פטר סניירס
פטר סניירס (Peter Snayers; 1592–1667) היה צייר פלמי, שנודע בזכות סצינות הקרב הפנורמיות שלו, תיאורים של התקפות פרשים, תקיפת כפרים, שיירות וסצנות צייד.[1] הוא ביסס את המוניטין שלו בעיקר באמצעות סצינות הקרב הטופוגרפיות שלו, המספקות מבט ממעוף הציפור על שדה הקרב.[2] עוד צייר נופים גדולים ודיוקנאות של האצולה. שיתף פעולה באופן קבוע עם ציירי נוף מקומיים וגם עם פטר פאול רובנס.[3]
לאחר שהתחיל את הקריירה שלו באנטוורפן, עבר לבריסל. הוא היה האיקונוגרף הצבאי הראשי של בית המלוכה בבריסל, וצייר החצר וקיבל דרגת סגן-אלוף.
חייו
סניירס נולד באנטוורפן ושם הוטבל ב־24 בנובמבר 1592.[4] אביו לודוויק היה השליח העירוני של אנטוורפן בבריסל. הוא נרשם כתלמידו של סבסטיאן פרנקס בגילדת לוקאס באנטוורפן בשנת 1612.[5] סבסטיאן פרנקס היה צייר קרב וז'אנר בולט. בשנת 1613 הפך סניירס למאסטר בגילדה.
בשנת 1618 התחתן סניירס עם אנה שוט, בת דודה של הצייר קורנליס שוט. ילדם הראשון קורנליוס הוטבל ב־8 בספטמבר 1620. סניירס הצליח כאמן. באנטוורפן המשפחה התגוררה בתנאי מותרות.
סניירס הצטרף לגילדת הציירים בבריסל ב -16 ביוני 1628. הוא הפך לאזרח בבריסל באותו זמן. על פי ההערכות, הוא עבד אצל הארכידוכס אלברט (נפטר בשנת 1621) בעת שחי באנטוורפן. הוא מונה לצייר החצר על ידי הארכידוכס. סניירס עבר ככל הנראה לבריסל במטרה לנצל הזדמנויות בחצרו של הארכדוכסית איזבלה, אלמנתו של הארכידוכס ומלכת דרום הולנד.
לאחר מותה של איזבלה בשנת 1633, סניירס הפך לצייר החצר עבור שני המושלים הבאים, הקרדינל-אינפנטה פרדיננד (אנ') מאוסטריה (1634-1641) והארכידוכס ליאופולד (וילהלם) (1647 עד 1656).[1] עבורם הוא צייר סצנות של קרבות על פי המסורת של שטיחי קיר מהמאה השש-עשרה. הוא צייר דיוקנאות של אנשי האריסטוקרטיה בבריסל וכן נופים גדולים.[3] הוא עבד גם אצל פטרונים בולטים אחרים. גולת הכותרת בקריירה שלו הייתה משימה של ציור 22 תמונות קרב של האלוף אוטביו פיקולומיני (אנ').
בזמן שעבד בבריסל ביקר בקביעות בעיר הולדתו אנטוורפן אך מעולם לא שב לגור בה. הוא שיתף פעולה עם ציירים באנטוורפן כמו פטר פאול רובנס בכמה הזדמנויות, כולל על מחזור חייו של הנרי הרביעי שלא נגמר (1628–1630). הן בתקופת אנטוורפן והן בתקופת בריסל שלו, הוא התערבב באליטה של תקופתו. הוא טיפס בסולם החברתי ושאף לחיות אורח חיים דומה לזה של האריסטוקרטים בימיו.[6] לפיכך, הוא היה דוגמה לאצולה של המאה ה-17 של אזרחים מצליחים.
בין תלמידיו היה אדם פרנס ואן דר מולן (אנ') שהפך לצייר קרב ידוע וצייר חצר של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת.
אין תיעוד לגבי מותו של סניירס אך ההערכה שהוא נפטר בבריסל בשנת 1667.
יצירתו
.jpg)
כללי
פטר סניירס ידוע בעיקר כצייר קרבות, התקפות צבאיות, פשיטות על כפרים ושוד של שיירות. הוא צייר דיוקנאות של אריסטוקרטיה בבריסל ונופים גדולים. בנוסף, הוא יצר סצנות צייד שונות ומעט יצירות דתיות. לבסוף השלים כמה יצירות המציגות תהלוכות פומביות של הגילדות והמיליציה האזרחית.[6]
מבחינה סגנונית, הצביעה שלו הייתה מאופקת יותר מזו של המורה שלו ומשקפת את מגמה בציור הפלמי וההולנדי.
