פאתה
 |
פאתה או האחים פאתה (בצרפתית: Pathé או Pathé Frères) הוא שמם של עסקים צרפתיים שונים שנוסדו ונוהלו במקור על ידי האחים פאתה מצרפת החל משנת 1896. בתחילת שנות המאה ה-20, פאתה הפכה לחברת הציוד והפקות הקולנוע הגדולה בעולם, כמו גם למפיקה הגדולה של תקליטים לפטיפון. בשנת 1908, פאתה המציאה את יומן הקולנוע שהוצג בבתי הקולנוע לפני הסרט העלילתי.[1]
פאתה היא חברת הפקה והפצת סרטים גדולה, המחזיקה במספר רשתות בתי קולנוע באמצעות חברת הבת Pathé Cinemas ורשתות טלוויזיה ברחבי אירופה. זוהי חברת הסרטים השנייה הוותיקה ביותר הפועלת אחרי חברת הסרטים גומון (אנ'), גם היא צרפתית, שהוקמה ב-1895.
היסטוריה
החברה נוסדה בשם Société Pathé Frères (חברת האחים פאתה) בפריז, צרפת ב-28 בספטמבר 1896, על ידי ארבעת האחים שארל, אמיל, תאופיל וז'אק פאתה.[2] במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, פאתה הפכה לחברת הציוד וההפקה הקולנועית הגדולה בעולם, כמו גם ליצרנית גדולה של תקליטי פונוגרף.
תקלחטי פאתה
הכוח המניע מאחורי תפעול הסרטים ועסקי הפטיפונים היה שארל פאתה, שעזר בפתיחת חנות פונוגרף ב-1894 והקים מפעל לפטיפונים בשאטו בפאתייה המערביים של פריז. האחים פאתה החלו למכור פונוגרפים של אדיסון וקולומביה וגלילי פונוגרף (גלילי פונוגרף הם המדיום המסחרי הקדום ביותר להקלטה והפקה של סאונד) מאוחר יותר. האחים עיצבו ומכרו פטיפונים משלהם ששילבו בהם אלמנטים של מותגים אחרים.[3] זמן קצר לאחר מכן, החלו לשווק גם רשומות צילינדר מוקלטות מראש. עד 1896 לאחים פאתה היו משרדים ואולפני הקלטות לא רק בפריז, אלא גם בלונדון, במילאנו ובסנקט פטרבורג. פאתה ייצרה תקליטי צילינדר עד 1914 בערך. בשנת 1905,[4] האחים פאתה נכנסו לתחום ההולך וגדל של תקליטי דיסקים.[5]
בצרפת הפכה פאתה למפיצה הגדולה והמצליחה ביותר של תקליטי צילינדר ופטיפון. עם זאת, אלה לא הצליחו להתקדם לשווקים זרים כמו בריטניה וארצות הברית שבהם מותגים אחרים כבר היו בשימוש נרחב.[6]
בדצמבר 1928, נכסי הפטיפון הצרפתי והבריטי של פאתה נמכרו ל"חברת גרפופון קולומביה" (אנ') הבריטית. ביולי 1929 מוזגו הנכסים של חברת התקליטים האמריקאית פאתה לתוך "תאגיד התקליטים האמריקאי" (אנ') החדש שהוקם[4] התוויות והקטלוג של פאתה ו"פאתה-מרקוני" עדיין שורדים, תחילה כטביעת EMI וכעת היורשת של EMI, פרלופון.
סרטי פאתה
כשעסקי הפטיפון הפכו למצליחים, פאתה ראתה את ההזדמנויות שמציעות אמצעי הבידור החדשים ובמיוחד באמצעות תעשיית סרטי הקולנוע הצעירה. לאחר שהחליטה להרחיב את עסקי התקליטים ולכלול בהם ציוד קולנוע, החברה התרחבה באופן דרמטי. כדי לממן את צמיחתה, החברה אימצה את השם Compagnie Générale des Établissements Pathé Frères Phonographes & Cinématographes בשנת 1897, ומניותיה נרשמו בבורסת פריז.[7] בשנת 1896, מיטשל מארק (Mitchel H. Mark) מבאפלו, ניו יורק, הפך לאמריקני הראשון שייבא סרטי פאתה לארצות הברית, שם הם הוצגו בתיאטרון Vitascope.[8]
בשנת 1907 רכשה פאתה את הפטנטים של האחים לומייר ולאחר מכן החלה לעצב מצלמת אולפן משופרת וליצור מלאי סרטים משלהם. הציוד המתקדם מבחינה טכנולוגית, מתקני העיבוד החדשים שנבנו בוונסן (Vincennes) בפרבריה המזרחיים של פריז, והמכירות האגרסיביות שלהם בשילוב עם מערכות הפצה יעילות אפשרו להם לכבוש נתח עצום מהשוק הבינלאומי. הם התרחבו לראשונה ללונדון ב-1902, שם הקימו מתקני הפקה ורשת של בתי קולנוע.[9]
עד 1909, פאתה בנתה יותר מ-200 בתי קולנוע בצרפת ובבלגיה ועד לשנה שלאחר מכן היו להם מתקנים במדריד, במוסקבה, ברומא ובניו יורק בתוספת אוסטרליה ויפן. מעט מאוחר יותר, הם פתחו בורסת סרטים בבפאלו, ניו יורק.[9] באמצעות חברת הבת האמריקאית שלה, היא הייתה חלק מקרטל הייצור MPPC (אנ') בארצות הברית. החברה השתתפה בקונגרס הקולנוע בפריז בפברואר 1909 כחלק מתוכנית ליצירת ארגון אירופי דומה. היא פרשה מהפרויקט בפגישה השנייה באפריל, אשר ערערה אנושות את ההצעה.
לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פאתה שלטה בשוק של אירופה במצלמות קולנוע ובמקרנים. ההערכה היא[10] שבזמן מסוים, 60 אחוז מכל הסרטים צולמו בציוד של פאתה. בשנת 1908, הפיצה פאתה את Excursion to the Moon מאת סגונדו דה חומון (Segundo de Chomón), חיקוי ל"מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס. פאתה ומלייס עבדו יחד ב-1911. ז'ורז' מלייס יצר סרט "חלומו של הברון מינכהאוזן", סרטו הראשון שהופץ על ידי פאתה. מערכת היחסים של פאתה עם מלייס התכווצה, ובשנת 1913 פשט מלייס את הרגל, וסרטו האחרון מעולם לא יצא לאקרנים על ידי פאתה.[11]
נכסים
רשימה של הנכסים הנוכחיים והקודמים של פאתה.[12]
נכסים נוכחיים
- Pathé Cinemas (רשת בתי קולנוע)
- Pathé Films (הפקת סרטים עם יחידות בצרפת ובבריטניה; מפיצה בצרפת, בבריטניה ובשוויץ, עם קטלוג של למעלה מ-800 סרטים)
- Pathé Live (מפיץ של קולנוע לאירועים)
נכסים לשעבר
- The OL Groupe (19.98% הון / 24,33 זכויות הצבעה) (מועדון כדורגל)[13]
- Comedie+ נקנה ב-2003, נמכר ב-2004 לקבוצת Canal+ (דרך MultiThématiques).
- Cuisine.tv נוצר ב-2001 עם RF2K, נמכר ב-2011 לקבוצת Canal+ (באמצעות MultiThématiques).
- Histoire נוצר ב-1997, החזיק ב-30%, נמכר ב-2004 לקבוצת TF1.
- Pathé Sport נקנתה ב-1998, נמכרה ב-2002 לקבוצת Canal+.
- TMC רכשה 80% ב-2002, נמכרה ב-2004 ל-TF1 Group ו-AB Groupe.
- Voyage נקנתה ב-1997, נמכרה ב-2004 לערוצים הבינלאומיים של פוקס.
- בתי הקולנוע Vis Pathé נמכרו ב-2010 ל-UCI Italia.
- Fox Pathé Europa (מיזם משותף עם Walt Disney Home Entertainment ו-EuropaCorp), נסגר ב-2020.
- British Pathé
- GP Archives (בעלות של 42.5%, מכר את מניותיה ב-2019 לגאומונט
ראו גם
- Pathé Records
- Pathé News ו-British Pathé
- רשימת סדרות הסרטים לפי אולפן מפרטת את סדרות הסרטים של פאתה
- Fumagalli, Pion & C., יבואנית פאתה האיטלקית
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פאתה
הערות שוליים
- ^ "History of British Pathé". www.britishpathe.com (באנגלית בריטית). ארכיון מ-5 בפברואר 2015. נבדק ב-2017-08-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trade catalogs from Pathé Frères SA". National Museum of American History. ארכיון מ-29 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hoffmann, Frank; Howard Ferstler (2005). The Encyclopedia of Recorded Sound. CRC Press. ISBN 0-415-93835-X.
- ^ 4.0 4.1 Copeland, George; Ronald Dethlefson (1999). Pathé Records and Phonographs in America, 1914-1922 (1 ed.). Los Angeles, CA: Mulholland Press. OCLC 44146208. ארכיון מ-3 ביולי 2023. נבדק ב-28 בנובמבר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Pathé vertical-cut disc record (1905 – 1932) – Museum Of Obsolete Media". www.obsoletemedia.org (באנגלית בריטית). 18 במאי 2015. ארכיון מ-9 בדצמבר 2022. נבדק ב-2018-02-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fabrizio, Timothy; George Paul (2000). Discovering Antique Phonographs. Atglen PA: Sciffer Publishing Ltd. ISBN 0-7643-1048-8.
- ^ "Who's Who of Victorian Cinema". www.victorian-cinema.net. ארכיון מ-29 ביוני 2020. נבדק ב-18 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Abel 1999, pp. 23–24.
- ^ 9.0 9.1 Abel 1999, p. 25.
- ^ "Film and Electrolux through the ages". Electrolux. אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2014. נבדק ב-13 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Abel 1999, p. 26.
- ^ "Pathé Annual Brochure 2018" (PDF). Annual Report. Pathé. במרץ 2019. אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 באוקטובר 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Breakdown of Share Capital as of 31 December 2019". Article. Olympique Lyonnaise. 31 בדצמבר 2019. ארכיון מ-6 באוגוסט 2020. נבדק ב-20 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
37224035פאתה