פורמולה 3

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פורמולה 3
Formula Three/ F3
ענף מרוץ מכוניות
ארגון מפעיל FIA
יבשת אירופה, אסיה, צפון אמריקה, אוסטרליה
מפעל גבוה יותר פורמולה 2

פורמולה 3אנגלית: Formula Three/ F3) הוא סבב מירוצי מכוניות חד מושביות בסדרת מרוצי הפורמולה. תחרויות הפורמולה 3 מתקיימות במספר סבבי אליפויות וליגות ברחבי העולם. בנוסף, ישנם כמה "מרוצים מיוחדים" אשר מתקיימים מחוץ לאליפויות. פורמולה 3 מהווה את השלב הראשון של נהגי מרוץ השואפים להתקדם לשלבים הבאים בסבבי הפורמולה המתקדמים, או בייחוד בסבב היוקרתי פורמולה 1. ליגות המרוצים מרוכזות באירופה, בצפון אמריקה, אוסטרליה ואסיה.[1] הצלחה במירוצי פורמולה 3 עשויה להוביל להשתתפות במרוצים היוקרתיים יותר- בפורמולה 2 ובמקרים מסוימים בפורמולה 1.

היסטוריה

מכונית בעל מנוע 500 סמ"ק שצולמה בשנת 1978.

פורמולה 3 התפתחה ממכונית בעל מושב יחיד, הפורמולה ג'וניור, המכונית הושקה ב -1957 על ידי הנהג והעיתונאי האיטלקי ג'יובאני לוראני. ב־1964 פורמולה ג'וניור הוחלפה במכונית בעלת מושב יחיד עם מנוע 1,000 סמ"ק שנקראה פורמולה 3 על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) ויוצאה לכל אירופה. המותגים המצליחים ביותר לאותה המכונית היו הלוטוס, ברבהאם וקופר. בנוסף, המכונית שקדמה לפורמולה ג'וניור ובעזרתה פותחה הפורמולה 3 היא המכונית בעלת מנוע 500 סמ"ק. מכונית זו פותחה לראשונה ב - 1946 על ידי צ'ארלס וג'ון קופר בבריסטול שבאנגליה. המכוניות הללו, פורמולה 3, פורמולה ג'וניור וה-500 סמ"ק פותחו כדי להתחרות בהוצאה כספית נמוכה למכוניות מרוץ, עם זאת הגיעו להישגים לא מבוטלים.[1] כיום קיימות כמה חברות אשר מייצרות ומספקות את המכוניות, החברה העיקרית היא חברת דאלארה (Dallara), החברה מייצרת את רוב המכוניות כיום, ולצידה פועלות החברות: מיגאל (Mygale), לולה (Lola), ארט-טק (Arttech) וSLC. מכונית הפורמולה 3 היא סוג מכונית פורמולה (הגה פתוח) מושב יחיד אשר משתמשת בצמיגים חלקים (slick tyres).

