתיישב בא"י בשל הסכנה הביטחונית. הוא כתב לרב צבי הירש קלישר ב-12 בינואר: "בנוגע לשאלתך בדבר היחס כאן יכול אני להבטיחך, שהסדר והחופש כאן בהרבה מקומות ובפרט כאן ביפו כמעט אותו כמו בפרוסיה"[5].
פטירה
קלאסן נפטר ככל הנראה מפריצתה של מחלת החולירע. שבועיים לפני מותו מכר את פרדסו ליהודי מעולי בבל[6] והפקיד את כספו בקונסוליה הפרוסית מחשש למאבקי ירושה בין ילדיו. הוא קבור בהר הזיתים בירושלים לצד אשתו מירקה ובסמוך לבתו רחל גרין. גראייבסקי ציין את נוסח מצבתו "דוד בן אברהם קלאסין פ"נ הגר צדק שנכנס תחת כנפי השכינה איש תם וישר וירא דוד בן אברהם קלאסין נפטר בשם טוב ביום ב ט"ז תמוז ש תרכ"ה לפ"ק תנצבה"[7].
קישורים חיצוניים
- חנה רם, התחלות של עבודת אדמה בידי יהודים באזור יפו, קתדרה 6, דצמבר 1977
- שושנה הלוי, קתדרה מס' 2
- כתבה מעיתון הארץ
- גילוי אמריקה: קדם-ציונות דתית-אמריקנית בארץ-ישראל, 1620-1881 גישה בין-תחומית-ד"ר רון ברטור
הערות שוליים
- ^ ישנו ויכוח האם מדובר ב-20 פועלים יהודים או בשניים בלבד. הטעות בשל השימוש באות כ' או באות ב'.
- ^ המגיד, ו (ח' תמוז תרכ"ב), עמ' 203 .
- ^ הד הצפירה, 7 באוקטובר 1949, עמ' 14
- ^ מתוך מתוך פנקסי פקואמ מהשנים תרי"ד -תרכ"ה- ממכתבים אלה אנו למדים כי הייתה התלבטות רבה בהקשר לגובה הכספים המגיעים לגרי צדק והאם זכאים הם לאותם סכומים כמו תלמידי חכמים
- ^ המגיד ג' גיליון 38 1864
- ^ המגיד יג' עמ' 162-3
- ^ גראייבסקי, גרי הצדק בירושלים, חוברת א', עמ' כא
27894052פטר קלאסן