פוליטיקה של האיטי
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של האיטי |
הפוליטיקה של האיטי מתבססת על מערכת משטר של רפובליקה חצי נשיאותית, שבה הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת. הפוליטיקה של האיטי נחשבת לבלתי יציבה מבחינה היסטורית עקב הפיכות שונות, שינויי משטר, שלטונות צבאיים וסכסוכים פנימיים. לאחר שהודח ז'אן-ברטראן אריסטיד, בשנת 2004, הפוליטיקה האיטית הפכה ליציבה יחסית. יחידת המודיעין של האקונומיסט סיווגה את האיטי כ"משטר כלאיים", בשנת 2019.
שחיתות פוליטית היא בעיה נפוצה בהאיטי. המדינה מדורגת בעקביות כאחת המדינות המושחתות ביותר על פי מדד השחיתות. בשנת 2006 דורגה האיטי כמדינה המושחתת ביותר מבין 163 המדינות שנבדקו.[1] בשנת 2020, האיטי הייתה במקום ה־170 מתוך 180 המדינות שנבדקו, ומצבה תואר כ־18 מתוך 100.[2] הצלב האדום הבינלאומי דיווח כי האיטי נמצאת במקום ה־4 מתוך 159 מדינות בסקר דומה של מדינות מושחתות. בשנת 2013 מדורגת האיטי במקום ה־8 במדד המדינות הכושלות.[3]
היעדר שיעור ההצבעה הוא נושא מרכזי בבחירות בהאיטי, שכן רק כ־15% מבעלי זכות הבחירה מצביעים בבחירות. הוועדה של הבחירות אינה מפרסמת נתונים על אחוזי ההצבעה בבחירות, אולם על פי סקרי אוכלוסייה לא רשמיים, נתוני מפקד רשמי ונתוני בחירות, רק 15.94% מהאוכלוסייה בהאיטי הצביעו בבחירות בשנת 2016.
היסטוריה
על פי החוקה האיטית, נשיא האיטי נבחר בהצבעה עממית לתקופה של חמש שנים. הנשיא אינו יכול לכהן כנשיא יותר משתי קדנציות. ז'אן-ברטראן אריסטיד נבחר ברוב המכריע לנשיא בפעם השלישית בבחירות שנערכו ב־26 בנובמבר 2000, בחירות שהוחרמו על ידי רוב המפלגות הפוליטיות באופוזיציה והושבעו ב־4 בפברואר 2001. בהפיכה שהתרחשה ב־29 בפברואר 2004, הודח אריסטיד, לכאורה בסיוע ממשלות צרפת וארצות הברית. טענה זו מבוססת על כך שחיילים אמריקאים וצרפתים הגיעו באותו הזמן להאיטי, לכאורה כדי להגן על שגרירות ארצות הברית בהאיטי.[4]
הבחירות הראשונות לאחר ההפיכה בפברואר 2004 לנשיא חדש התקיימו ב־8 בפברואר 2006 והסבב השני התרחש ב־21 באפריל. רנה פרבאל הוכרז כמנצח ב־14 במאי 2006.
הבחירות שלאחר מכן התקיימו ב־28 בנובמבר 2010 וסבבם השני התרחש ב־20 במרץ 2011. מישל מרטלי מונה במקום פרבאל, שתפקידו נגמר ב־14 במאי 2011. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של האיטי בה הנשיא המכהן העביר את השלטון בשלום לחבר האופוזיציה. נשיאותו של מרטלי דורגה על ידי כמה כחופשית ועל ידי חלק כסמכותנית.
הבחירות לנשיאות 2015 התקיימו ב־25 באוקטובר 2015. לאחריהן נמתחה עליהן ביקורת מצד הציבור והתקשורת ההאיטית כ"לא חופשיות" ו"שקריות". על פי סקר שערך סנטינל האיטי, רק 6% מהמצביעים הצביעו עבור ז'ובנל מואיז, שמונה לנשיא. שלושים מועמדים בבחירות הגיבו כי הבחירות בשנת 2015 נשלטות תוך התעלמות מאמון הציבור. מרטלי התפטר מהנשיאות ב־10 בפברואר 2016, על רקע הטענות כי הבחירות ב־2015 היו הונאה. הוא השאיר את המדינה ללא ממשלה. תוצאת הבחירות בוטלו לאחר מכן.