אליפויות וסדרות מירוצים

מכוניות הפורמולה שלוש יורו-קאפ

האליפויות של פורמולה 3 מתרחשות ביבשות שונות ובמדינות שונות אבל אינן אליפויות עולמיות. במהלך העשור של 1970 ובתחילת העשור של 1980 האליפות האירופאית והבריטית בפרט היו מאוד פופולריות, מפני שבאותה תקופה נהגים רבים יוצאו לנהיגה לפורמולה אחד. אף על פי שהאליפות הגרמנית, האיטלקית והצרפתית נחשבו אז לאליפויות חשובות, הן התעסקו באליפות של פורמולה 3 פנים ארצית של תחת חברות לאומיות במקום לפתוח את האליפות לשאר העולם. כתוצאה מזה האליפויות הלאומיות של גרמניה, צרפת ואיטליה בפורמולה 3 נשאו שמות אחרים בהשוואה לאליפויות האירופאיות והבריטית. למשל, האליפות הצרפתית נקראה פורמולה רנו, האליפות הגרמנית נקראה פורמולה סופר ויי. בסופו של דבר שלוש האליפויות של מדינות אלו שינו את שמם לפורמולה 3. באליפויות האיטלקיות היה נהוג שנהגים שהתחרו בקרטינג יעברו ישירות לפורמולה 3. לעומת זאת, במדינות אחרות נהגים לא עברו ישירות מקרטינג לפורמולה 3 אלה עברו לנהיגה במכוניות אחרות עד שאושרו לנהוג בפורמולה 3. באליפות הברזילאית "סודאם" (SudAm) משתמשים כרגע במנועה החזק ביותר מכל האליפויות האחרות בעולם. בנוסף, הליגה ידועה גם בשל הנהגים הטובים שיוצאים ממנה, שרובם חידדו את המיומנות שלהם באליפות הבריטית לפורמולה שלוש. ייתכן שהאליפות האול יפנית הייתה המעניינת ביותר, אך כמה נהגים שהו שם זמן משמעותי כגון נהגי העבר ראלף שומאכר וז'אק וילנוב אשר ניצחו שם באליפות. אליפות אסייתית נוסדה ב - 2001 ופותחה כדי להביא נהגים לדרגה ראשונה בשביל אִינדוֹנֵזִיָה ואוֹסטְרַלִיָה. ב - 1975 FIA[2] יזמה את התחרות האירופאית של פורמולה 3 בפעם הראשונה, סדרת מרוצים זו נמשכה עד 1984. בשנת 1985 אליפות אירופה נפתחה לנהגים מכל העולם ולא רק לנהגים מאירופה, האליפות הוגדרה כהצלחה ומאז נערכה כאירוע שנתי עד 2004, למעט הפסקה של תשע שנים בין 1991–1998. משנת 2005 התחרות האירופאית של ה - FIA של פורמולה 3 נמשכה כאליפות רגילה והיא אחת מהתחרויות המוכרות ביותר מבין אליפויות הפורמולה 3 ברחבי העולם.[3] בשנת 2003 האליפויות הצרפתית והגרמנית סבלו ממיעוט משתתפים באליפויות לאומיות וכתוצאה מכך התמזגו ויצרו את האליפות האירופאית החדשה של פורמולה 3.[4]

נתונים טכניים של כלי הרכב במירוץ

מנוע הפורמולה 3 מתוצרת דלארה

מנוע הפורמולה 3 הוא מנוע 2 ליטרים, 4 צילינדרים רגיל. המנועים חייבים להיות בנויים מתוך הבלוק של מודל הייצור, ואף מסופקים על ידי הליגה\מרוץ בו משתתפים ומכך כוונונים פרטיים לא יכולים להתבצע, מה שאומר שכוח המנוע שווה. ישנם הרבה חברות שמייצרות  את המנועים, הפופולריות שבהן הם: הונדה, פולקסווגן, אלפא רומיאו, רנו ומרצדס.[5]

גוף המכונית

  • תיבת הילוכים: חצי אוטומטית, שישה הילוכים מקסימום.
  • צמיגים: רוחב - 240 מ"מ, קוטר - 330 מ"מ מקסימום.
  • קיבולת דלק: 45 ליטרים.
  • רוחב: 1,850 מ"מ מקסימום.
  • משקל: 550 קילוגרם מינימום (כולל נהג)
  • מערכות: מתלים אוטומטים, בקרת יציבות וטלמטריה אסורים.
  • הנעה: מנוע אחיד (מסופק על ידי אותה חברה לכולם) בנפח 2000 סמ"ק, הנעה אחורית.
  • הספק מנוע: 200 כוח סוס, מהירות מנוע נעה בין 5,000 ל 7400, סל"ד.
  • בלמים: בלמי ברזל לא מחורץ
  • המרחק בין הסרן הקדמי והאחורי במנוע של כלי הרכב: 2000 מ"מ (2 מטרים) מקסימום.
  • המרחק בין שני הגלגלים הקדמיים: 1200 מ"מ (1.2 מטר) מקסימום.
  • מערכת ההגה של שני גלגלים בלבד.
  • מערכת הנעה של שני גלגלים בלבד.

