פוליטיקה של הממלכה המאוחדת
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת |
|
הרשות המחוקקת
הרשות המבצעת
הרשות השופטת
אספות אזוריות
בחירות ומשאלי עם
|
הפוליטיקה של הממלכה המאוחדת מתנהלת במסגרת דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית בה הממונה העיקרי הוא ראש ממשלה. היא נחשבת גם למונרכיה חוקתית, אם כי לבית המלוכה תפקיד ייצוגי בעקרו. השלטון הוא שלטון רב-מפלגתי, הכולל אצילה חלקית של סמכויות בסקוטלנד, ויילס, ולעיתים גם בצפון אירלנד.
הסמכות המבצעת היא הממשלה. הסמכות החקיקתית נמצאת בידי הממשלה ובידי שני חדרי הפרלמנט - בית הנבחרים ובית הלורדים. המערכת המשפטית פועלת באופן עצמאי מהסמכות המבצעת ומהסמכות התחיקתית. שיטת ממשל זו נקראת גם שיטת הממשל של וסטמינסטר והיא אומצה גם במדינות אחרות, כגון קנדה, הודו, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, מלזיה וג'מייקה, מדינות אשר היו חלק מן האימפריה הבריטית, ובמידה רבה גם בישראל.
לממלכה המאוחדת אין חוקה כתובה ומסודרת, אלא מוסכמות חוקתיות שרובן בלתי כתובות, ונתגבשו במשך השנים.
מונרכיה
_(3).jpg)
ערך מורחב – בית המלוכה הבריטי
ראש המדינה התאורטי, לכאורה בעל הסמכות הביצועית, השיפוטית והחקיקתית הוא המונרך הבריטי - כיום המלך צ'ארלס השלישי. בפועל, הריבונות בשטח הממלכה המאוחדת אינה נופלת בידי המונרך מאז מגילת הזכויות האנגלית של 1689, אשר יסדה את הריבונות הפרלמנטרית. עם זאת, המונרך עדיין מוכר כריבון.
למונרך הבריטי יכולות היפותטיות רבות, כמו הזכות לבחור בכל אזרח בריטי לראשות הממשלה, או הזכות לפזר את הפרלמנט לפי ראות עיניו. עם זאת, בהתאם למוסכמות החוקתיות, ראש הממשלה הוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים, והפרלמנט יפוזר לפי ראות עיניו. למונרך עדיין שמורה הזכות למנוע אישור מלכותי לכל הצעת חוק, אם כי בזמנים המודרניים הדבר אינו מתבצע, מחשש למשבר חוקתי. האחרונה שהשתמשה בזכות זו הייתה המלכה אן, בשנת 1708.
הסמכות המבצעת
- ערך מורחב – ממשלת בריטניה
הממשלה, שמבחינה רשמית שמה הוא "ממשלת הוד מלכותו/מלכותה", היא המוציאה לפועל את הסמכות הביצועית בממלכה המאוחדת, כביכול בשמו של המונרך. המונרך ממנה את ראש הממשלה לפי קווים מנחים מוסכמים כי על ראש הממשלה להיות חבר בבית הנבחרים אשר לו הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה בתמיכת הבית. בפועל, זה אומר שיהיה עליו להיות מנהיג המפלגה אשר לה שמורים רוב המושבים בבית. ראש הממשלה ממנה את שאר השרים המרכיבים את הממשלה ומשמשים כראשי המשרדים הממשלתיים השונים. בדרך כלל כעשרים מהשרים המבוגרים בממשלה מרכיבים את הקבינט המדיני. בסך הכל, כ-100 שרים מרכיבים את הממשלה של הממלכה המאוחדת. לפי מוסכמה פרלמנטרית, כל השרים בממשלה הם חברי פרלמנט או לורדים בבית הלורדים.
הסמכות החקיקתית
הפרלמנט הוא מרכז המערכת הפוליטית של הממלכה המאוחדת, והגוף המחוקק העליון. למדינה שני בתי מחוקקים - בית הנבחרים (או "בית פשוטי העם"), ובית הלורדים.
בית הנבחרים
- ערך מורחב – בית הנבחרים הבריטי
הממלכה המאוחדת מחולקת למחוזי בחירות פרלמנטריות, פחות או יותר שווים מבחינת אוכלוסין, כשכל מחוז כזה זכאי לנציג אחד בבית הנבחרים, הנבחר בבחירות בשיטת הרוב הפשוט. ישנם 646 נציגים בבית הנבחרים. בזמנים המודרניים, כמעט כל ראש ממשלה ומנהיג אופוזיציה נבחר מבית הנבחרים, ולא מבית הלורדים.