בבחירות לפרלמנט, שהתרחשו ב־13 וב־14 בפברואר 2016 נבחר את ז'וסלרם פריוור כנשיא זמני לתקופה של 120 יום. ב־14 ביוני 2016, תקופת כהונתו הנשיאותית של פריוור הסתיימה, אך הוא נשאר כנשיא בפועל שכן האספה הלאומית סירבה להיפגש כדי למנות נשיא. מאז 2017, ללא פרלמנט פעיל, שלט מואיז בהאיטי. ב־7 ביולי 2021 נרצח מואיז וקלוד ז'וזף, ראש הממשלה הזמני, קיבל את השליטה כנשיא בפועל. ב־20 ביולי 2021, התפטר ז'וזף מתפקידו כראש ממשלה וכנשיא ובמקומו מונה אריאל אנרי לראש ממשלה ולנשיא בפועל, אך לא לנשיא מבחינה רשמית.[5]
בחירות
- ערך מורחב – בחירות בהאיטי
בבחירות בהאיטי נבחרים הנשיא והפרלמנט.
הבחירות נערכות תמיד ביום ראשון האחרון של נובמבר בשנה החמישית של הנשיא המכהן.[6]
כל כהונה לנשיאות מתחילה ומסתיימת ב־7 בפברואר הראשון לאחר קיום הבחירות לנשיאות,[7] אך בבחירות בשנים 2010–2011, מישל מרטלי מונה לנשיא ב־11 במאי.
הבחירות הקרובות להאיטי אמורות להתרחש ב-2022, יחד עם משאל העם החוקתי.
נשיא
- ערך מורחב – נשיא האיטי
נשיא האיטי הוא ראש המדינה של האיטי.[8] הוא נבחר לקדנציה של חמש שנים והוא רשאי לכהן עד שתי קדנציות.[9] הבחירות לכהונתו של הנשיא נערכות תמיד ביום ראשון האחרון של נובמבר בשנה האחרונה של הנשיא המכהן.[6] זמן ההצבעה אינו קבוע.
הכהונה של הנשיא תמיד מתחילה ונגמרת ב־7 בפברואר.[7]
נכון לספטמבר 2021 אין נשיא מבחינה רשמית, והנשיא בפועל הוא אריאל אנרי, שמונה לאחר שקלוד ז'וזף התפטר מהתפקיד לאחר שהפך לנשיא כשז'ובנל מואיז, הנשיא, נרצח ב־7 ביולי 2021.[10][11][12]
ראש ממשלה
- ערך מורחב – ראש ממשלת האיטי
ראש ממשלת האיטי הוא ראש הרשות המבצעת של האיטי.[13] ראש הממשלה מתמנה על ידי הנשיא, אך צריך שהפרלמנט יאשר זאת.
ראש הממשלה ממנה את שרי הממשלה ואת מזכיר המדינה.
כיום ראש הממשלה הוא אריאל אנרי.[14]
ממשלה
- ערך מורחב – ממשלת האיטי
ממשלת האיטי היא הרשות המבצעת של האיטי ובראשה עומד ראש ממשלת האיטי. בממשלה יש 21 משרדים[15]:
- משרד התכנון ושיתוף פעולה חיצוני
- המשרד לאיכות הסביבה
- משרד הביטחון
- משרד המסחר והתעשייה
- משרד החינוך הלאומי והכשרה מקצועית
- משרד הכלכלה והאוצר
- משרד המשפטים והביטחון הציבורי
- משרד התקשורת
- משרד התיירות
- משרד החקלאות, משאבי הטבע ופיתוח הכפר
- משרד הרווחה והעבודה
- משרד הפנים והקהילות הטריטוריאליות
- משרד הבריאות
- משרד החוץ
- משרד העבודות הציבוריות, התחבורה והתקשורת
- משרד הנוער והספורט
- משרד התרבות
- המשרד למעמד וזכויות האישה
- משרד התושבים הזרים
- המשרד לתוכניות חברתיות ופרויקטים של הממשלה (הועבר לראש הממשלה)
פרלמנט
הפרלמנט של האיטי הוא הרשות המחוקקת של האיטי, המורכב מהסנאט (בית עליון) ומלשכת הצירים (בית תחתון).[16] בפרלמנט ישנם 149 חברים.