רשימת נתונים טכניים מלאה : (fia.com" (PDF). (1213 kiB")

מירוצים מיוחדים

מרוץ פורמולה שלוש בברזיל 2006

בנוסף לכל האליפויות וסדרות המרוצים, פורמולה 3 ידוע גם בזכות המרוצים החד יומיים המתרחשים ברחבי העולם בלי קשר לשאר האליפויות. רוב המרוצים המיוחדים אינם מתרחשים כל שנה ברציפות אלא כל כמה שנים. כיום ישנם רק שני מרוצים חד יומיים המתרחשים בקביעות כל שנה והם המירוצים "מסטרס הפורמולה 3" ו "מקאו גראנד פרי פורמולה 3".  מרוצים אלה התחילו בשנת 1983 שבה התרחש המרוץ החד יומי הראשון במקאו.[4] "מקאו גראנד פרי פורמולה 3" הוא הידוע ביותר מבין המרוצים החד יומיים ובו זכו הנהגים המפורסמים איירטון סנה, מיכאל שומאכר, דייוויד קולטרד וראלף שומאכר. המירוץ מסמן בדרך כלל את סיום עונת הפורמולה 3 ומשתתפים בו נהגים מאליפויות בכל רחבי העולם. בנוסף ישנם גם כמה מרוצים המתרחשים במקומות שונים בעולם, בעיקר במקומות בהם לא מתקיימות אליפויות וסדרות המרוצים המרכזיות, כדי לאפשר לקהלים נוספים לצפות במרוצים. אחד המרוצים החד יומיים המפורסמים ביותר היה ה"מונקו גראנד פרי" אשר התרחש עד שנת 1997 והתרחש מאז רק עוד פעם אחת בשנת 2005, ומאז עבר להיות חלק מאליפות פורמולה 3 האירופאית.

רשימת אליפויות וסדרות מירוצים

שמות סדרות המרוצים והאליפויות אזורים/מדינות שנות פעילות
FIA European Formula Three Championship אירופה 1975–1984, ו 2012 והלאה
All-Japan Formula Three Championship יפן 1979 והלאה
Euroformula Open Championship אירופה 2009 והלאה
Australian Formula 3 Championship אוסטרליה 2001 והלאה
Fórmula 3 Brasil ברזיל 1989-1995, ו 2014 והלאה
Austria Formula 3 Cup אוסטריה 1982, 1984–והלאה
Swiss Formula Three Championship שווייץ 1978–2008, 2014 והלאה
MotorSport Vision Formula Three Cup בריטניה 2011 והלאה
BRDC British Formula 3 Championship בריטניה 2016 והלאה
German Formula Three Championship גרמניה 1950–1953, ו 1971–2014
British Formula Three Championship בריטניה 1951–1961, ו 1964–2014
Italian Formula Three Championship איטליה 1958–1966, 1968–2012
Formula 3 Euro Series אירופה 2003–2012
FIA Formula 3 International Trophy כלל עולמי 2011
Spanish Formula Three Championship ספרד 2001–2008
Formula Three Sudamericana דרום אמריקה 1987–2013
French Formula Three Championship צרפת 1964–1973, 1978–2002
Belgian Formula Three Championship בלגיה 1964–1967
Swedish Formula 3 Championship שוודיה 1964–1994, 1997–2000
Danish Formula 3 Championship דנמרק 1949–1966, 1976–1977
Norwegian Formula 3 Championship נורווגיה 1999–2000
Scandinavian & Nordic Formula Three Championship סקנדינביה 1984–1985, 1992–2001
Finnish Formula Three Championship פינלנד 1958–1960, 1984–1986, 2000–2010
North European Zone Formula 3 Cup צפון אירופה 2008–2009
Russian Formula Three Championship רוסיה 1997–2002, 2008
Greece Formula 3 Championship יוון 1990–2002
Turkish Formula Three Championship טורקיה 1994–2006
Center-European Zone Formula 3 Cup מרכז אירופה 1994–2005
DDR Formula Three Championship מזרח גרמניה 1950–1958, 1964–1972
Asian Formula Three Championship אסיה 2001–2008
United States Formula Three Championship ארצות הברית 2000–2001
Mexican Formula Three Championship מקסיקו 1990–2002
Mexican Formula Three International Championship מקסיקו 1990–2003
Chilean Formula Three Championship צ'ילה 1972–2012
BRSCC ARP Formula Three Championship בריטניה 1990–2005

ראו גם: אליפויות וסדרות מרוצים[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 3 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "History of Formula 3 - FIA-F3". FIA Formula 3 European Championship (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-02-07.
  2. ^ Federation Internationale de l'Automobile, Federation Internationale de l'Automobile (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Wolfgang Neumayer, formel 3 guide - Saison 1948-2016, www.formel3guide.com (ב־)
  4. ^ 4.0 4.1 "History of Formula 3 - FIA-F3". FIA Formula 3 European Championship (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-02-07.
  5. ^ תקנות הרכב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26479229פורמולה 3