פטרה דומיטרסקו
| לידה |
דוברידור, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית  |
| השתייכות |
 הצבא הרומני |
| תקופת הפעילות | 1901–1945 (כ־44 שנים) |
| דרגה | קולונל-גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הארמייה הראשונה מפקד הארמייה השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
פטרה דומיטרסקו (ברומנית: petre dumitresku; 18 בפברואר 1882 – 15 בינואר 1950) היה גנרל רומני במהלך מלחמת העולם השנייה שהוביל את הארמייה הרומנית השלישית במערכה נגד הצבא האדום בחזית המזרחית.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
דומיטרסקו נולד ב-18 בפברואר 1882 בדוברידור, דולז'. הוא החל את דרכו הצבאית בשנת 1901 בבית הספר הצבאי להנדסה וארטילריה, וסיים את לימודיו בשנת 1903 בדרגת סגן משנה. דומיטרסקו הועלה לדרגת סגן בשנת 1906 וחמש שנים לאחר מכן הועלה לדרגת קפטן. באותה שנה, הוא החל ללמוד באקדמיה הצבאית בבוקרשט, וסיים את לימודיו בשנת 1913.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה דומיטרסקו היה מיור, ולאחר המלחמה, הוא העפיל מעלה בסולם הדרגות, בשנת 1920 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל, בשנת 1930 הוא הועלה לדרגת בריגדיר, ובשנת 1937 הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. משנת 1937 עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא שימש כנספח צבאי בפריז ובבריסל. לאחר חזרתו לרומניה, הוא מונה למפקד הארמייה הראשונה.
מלחמת העולם השנייה
הצלחות ראשוניות
ב-25 במרץ 1941 הוא מונה למפקד הארמייה השלישית, וב-5 ביולי 1941 תקפו כוחותיו של דומיטרסקו את הכוחות הסובייטים בצפון בוקובינה וכבשו את צ'רנוביץ, שנכבשה על ידי הצבא האדום ב-28 ביוני 1940. לאחר מכן הוא חצה את נהר הפרוט וכבש את צפון בסרביה. לאחר מכן חיפה דומיטרסקו על האגף הימני של הארמייה ה-11, בזמן שהתקדם לעבר הדנייסטר. בשלב זה הארמייה הגרמנית ה-11 החליפה עמדות עם האיטלקים לקראת המשך ההתקדמות לעבר נהר הבוג הדרומי, ובספטמבר אותה שנה דומיטרסקו הדף ניסיון סובייטי לחצות את הדנייסטר במזרח, מאחורי הארמייה הגרמנית ה-11.
אחרי שהיטלר שכנע את יון אנטונסקו להמשיך את המלחמה מעבר גבולותיה של רומניה משנת 1940, דומיטרסקו הוביל את הארמייה השלישית לחצי האי קרים, ונטל חלק בקרב על ים אזוב. עד ה-10 באוקטובר כוחות הארמייה השלישית צעדו למרחק 1,700 ק"מ מרומניה, נלחמו ב-4 קרבות גדולים וב-42 היתקלויות קטנות.
עד לזמן הזה, הארמייה השלישית גרמה לרוסים אבידות כבדות, מעל 20,000 הרוגים ו-40,000 פצועים, ובנוסף היא לכדה 15,565 שבויי מלחמה, 149 טנקים, 128 כלי ארטילריה, יותר מ-700 מקלעים, בעוד היא ספגה 10,541 נפגעים (2,555 הרוגים, 6,201 פצועים ו-1,785 נעדרים).
עבור פעולותיו במערכה הזו, הוענק לדומיטרסקו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, והיה לרומני השני שקיבל את העיטור אחרי יון אנטונסקו. מאוחר יותר הוא קיבל גם תוספת עלי אלון לעיטור, ובאוקטובר הוא גם קיבל את עיטור מסדר מיכאי האמיץ, מדרגה שלישית.
ב-18 ביולי 1942 הוא הועלה לדרגת גנרל, ובכך הפך לסגנו של אנטונסקו. זמן קצר לאחר הקידום שלו, דומיטרסקו התקדם לעבר חצי האי טאמאן, בין ים אזוב ואת הים השחור, לצורך הקמת גשר חיוני בין כוחות מדינות הציר באירופה, לבין אלה השוהים עמוק בתוך תחומי ברית המועצות.
נסיגה
בשל העובדה כי הכוחות הגרמנים בסטלינגרד היו זקוקים לעזרה, העביר הפיקוד הגרמני העליון רבים מחייליו של דומיטרסקו לסייע לכוחות הלוחמים בעיר, ובעקבות כך נותרו לארמייה השלישית פחות חיילים להגן בקווים הקדמיים. ב-19 בנובמבר 1942 עם שחר פתחה החזית הדרום-מערבית, בפיקודו של ניקולאי ואטוטין, במתקפה על עמדות הארמייה הרומנית השלישית על נהר הדון, כ-160 ק"מ מצפון-מערב לסטלינגרד. הארמייה הרומנית השלישית לא היוותה יריב של ממש לכוחות התוקפים; היא הייתה פרוסה בדלילות על פני חזית ארוכה, ומעט תותחי הנ"ט שעמדו לרשותה היו ברובם מדגמים מיושנים, שלא היו מסוגלים להבקיע את השריון של טנקי ה-T-34 הסובייטיים. חלק מהיחידות הרומניות גילו התנגדות עזה ובלמו את המתקפה הסובייטית במספר גזרות, אולם לאחר שקורפוסי הטנקים הוטלו למערכה, הובקעה החזית הרומנית והכוחות הניידים הסובייטיים החלו בהתקדמות מהירה בכיוון דרום-מזרח, במטרה לכתר את הכוחות הגרמניים בעורפם. עד מהרה נהדפו כוחותיו של דומיטרסקו, והסובייטים כיתרו את כוחות הארמייה הגרמנית השישית בסטלינגרד. במשך תקופה קצרה לחמה הארמייה השלישית ליד הנהר צ'יר, אולם הכוחות הסובייטים הדפה אותה בחזרה, ובדצמבר 1942 התקבלה החלטה אסטרטגית לסגת מערבה.
בין ה-26 במרץ ל-24 באוגוסט 1944, פיקד דומיטרסקו גם על הארמייה הגרמנית השישית, בנוסף על הארמייה הרומנית השלישית, ושתי הארמיות היוו את "קבוצת הארמיות דומיטרסקו". יחד, הם הצליחו לעצור את הסובייטים במהלך מבצע יאשי-קישינב הראשון, אולם ספגו מפלה במבצע יאשי-קישינב השני.
לאחר מבצע יאשי-קישינב השני, התוכנית של דומיטרסקו הייתה להגיע לבוקרשט, ולהימנע מכל היתקלוויות עם הצבא האדום לאורך הדרך. עם זאת, כוחות הצבא האדום ארבו לכוחותיו של דומיטרסקו, וכאשר הגיעו שרידי הארמייה השלישית לבוקרשט, שבו הסובייטים יותר מ-130,000 חיילים רומנים. לאחר מעברה של רומניה למחנה בעלות הברית, לחמו כוחותיו של דומיטרסקו נגד כוחות גרמניה הנאצית, ושבו יותר מ-6,000 חיילים גרמנים.
אחרי המלחמה
דומיטרסקו הועמד למשפט על פשעי מלחמה על ידי הממשלה הקומוניסטית החדשה, אך בסופו של דבר זוכה בגלל חוסר ראיות, וב-15 בינואר 1950 מת באופן טבעי בביתו בבוקרשט.
קישורים חיצוניים