סנאט
- ערך מורחב – הסנאט של האיטי
הסנאט של האיטי הוא הבית העליון של הפרלמנט של האיטי. הסנאט מורכב משלושים מושבים, שלושה מושבים על כל מחוז.[17]
הסנאטורים נבחרים בהצבעה עממית לתקופה של שש שנים,[18] ושליש מהם נבחרים לשנתיים.[19] הסנאטורים יכולים להתמודד ולהיבחר ללא הגבלת פעמים.[18]
לשכת הצירים
לשכת הצירים של האיטי מונה 119 חברים הנבחרים בהצבעה עממית לתקופות של ארבע שנים.[20]
חוקה
- ערך מורחב – חוקת האיטי
החוקה של האיטי עוצבה על פי חוקת צרפת וחוקת ארצות הברית. הגרסה האחרונה של החוקה אושרה על ידי הפרלמנט במרץ 2011 ונכנסה לתוקף ב־20 ביוני 2012. החוקה הראשונה, חוקת סן דומינג, נחקקה בשנת 1801. נכון לשנת 2021, היו 23 גרסאות וחוקות להאיטי.
חלוקה מנהלית
- ערך מורחב – מחוזות האיטי
האיטי מחולקת לעשרה מחוזות (département):
קריאולית האיטית בפוליטיקה של האיטי
צרפתית הייתה השפה העיקרית אצל הפוליטיקאים והמעמד הגבוה וכן גם בחוקה ובמסמכים מדיניים אחרים מאז התקופה הקולוניאלית, כאשר קריאולית האיטית זכתה ליחס נמוך של המעמד השליט במדינה. קריאולית האיטית היא שילוב של מבנים צרפתיים בסיסיים עם מילות הלוואה משמעותיות משפות אפריקאיות, והבדלים גדולים בדקדוק ובאיות.
יחסה הנמוך בפוליטיקה של הקריאולית ההאיטית יצר חסמים סוציו-אקונומיים עבור רוב המדינה, שדברה בעיקר רק קריאולית האיטית. כיום, כולם במדינה מדברים קריאולית. המעמד הגבוה והאנשים המשכילים דוברים הן צרפתית והן קריאולית. בהתאם לחוקת 1987 קריאולית וצרפתית הן השפות הרשמיות של האיטי. עם זאת, צרפתית היא עדיין השפה העיקרית הנלמדת בבתי הספר ומשמשת אותה בפוליטיקה. כאשר רק 2-5% דוברים את השפה הצרפתית. אנשים שאינם יודעים צרפתית, אין להם זכויות פוליטיות.
קריאולית האיטית וצרפתית אינן דומות מאוד, ולכן הרוב המכריע של האזרחים אינו יכול לתקשר עם מנהיגים בשפה שבחרו.
בעיה זו מחמירה עוד יותר בשל היעדר מערכת חינוך שיטתית. תוכניות אוריינות נכשלו בשנות השמונים וצרפתית היא עדיין השפה המשמשת להדרכת תלמידים. גם לאחר תוכניות האוריינות של שנות השמונים, 90% מהמורים, 10 שנים לאחר התוכניות, עדיין לא הצליחו לשלב באופן מלא את השפה הקריאולית ההאיטית במערכת החינוך. בעיה זו חוסמת רבים מההאיטים להשתתף בפוליטיקה של האיטי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ en_2006-11-06 CPI 2006/2006/press_releases/latest news/news room, web.archive.org, 2009-08-14
- ^ Haiti, Transparency.org (באנגלית)
- ^ The Failed States Index 2013 | The Fund for Peace, web.archive.org, 2015-02-06
- ^ French, U.S. troops fan out from Haiti’s capital, NBC News (באנגלית)
- ^ "Strife-torn Haiti gets new prime minister". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-07-21. נבדק ב-2021-09-24.
- ^ 6.0 6.1 חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 134-2
- ^ 7.0 7.1 חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 134-1
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 136
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 134-3
- ^ האיטי: מונה ראש ממשלה חדש שבועיים אחרי רצח הנשיא, באתר ynet
- ^ DJ Kamal Mustafa, Jovenel Moise Haiti President Killed at his Private Residence, Europe, Africa, Middle East, Tribune, Breaking News, World News, 7 ביולי 2021 (באנגלית)
- ^ התנקשות בקריביים: נשיא האיטי נרצח במעונו, באתר ynet, 7 ביולי 2021
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 155
- ^ האיטי: מונה ראש ממשלה חדש שבועיים אחרי רצח הנשיא, באתר ynet
- ^ Caribbean Elections | Cabinet of Haiti, caribbeanelections.com
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 88
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 94-1
- ^ 18.0 18.1 חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 95
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 95-3
- ^ חוקת האיטי משנת 1987, סעיף 92
32775168פוליטיקה של האיטי