פטר פשיץ'
 | |
| פטר פשיץ' | |
| לידה |
26 בספטמבר 1871 ניש, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1944 (בגיל 72) בלגרד, סרביה תחת שלטון גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 הצבא הסרבי המלכותי הצבא היוגוסלבי המלכותי |
| תקופת הפעילות | 1889–1929 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
נספח צבאי באתונה ראש המטה הכללי מפקד דיוויזיית סאווה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבלקן הראשונה מלחמת הבלקן השנייה מלחמת העולם הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
שר הצבא והצי שגריר יוגוסלביה בבלגיה שגריר יוגוסלביה בצ'כוסלובקיה | |
פטר פשיץ' (בסרבית: Петар Пешић; 26 בספטמבר 1871 – 6 בספטמבר 1944) היה גנרל יוגוסלבי אשר כיהן כראש המטה הכללי היוגוסלבי בין השנים 1921–1922 ושוב בין השנים 1924–1929. כמו כן כיהן כשר הצבא והצי בין השנים 1922–1924, ושוב בין 1940–1941. כמו כן כיהן כשגריר יוגוסלביה בבלגיה ובצ'כוסלובקיה.
ביוגרפיה
פשיץ' נולד ב-26 בספטמבר 1871 בעיר ניש שהייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. ב-1889 הוא התגייס לצבא סרביה ולמד בבתי ספר צבאיים. ב-1892 הוא הועלה לדרגת לוטננט בחיל התותחנים. ב-1903 הוא מונה למפקד גדוד. באפריל 1904 מונה לראש מטה דיוויזיית טימוק. במקביל לתפקידיו הפיקודיים, הוא שימש גם כפרופסור באקדמיה הצבאית הסרבית. בתחילת מלחמת הבלקן הראשונה, הוא שימש כעוזר לראש מטה הארמייה ה-1. בספטמבר 1912 הוא נשלח ללוצרן במטרה לתווך בין סרביה למונטנגרו על שיתוף פעולה במלחמה נגד העות'מאנים. לאחר פרוץ מלחמת הבלקן השנייה, הוא נשלח לאתונה במטרה לתאם בין פעולות הצבא הסרבי לצבא היווני במלחמה נגד בולגריה. הוא נותר באתונה כנספח צבאי עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
עם פרוץ המלחמה, נשלח פשיץ' בשנית למונטנגרו, במטרה לסייע לצבא המונטנגרי במלחמה כנגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא הפך לחבר במטה הכללי המונטנגרי, ומילא בו תפקידים בכירים. בינואר 1916 נכבשו מונטנגרו וסרביה כתוצאה מלחץ משולב של האוסטרו-הונגרים והגרמנים, ופשיץ' נמלט מהמדינה והצטרף אל הממשלה הסרבית הגולה. הוא נשלח לצרפת מטעם המטכ"ל הסרבי במטרה לתאם בין פעולות הצבא הסרבי למדינות ההסכמה, ולדאוג לציוד ונשק עבור הצבא הסרבי הגולה.
לאחר תום המלחמה, התאחדה סרביה עם מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים ליצירת ממלכת יוגוסלביה. פשיץ' מונה לראש המשלחת שייצגה את יוגוסלביה בחוזה ורסאי. בספטמבר 1919 הוא מונה לסגן ראש המטה הכללי היוגוסלבי. ב-20 בינואר 1921, בעקבות מותו של הרמטכ"ל ז'יבויין מישיץ', מונה פשיץ' לרמטכ"ל הזמני עד 10 במרץ, אז נכנס פטר בויוביץ' לתפקיד. פשיץ' מונה למפקד דיוויזיית הסאווה. ב-8 בדצמבר של אותה שנה, פרש בויוביץ' מהצבא, ופשיץ' מונה לרמטכ"ל במקומו. ב-4 בנובמבר 1922 הוא מונה במקביל לשר הצבא והצי בממשלתו של ניקולה פאשיץ'. ב-30 ביוני 1924 הוא חזר לתפקיד הרמטכ"ל. ב-11 באפריל 1929 הוא עזב את הצבא.
עם פרישתו, מונה פשיץ' לשגריר יוגוסלביה בבלגיה. באפריל 1930 הוא נשלח כשגריר לצ'כוסלובקיה. במרץ 1931 הוא מונה שוב לשגריר בבלגיה. ב-1935 הוא חזר ליוגוסלביה. ב-7 בנובמבר 1940 מינה אותו דראגישה צבטקוביץ' לשר הצבא והצי בממשלתו. באותה תקופה, יוגוסלביה ספגה איומים מצד מדינות הציר, שדרשו ממנה להצטרף למלחמת העולם הראשונה. ב-25 במרץ 1941, צבטקוביץ' לא עמד יותר בלחצים וחתם על ההסכם התלת-צדדי עם גרמניה, איטליה ויפן. ההסכם עורר זעם רב ביוגוסלביה. ב-27 במרץ התחוללה הפיכה צבאית, והממשלה נאלצה להתפזר.
במהלך הפלישה ליוגוסלביה, פשיץ' הקפיד לשמור על נייטרליות. הוא לא גינה את הפלישה, אך גם לא תמך בה. הוא נהרג יחד עם אשתו ב-6 בספטמבר 1944, במהלך הפצצות בעלות הברית על בלגרד.
לקריאה נוספת
- Растодер, Шербо; Андријашевић, Живко М. (2006). Историјски лексикон Црне Горе. Подгорица: Daily Press. ISBN 978-86-7706-165-4.
- Бјелајац, Миле (2004). Генерали и адмирали Краљевине Југославије 1918—1941. Београд: Институт за новију историју Србије. ISBN 978-86-7005-039-6.
- Иветић, Велимир (2000). Начелници генералштаба 1876—2000. Београд: НИЦ Војска.
קישורים חיצוניים
