פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/9

פולמוס הסמיכה הוא כינויה הנודע של מחלוקת סוערת שהתרחשה בין חכמי הלכה במאה ה-16 בארץ ישראל. פולמוס זה התעורר בעקבות הצורך של מגורשי ספרד בהכרה ציבורית לאחר שנאנסו לעבור עבירות תחת שלטון האינקוויזיציה - הכרה אותה יכלו לספק רק חכמים סמוכים לרבנות באמצעות ביצוע עונש מלקות.

בראש התומכים בחידוש הסמיכה עמד רבי יעקב בירב (מהר"י בירב), מי שגם נסמך בעצמו על ידי חכמים רבים והספיק לסמוך חכמים בולטים כרבי יוסף קארו ורבי משה מטראני, ובראש המתנגדים עמד רבי לוי בן חביב - רבה של ירושלים. ביסוד עמדת התומכים עמדו דברי הרמב"ם שכתב: ”אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים.” ואילו המתנגדים טענו כי האמירה נכונה עקרונית אך מהר"י בירב לא הצליח לאגד את כל חכמי ישראל כפי שדורש הרמב"ם. בדיעבד יוזמת חידוש הסמיכה כשלה, והמונח "סמיכה" הנפוץ בימינו^{[דרושה הבהרה]} הינו חסר תוקף מבחינה הלכתית פורמלית, והוא מהווה המלצה בלבד.