פאול יוליוס רויטר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
פאול יוליוס רויטר (בגרמנית: Paul Julius Freiherr von Reuter; 21 ביולי 1816 - 25 בפברואר 1899) היה יזם בתחום התקשורת במאה ה-19, חלוץ בתחום סוכנויות הידיעות, ומייסד סוכנות הידיעות "רויטרס".
ביוגרפיה
נולד בקאסל בשם ישראל בר יהושפט לרב שמואל לוי יהושפט ולבטי סנדרס. בהיותו בן 13 נפטר אביו והוא נשלח אל דודו הבנקאי בגטינגן. בגטינגן פגש את קרל פרידריך גאוס, שעסק באותה עת בניסויים בטלגרף, היכרות זו פתחה את התעניינותו בטלגרף כמכשיר להעברת ידיעות במהירות וזרעה את מיקודו העסקי בשנים הבאות.
ב-29 באוקטובר 1845 עקר ללונדון, וב-16 בנובמבר המיר את דתו, בטקס שנערך בקפלה הגרמנית הלותרנית של סט. ג'ורג' (אנ') בלונדון, ושינה את שמו לפאול יוליוס רויטר. צעדו זה לא היה חריג במידה קיצונית בחברה היהודית בגרמניה באותה תקופה, ורויטר שב לגרמניה וקבע את מקום מגוריו בברלין, שם נשא אישה בשם אידה מריה אליזבת קלמנטיין מאגנוס, בתו של תעשיין עשיר.
ב-1848 עם גל מהפכות "אביב העמים" באירופה, וכינונה של הרפובליקה הצרפתית השנייה, עקר לפריז, שם עבד בשירות הידיעות של שרל-לואי הוואס (אנ') כמתרגם. עם כניסת הטלגרף לשימוש ציבורי, החלו סוכנויות שונות להשתמש בו להעברת ידיעות מהירות בעיקר בענייני כלכלה. רויטר זיהה את ההזדמנות ועם פתיחתו לשימוש הציבור של קו הטלגרף ברלין-אאכן, הקים רויטר את סוכנות הידיעות שלו באאכן, ממנה שלח ידיעות לכל חלקי היבשת, כשהוא עושה שימוש ביוני דואר כדי לקצר את זמן הקישור בין הערים הגדולות, באמצעות שילוב זה של ישן וחדש השיג רויטר יתרון מכריע של יום על פני מתחריו שעשו שימוש באמצעי שילוח מסורתיים כמו עגלות דואר. בשלוש השנים הבאות פיתח ושיכלל את התשתיות לתעשיית החדשות שלו שעברה עם הזמן להיות מבוססת לגמרי על קווי הטלגרף, וב-1851 חזר ללונדון והקים את סוכנות הידיעות "רויטרס" בבורסה לניירות ערך בלונדון.
לאחר שביסס את מעמדו כמקור חדשות אמין, פנה לעיתוני בריטניה הגדולים כדי להרחיב את תחום עיסוקה של הסוכנות גם לידיעות מדיניות. כדי להחדיר את מקור המידע החדש לעיתונים הגדולים שהחזיקו שליחים בערי הבירה הגדולות באירופה, והתייחסו לטלגרף בחשדנות, הציע רויטר את שירותי הסוכנות החדשה שהקים בחינם למשך חודש. למרות זאת חדירתו לשוק הייתה איטית ונדרשו שנים עד שכל עיתוני בריטניה הנחשבים ניאותו להשתמש בשירותיו.
ב-17 במרץ 1857 קיבל רויטר אזרחות בריטית. ב-7 בספטמבר 1871 העניק לו ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה את תואר האצולה הגרמני פרייהר (Freiherr) ושמו בגרמנית שונה ל"Paul Julius Freiherr von Reuter". בנובמבר 1891 העניקה לו ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (ולצאצאיו הגברים) את הזכות להשתמש באותו תואר גרמני בבריטניה, בשמו המקביל באנגלית ברון (Baron).
רויטר מת ב-25 בפברואר 1899 בוילה רויטר, בניס, צרפת. ונקבר בבית הקברות וסט נורווד (אנ') בלונדון.
משפחתו
בשנת 1845 התחתן רויטר עם אידה מריה מגנוס, בתו של פרידריך מרטין מגנוס, בנקאי גרמני בברלין. נולדו להם שלושה בנים: הרברט, שהפך לברון רויטר השני (שהוחלף על ידי בנו הוברט כברון השלישי), ג'ורג 'ואלפרד. קלמנטינה מריה, אחת מבנותיו, התחתנה עם הרוזן אוטו סטנבוק, ואחרי מותו של סטנבוק, סר הרברט צ'רמסייד, מושל קווינסלנד.
לאחיו של הברון השני ג'ורג 'נולדו שני בנים, אוליבר (שהפך לברון רויטר הרביעי) ורונלד. בת המשפחה האחרונה, מרגריט, הברונית דה רויטר, אלמנת הברון הרביעי ונכדתו של פול יוליוס רויטר, נפטרה ב- 25 בינואר 2009, בגיל 96 ללא ילדים והייתה הנצר האחרון לשושלת[1].
קישורים חיצוניים
- שאול גינזבורג, היהודי הגרמני שיסד את סוכנות הידיעות הראשונה והגדולה ביותר בעולם, הארץ, 28 ביוני 1938
- ש. גינזבורג, תולדות "רויטר", פארווערטס. תרגום המאמר לעברית בעיתון "הצופה", 22 בדצמבר 1937
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ שירות "הארץ", מתה הנצר האחרון לשושלת רויטרס, באתר הארץ, 27 בינואר 2009