צייר המלחמות
פטר סניירס יצר סצנות קרב היסטוריות רחבות היקף כמו גם יצירות קטנות יותר המתארות פרשים וסצינות של חיילים במנוחה. סצינות הקרב ההיסטוריות שלו מדגימות תשומת לב רבה לדיוק הטופוגרפי. לעיתים קרובות, אלה מראים נוף שטוח שמתחלף בחדות ומציג עיר נצורה מנקודת מבט אווירית. סניירס הקדיש תשומת לב מיוחדת להצגת סצנות הקרב בצורה מדויקת, ואמיתית ככל האפשר. הוא לא נכח באף אחד מהקרבות אותם תיאר. כדי להגיע לתיאור ריאליסטי ומדויק סניירס הסתמך על מפות צבאיות רשמיות, דוחות מלחמה מהימנים ויצירות של אמנים אחרים.[6]
סניירס בדרך כלל לא כלל בקומפוזיציות שלו סימני הסבר, סמלים או טקסט שיעזרו לצופה לזהות איזה קרב מתואר. היעדרם של אלמנטים הסבריים כאלה שמרו על ריאליזם בתמונה אך גם הצריך מהצופה מידע מוקדם להבנת הנושא. מכיוון שרוב עבודותיו הוזמנו על ידי מנהיגים צבאיים בדרגים הגבוהים ביותר בצבא בית הבסבורג (הספרדי והאימפריאלי), הם הכירו את הסצינות המתוארות.
הבדים הגדולים שלו מילאו בבירור תפקיד כפול: הם תיעדו את האירוע ההיסטורי ובמקביל הם האדירו את אנשי הצבא שהשתתפו בפעולה. הקומפוזיציות נוצרו מנקודת המבט של הפטרון שהזמין אותן. דיוקנאות סוסים וסמלי המלחמה שלהם נכללו כך שהפעולות הצבאיות שלהם הונצחו. הקומפוזיציות הצדיקו אפוא את מעמדם המובהק של הפטרונים בחברה וכן את נאמנותם לחצר המלכות של בית הבסבורג. הדימויים ההרואיים נועדו גם לשמש מודל לדורות מאוחרים יותר. מכיוון שהפצת יצירותיו נותרה מוגבלת לצד הספרדי, התפוררות שושלת הבסבורג במחצית השנייה של המאה ה-17 השפיע על המוניטין הבינלאומי של האמן.[6]
סנירס צייר לרוב סצנות של תקיפות שודדים על מטיילים ושל חיילים על כפרים, נושאים הקשורים לסצנות הצבאיות שלו. דוגמה לכך היא הנוף הפלמי עם נוסעים שהותקפו על ידי שודדים. התמונה מראה סצנה של נוסעים שמנסה להדוף התקפת שודדים. הסצנה מלאה בפעולה ומתארת שלבים שונים של הפיגוע כולל מראה השודדים על גבי סוסים בחילופי אש עם הקורבנות. גבר אחד שוכב על האדמה לאחר שנשדד ואישה המפצירה בשודד שמצביע עליה.[7]
שיתופי פעולה
כפי שהיה מקובל בעולם האמנותי של המאה ה-17 באנטוורפן, סניירס לרוב שיתף פעולה עם אמנים אחרים. הוא שיתף פעולה קבוע עם ציירי הנוף יוס דה מומפר (אנ') יאן ברויגל הבן ואחרים.[8] הוא גם שיתף פעולה עם פטר פאול רובנס.[9]
בשיתופי הפעולה שלו עם ציירי נוף, סניירס היה אחראי לדמויות והאחרים לנופים ולנופים העירוניים. הוא שיתף פעולה עם יוס דה מומפר בעיקר בין 1613 ל־1620. שיתופי הפעולה עם יאן ברויגל הבן מתוארכים לאחר 1634.[9] דוגמה לשיתוף פעולה עם יוס דה מומפר היא נוף של עיר בחורף עם תעלת מים, ככל הנראה מראה באנטוורפן. הקומפוזיציה מציגה רחוב בעיר ותעלה המכוסים בשלג. הסצנה מלאה בדמויות רבות העוסקות בפעילות היומיומית שלהן, ילדים נהנים בשלג וסוחרים עסוקים בדוכניהם. מתצפית טופוגרפית, הציור מספק עדות מעניינת לחיים בעיר מהמאה ה-17 בפלנדריה.[10]
שיתופי הפעולה של סניירס עם רובנס כללו את הסדרה שלא נגמרה על חייו של הנרי הרביעי (1628–1630) וסדרת הטורה דה לה פרדה (אנ') (בערך 1637–1640). סדרת חיי הנרי הוזמנה מרובנס על ידי מארי דה מדיצ'י בפברואר 1622 יחד עם סדרת ציורים על חייה שלה. שתי הסדרות נועדו לקשט את ארמון לוקסמבורג, ובתי המגורים החדשים שלה בפריז שהיו אז בבנייה.[11] מארי דה מדיצ'י הייתה מלכת צרפת כאשתו השנייה של המלך הנרי הרביעי מצרפת, מבית בורבון. לאחר חיסול בעלה בשנת 1610, היא פעלה עבור בנה, המלך לואי ה-12 מצרפת, עד שיכול היה למלא את תפקידו בגיל בגרות. הסדרה על חיי המלכה הסתיימה בשנת 1625 והוצגה בגלריה המערבית של ארמון לוקסמבורג. הסדרה על חייו של הנרי הרביעי נועדה להיות מוצגת בגלריה המזרחית של ארמון לוקסמבורג. רובנס עבד על חייו של הנרי הרביעי משנת 1628 עד 1630.[11] מתוך 24 התמונות המתוכננות, 16 תארו את קרבות המפתח בהם השתתף המלך עצמו.[12] רובנס החל בעבודה כאשר המלכה איבדה את כוחה בשנת 1630 ונאלצה לצאת לגלות בשנת 1631.[11]
