פורטל:מדינות העולם/מדינה נבחרת/3
דרום אפריקה 
| רפובליקת דרום אפריקה היא מדינה בקצה הדרומי של אפריקה. היא גובלת בצפון עם נמיביה, עם בוטסואנה ועם זימבבואה, בצפון מזרח עם מוזמביק ועם סווזילנד. לסוטו נכללת לגמרי בתוך גבולות דרום אפריקה. למדינה קו חוף ארוך ממזרח, דרום ומערב, לחופי האוקיינוס ההודי והאוקיינוס האטלנטי. אזורי האקלים מגוונים, ונעים בין המדבר, המכסה את רוב פנים הארץ, לאקלים סובטרופי, ים תיכוני והררי. גם הטופוגרפיה מגוונת.
במדינה הונהג בין 1948 ל-1990 משטר האפרטהייד, שכפה הפרדה בין המיעוט הלבן לרוב השחור, וריכז את כל הכוח והעושר בידי הלבנים. ב-1990 בוטל האפרטהייד והמדינה הפכה לדמוקרטיה שבה מתקיים שוויון בין בני כל הגזעים. דרום אפריקה היא אחת הגדולות במדינות אפריקה, והעשירה בהן. על אף התהפוכות השלטוניות שידעה המדינה מעצמאותה עד היום, זוהי אחת המדינות היחידות באפריקה שמעולם לא התרחשה בהן הפיכה צבאית. |
.svg)
|
אָפַּרְטְהַיְד (מאפריקאנס: Apartheid - הפרדה) היא המדיניות והמשטר הגזעניים שהונהגו על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1990. מדיניות זו הושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן. מדיניות האפרטהייד זכתה לגינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ממשפחת העמים ולהטלת סנקציות נגדה. אלה, בשילוב תסיסה פנימית חריפה מצד ארגוני התנגדות לאפרטהייד, הביאו בסופו של דבר לקריסת משטר האפרטהייד לאחר ארבעה עשורים, בתהליך שבוצע בדרכי שלום ותוך העברה מסודרת של השלטון לידי הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות.
ראשוני היהודים הגיעו לדרום אפריקה עם תחילת ההתיישבות האירופית בכף התקווה הטובה, במאה ה-17, והתיישבו במקום שהתפתח להיות העיר קייפטאון. במפקד שנערך ב-1946 נמנו 104,156 יהודים שהיוו 4.39% מהאוכלוסייה ה"לבנה". בשנות משטר האפרטהייד, לא סבלו היהודים מהאפליה והגזענות שכוונו נגד הרוב השחור, והיוו חלק אינטגרלי מהמיעוט הלבן המיוחס. בשנות ה-70 וה-80 עזבו כ-50,000 יהודים על רקע הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על המדינה. נכון לשנת 2019 מונה הקהילה כ-50,000 איש, מרביתם ביוהנסבורג רבתי. |
|
ההיסטוריה הכתובה של דרום אפריקה מתחילה עם הגעתם של מגלי העולם האירופיים הראשונים. למרות שהפורטוגזים היו האירופאים הראשונים לגלות את דרום אפריקה, הם לא התיישבו בה, ותחת זאת הקימו ההולנדים תחנת אספקה בכף התקווה הטובה. תחנה זו התפתחה במהירות למושבת הכף. בריטניה כבשה את מושבת הכף מההולנדים בסוף המאה ה-18, והיא הפכה למושבה בריטית. הולנדים רבים נדדו לאזור ה"הייפלד" (Highveld) על מנת לייסד שם את מושבותיהם, והקימו רפובליקות עצמאיות. ההולנדים (שאז כבר נודעו כבורים) והבריטים נלחמו אלה באלה פעמיים במלחמות הבורים, שהסתיימו בהפסד של הבורים והרפובליקות העצמאיות שלהם. מושבת הכף ושתי רפובליקות הבורים התאחדו ב-1910 כ"איחוד דרום אפריקה". שחורים לא הורשו להשתתף בבחירות ברפובליקות הבורים, והזכויות של אנשים שחורים או אסייתים המשיכו להדרדר באיחוד. המפלגה הלאומית עלתה לשלטון ב-1948, על מצע של אפליה גזעית שנודעה כאפרטהייד. האפרטהייד השתרש עמוקות בחברה הדרום אפריקנית, למרות התנגדות נמשכת. דרום אפריקה נעשתה לרפובליקה ב-1961. הקונגרס הלאומי האפריקני היה הארגון השחור הפעיל ביותר נגד האפרטהייד, ולאחר שני עשורים של דיכוי ובעיות כלכליות, בוטל האפרטהייד בידי הנשיא פ. וו. קלרק ב-1992. הבחירות הרב-גזעיות הראשונות בדרום אפריקה נערכו ב-1994, ובעקבותיהם נבחר נלסון מנדלה לנשיא. דרום אפריקה היא כיום דמוקרטיה רב-גזעית. |
|
