ארוחת בֶנטוֹ (ביפנית: 弁当, מוכרת בישראל בשם או-בנטו) היא ארוחת טייק אוויי לסועד יחיד המקובלת במטבח היפני. בנטו היא ארוחה ביתית ארוזה בקופסה קומפקטית בצורה המנצלת את חלל הפנים של הקופסה, ולא פחות חשוב מכך, מעוצבת בצורה ייחודית.
קופסת הבנטו מחולקת לתאים כשבכל תא יש מרכיב אחר ויחד כל המרכיבים בונים ארוחה שלמה שאמורה להכיל מרכיבים שונים ומזינים שיהוו ארוחה משביעה עבור הסועד.
ארוחת בנטו מסורתית כוללת אורז, טופו או חלבון מהצומח כמו אדממה, או דג או בשר וירקות חמוצים או מבושלים.
ארוחות בנטו מסורתית מורכבת מארבע עשיריות אורז, שלוש עשירית של דג או בשר, שתי עשיריות של ירקות ועשירית בודדת של חמוצים או קינוח, אך הכללים אינם קשיחים:
צ'וקה בנטו (中華弁当) הוא בנטו המבוסס על תפריט סיני וכולל מתאבנים וחטיפים.
קמאמשי בנטו (釜飯弁当) נמכר בתחנות רכבת בחבל נאגנו, הוא מבושל בכלי חרס הנחשב למזכרת.
מקונואוּצ'י בנטו (幕の内弁当) הוא ארוחת בנטו מסורתית.
נוֹריבן (海苔弁) הוא הסוג הפשוט ביותר של בנטו ובו אורז עם אצות נורי ברוטב סויה.
סאקה בנטו (鮭弁当) הוא בנטו פשוט שהמנה העיקרית בו היא סלמון בגריל.
שידאשי בנטו (仕出し弁当) הוא בנטו המוכן במסעדה ומועבר לסועדים בשעת הצהריים, וכולל את המרכיבים המסורתיים של הארוחה.
הייאבן (早弁 - "בנטו מוקדם") הוא ארוחת בנטו הנאכלת לפני ארוחת צהריים ובנוסף לה.
הוקַבן (ホカ弁) הוא בנטו הנקנה ברשת הנקראת בשם זה.
רייטו מיקַן (冷凍ミカン) הוא מנדרינה קפואה, שנמכרת לעיתים קרובות בתחנות רכבת.
הינומארו בנטו (日の丸弁当) הוא בנטו פשוט הכולל אורז לבן ו"אומה", חמוצים בצבע אדום במרכזו. בנטו זה היה נפוץ בעת מלחמת העולם השנייה, הן בשל המחסור הכלכלי והן בשל דמיונו לדגל יפן ("הינומארו").
