פורטל:הציבור החרדי/מאמר נבחר/3
 |
הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית הגברית בישראל ובתפוצות. ברוב הקבוצות החרדיות, כגון ליטאים וספרדים, סגנון הביגוד הוא מודרני אך שמרני יחסית. בזרמים מסורתיים יותר, כמו רוב החסידים והפרושים ביישוב הישן, המלבושים נותרו בסגנון שרווח ביהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
במהלך התקופות השונות עבר על הלבוש היהודי המקובל תהפוכות רבות עקב גזירות לבוש שונות שנועדו להקשות על היהודים לשמור על מסורתם ועל אורח חייהם הבדלני. לפיכך ישנם שינויים רבים בין דפוסי הלבוש במגזר החרדי של החוגים השונים לפי מוצאו הגאוגרפי של כל חוג.
היהדות החרדית תופסת את השמרנות בלבוש כחלק מאידיאל של התבדלות ושמירת מסורת. הגישה הזו אינה מתמקדת בלבוש בלבד אלא מתבטאת בכל אלמנט תרבותי ייחודי כמו לשון, ספרות, שמות פרטיים ועוד. בהקשר זה התבטא החת"ם סופר במשחק מילים ידוע על המילים בגמרא "חדש אסור מן התורה", המבטא התנגדות עקרונית לכל חידוש ושינוי מנהגים. למרות זאת, סביב תחילת המאה ה-20 רוב החרדים במזרח אירופה שינו את לבושם ואימצו את הסגנון המקובל בחברה הכללית. דמות משפיעה במיוחד על מהלך זה הייתה הרב נתן צבי פינקל מסלבודקא, שהקפיד שהבחורים בישיבתו יתלבשו כמו סטודנטים נוצרים כדי לשוות להם מראה מכובד, על אף מחאות מצד גורמים שמרניים.