פורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה
גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהדות ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל אל הארצות השוכנות לחופי הים התיכון ובעיקר אל צרפת, איטליה, הלבנט וצפון אפריקה, ארצות השפלה, גרמניה ובריטניה. הגירוש ההמוני בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. צו זה היווה את שיאה של מסכת הגבלות ורדיפות שננקטו כנגד היהודים בספרד, והביא לקיצה של הקהילה היהודית הוותיקה והמשגשגת שישבה בספרד.
המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים, הוא תוצאה של צירוף כמה אירועים רבי-משמעות שהתרחשו בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16, כשאחד המרכזים שבהם, אם לא המרכזי ביותר, הוא גירוש ספרד שהוביל לפיזור גדול של היהודים ברחבי אירופה וארצות האסלאם, וביטל את המצב שהיה קיים בתקופת הראשונים של שני מוקדים מרכזיים של יצירה תורנית - יהדות אשכנז ויהדות ספרד.