עם אובדן הקונה, רובנס נאלץ להפסיק את העבודה.[12] חמישה מהציורים שרדו ואחד חסר. התמונות ששרדו תארו את פעולותיו הצבאיות של המלך. החלק העליון של הציורים מראים סצינות קרב הושלמו על ידי פטר סניירס. סצינות אלה מורכבות מציורי דמויות קטנות ומפורטות בקפדנות. הם מנוגדות לתרומתו של רובנס בחלק התחתון של הקומפוזיציות, המורכבות מדמויות גדולות ומשמעותיות, כולל המלך הנרי הרביעי על סוס, הממלאות את חזית התמונה. הדמויות של רובנס מרשימות. צייר הנוף Lodewijk de Vadder היה ככל הנראה אחראי לעצים הגדולים המופיעים בחלק מהבדים.[12] למרות הניגוד בין המחצית העליונה שצייר סניירס לחצי התחתון שצייר רובנס, הקומפוזיציות מציעות תחושה של אחדות.
הטורה דה לה פרדה - היה בית הצייד של מלך ספרד ליד מדריד. רובנס קיבל הזמנה ממלך ספרד פיליפ הרביעי ליצור סדרת ציורים לקישוט המבנה. רוב הציורים תיארו סצינות מיתולוגיות המתבססות במידה רבה על המטמורפוזות של אובידיוס. רובנס מימש את המשימה החשובה הזו בסיוע מספר גדול של ציירים מאנטוורפן כמו יאקוב יורדאנס, קורנליס דה פוס, יאן קוססירס, ואחרים שעבדו על פי עיצוביו של רובנס. סניירס היה מעורב גם בפרויקט זה כמשתף פעולה. מיוחסים לו שני בדים גדולים המראים את המלך פיליפ הרביעי בסצנת צייד.[13][14]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Liedtke, Walter A. (1984). Flemish paintings in the Metropolitan Museum of Art. New York: The Metropolitan Museum of Art. מסת"ב 0870993569. (p. 241-243, v.1; plate 92,
- ^ "La batalla de Honnecourt" de Peeter Snayers, Boletín del Museo del Prado, no. 41, pp. 60–69.
- ^ 3.0 3.1 Carl Van de Velde, Snayers, Pieter, Oxford University Press, 2003, Oxford Art Online
- ^ Ontdek schilder, tekenaar, hofschilder Peter Snayers, rkd.nl (בהולנדית)
- ^ J. M. Sernee, S. W. A. Drossaers, W. G. Feith, De Archieven van Kloosters en Andere Stichtingen in Delfland, Dordrecht: Springer Netherlands, 1920, עמ' 115–151, מסת"ב 978-94-011-8254-6
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 De casus van Peter Snayers (1592-1667), www.academia.edu (באנגלית)
- ^ SNAYERS, PIETER. Flämische Landschaft mit einem Raubüberfall, www.kollerauktionen.ch (באנגלית)
- ^ Fischer Galerie, Gemälde Alter Meister Auktion, Mittwoch, 24 November 2010 Nachmittag, Kat.-Nr. 1000–1115 (ארכיון)
- ^ 9.0 9.1 Auktionshaus Lempertz - Kunstauktionen in Köln, Berlin und Brüssel, Auktionshaus Lempertz (בגרמנית)
- ^ Joos II de Momper (Anvers, 1564 - 1635) et Peter Snayers (Anvers, 1592 - Bruxelles, 1666/68) Vue présumée d'Anvers enneigée et animé.., invaluable.com (באנגלית)
- ^ 11.0 11.1 11.2 Sara Galletti, Rubens et la galerie de Henri IV au palais du Luxembourg (1628-1630), Bulletin Monumental 166, 2008, עמ' 43–51 doi: 10.3406/bulmo.2008.2443
- ^ 12.0 12.1 12.2 Göteborgs konstmuseum | Henrik IV av Frankrike vid belägringen av Amiens, 1597, emp-web-34.zetcom.ch
- ^ Torre de la Parada - Museo Nacional del Prado, www.museodelprado.es
- ^ Rubens y la Torre de la Parada. - Museo Nacional del Prado, www.museodelprado.es
33516700פטר סניירס