במקרה בו אין לאחת המפלגות רוב בבית הנבחרים, המונרך יבחר בנציג מסוים ליצירת ממשלה שממשלתו תוכל לשרוד בבית הנבחרים - דבר שיהיה תלוי בדרך כלל ביכולתו של מנהיג מפלגת הרוב בבית.
בית הלורדים
- ערך מורחב – בית הלורדים
בעבר, בית הלורדים היה לבית מחוקקים אריסטוקרטי אשר השותפות בו הייתה מורשת. בעקבות רפורמה חלקית, הפך בית הלורדים לתמהיל של חברים מורשים, בישופים של הכנסייה האנגליקנית (המוכרים כ"לורדים רוחניים"), וחברים נבחרים.
כיום, תפקידו העיקרי של הבית הוא לבחון את החוקים שגובשו בבית הנבחרים, ובסמכותו להציע תיקונים או להכריז על וטו משהה זמני לתקופה של 12 חודשים. בנוסף, הוא מתפקד כבית דין לערעורים, לפחות עד שנת 2008.
המערכת המשפטית
עד 2005 היה השופט העליון לראש המערכת המשפטית של אנגליה וויילס, הממנה שופטים ושופטי-שלום בשם המונרך. מ-2005 נכנס לתוקף חוק תיקון לחוקה אשר העביר את המעמד לנשיא בית המשפט העליון.
בעבר, בית הדין הגבוה ביותר לערעורים בממלכה המאוחדת היה בית הלורדים כשבפועל, רק הלורדים השופטים, ה-"Law Lords" משתתפים בערעורים. מ-2008, בית הדין הגבוה ביותר לערעורים הוא בית המשפט העליון של הממלכה המאוחדת.
אצילת סמכויות
בנוסף לבית הנבחרים של הממלכה המאוחדת, לסקוטלנד יש כעת פרלמנט משלה. לוויילס ולצפון אירלנד יש אסיפות לאומיות. חלק מחברי הגופים המואצלים נבחרים בסוג של ייצוג יחסי של ציבור הבוחרים. אף על פי של"ממשלות" המואצלות יכולת תחיקתית מסוימת, אין להן את אותה מידת הסמכות של פרלמנט הממלכה המאוחדת. כמערכות ממשל מואצלות, אין להם זכות קיום חוקתית, וסמכויותיהם יכולות להיות מורחבות או מצומצמות באמצעות חוק של פרלמנט הממלכה. מסיבה זו, עדיין ניתן לומר כי לממלכה המאוחדת ממשל מאוחד, זאת בשונה ממערכת פדרלית בה לתת-פרלמנטים ולאסיפות לאומיות זכויות המעוגנות בחוקה.
גושים פוליטיים
המפלגות הגדולות
משום ניהול הבחירות לבית הנבחרים בשיטת הרוב הפשוט, ישנן רק שלוש מפלגות פוליטיות גדולות בממלכה: המפלגה השמרנית, מפלגת הדמוקרטים הליברליים ומפלגת העבודה הבריטית.
| הימין | המפלגה השמרנית, או ה"טוֹרים" ("the Tories") בשפת היום-יום, מהווה את גוש הימין-מרכז בבריטניה. כיום מפלגת השלטון, המפלגה הגדולה בפרלמנט הבריטי, והיא אחת המפלגות הוותיקות בעולם. המפלגה השמרנית מובילה במספר הניצחונות שלה בהיסטוריית הבחירות בממלכה. |
|---|---|
| המרכז | הדמוקרטים הליברליים מהווה את מרכז הפוליטיקה בממלכה המאוחדת. מבחינה כלכלית המפלגה נוטה לשמאל ולסוציאל-דמוקרטיה, ומבחינה חברתית נוטה לליברליזם חברתי. |
| השמאל | מפלגת העבודה הבריטית מהווה את שמאל-מרכז הפוליטיקה במדינה. תחת הנהגת טוני בלייר, המפלגה ניצחה בשלוש מערכות בחירות ב-1997, 2001 וב-2005. היום המפלגה היא מפלגת האופוזיציה הראשית בפרלמנט הבריטי. מפלגת הלייבור היא האלטרנטיבה השלטונית המרכזית למפלגה השמרנית. |
מפלגות נוספות
- המפלגה הוויגית ההיסטורית.
- GPEW - ראשי תיבות של Green Party of England and Wales - המפלגה הירוקה של אנגליה וויילס.
- UKIP - ראשי תיבות של UK Independence Party
חברות באיחוד האירופאי
ערך מורחב – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי
הממלכה המאוחדת הייתה חברה באיחוד האירופי משנת 1973 עד לשנת 2020.
קישורים חיצוניים
בריטניה, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית
39818464פוליטיקה של הממלכה המאוחדת