1943 – תחילת מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה, בין גרמניה נגד יוון, בריטניה ואיטליה. האיים הוחזקו בידי איטליה, ועם כניעתה לבעלות הברית בספטמבר 1943, נוצרה הזדמנות לשני הצדדים הלוחמים לתפוס את האיים ולהחזיק בהם. וינסטון צ'רצ'יל דחף לפעולה וראה בתפיסת האיים הזדמנות לדחיקת רגלי הגרמנים מהאזור, תוך שימוש באיים כבסיס לפעולות אוויריות וימיות נגד הגרמנים בבלקן. אנשי הפיקוד העליון של בעלות הברית, ובמיוחד דווייט אייזנהאואר, התנגדו למבצע וסברו כי יש להקצות את מרב המשאבים לפלישה המתוכננת לנורמנדי. כאשר החלה הלחימה, היו הגרמנים נחושים להחזיק באיים, ובעלות הברית יצאו למבצע בכוחות חסרים וללא חיפוי אווירי מספיק. מערכת הדודקאנסים והקרב על לרוס, שהיה האירוע המרכזי בה, הסתיימו בתבוסת האיטלקים ובעלות הברית, ובניצחון הגרמנים, ובכיבוש האיים בנובמבר 1943 על ידי גרמניה הנאצית. על אף שסולקו מיוון עוד ב-1944, החזיקו הגרמנים באיים עד סוף המלחמה ב-1945. בתקופה זו הושמדה הקהילה היהודית באיים כמעט לחלוטין. 1,700 יהודי רודוס ו-120 יהודי קוס נשלחו לאתונה ומשם לאושוויץ. רק כ-150 מהם שרדו. (בתמונה: אנדרטה לזכר יהודי רודוס וקוס בכיכר הקדושים היהודים בלה ג'ודריה, רודוס)