עשרת ספרי ההיסטוריה
עשרת ספרי ההיסטוריה (בלטינית: Decem Libri Historiarum) ידוע גם בשם דברי ימי הפרנקים (בלטינית: Historia Francorum) הוא חיבור היסטורי בן 10 ספרים, אשר נכתב על ידי גרגוריוס, בישוף העיר טור (573–594) במהלך המאה ה-6 (ההערכה היא שהספרים נכתבו בין השנים 575 ל-591), ובו הוא מתאר את תולדות העולם מראשיתו ועד לתקופתו.
הסיבה לכתיבת הספרים
בפתיחה של חיבורו מסביר גרגוריוס מדוע הוא נטל על עצמו לכתוב את תולדות הפרנקים:
"בשעה שהתרבות הספרותית שוקעת, יתר על כן, נעלמת מערי גאליה, ונעשים מעללים טובים ורעים - עמים משתוללים בפראות; זעמם של המלכים גואה; הכנסייה מותקפת על ידי מינים וזוכה להגנת הקתולים; אמונת ישו שבערה [בלב] רבים, מתקררת [בלבם] של לא מעטים; והכנסיות עצמן התעשרו [מתרומות] המאמינים ונשדדו על ידי בוגדים - אין בנמצא אף אדם מלומד הבקיא באומנות הכתיבה (grammaticus) המאומן בדיאלקטיקה שיתאר מעללים אלה בפרוזה או בשירה. רבים מקוננים לעיתים קרובות באמרם:"אוי לימינו, שלימוד הספרות נעלם מביננו, ואין בנמצא בין האנשים ולו רטור (אדם המתמחה ברטוריקה) שיכול להעלות על הכתב את מאורעות ההווה."
בשמעי השכם והערב תלונות אלה ודומות להן, נטלתי על עצמי לשמור על זיכרון העבר למען הדורות הבאים. ועל אף סגנוני המגושם, לא יכולתי להחריש [לנוכח] המאבק בין הרשעים (הפגאנים והכופרים) לבין מי שחיים ביושר (הנוצרים הקתולים). יתר על כן, שאבתי עידוד מכך שרבים מבני דורי אומרים לעיתים קרובות:"מעטים מבינים את הנואם המלומד אך רבים מאד [מבינים] את דבריו של האיש הפשוט"."
תוכן הספרים
הספר הראשון בחיבור עוסק בתקופה שמבריאת העולם ועד שנת 397. על אף שהספר נטול כל ערך היסטורי, ניתן ללמוד ממנו על תפיסת המקרא וההיסטוריה הרומית בתקופתו של גרגוריוס. בספר זה הוא מזכיר את פאראמונד כמלך הראשון של הפרנקים.
הספרים השני, השלישי והרביעי סוקרים את תולדות האימפריה הפרנקית מתקופתו של כלוביס ועד שנת 575, השנה בה התחיל גרגוריוס לכתוב את חיבורו. לספרים אלה ישנו ערך היסטורי מסוים, אך הם עדיין נחשבים כמקור שניוני, שכן גרגוריוס לא חי בתקופה הנדונה בספרים אלו, וסביר להניח שהתבסס בכתיבתו על מקורות מוקדמים יותר מתקופת הממלכה (ככל הנראה מקורות כנסייתיים).
ששת הספרים האחרונים (5-10) אשר נכתבו בין השנים 575 ל-591, בהן היה גרגוריוס מטור פעיל ביותר הן כאיש כנסייה בכלל והן כבישוף העיר טור בפרט, מפורטים ביותר וערכם רב. אמנם גם ספרים אלו, כמו רוב החיבור, כתובים לעיתים כספרים היסטוריים ולעיתים בצורה הגיוגרפית, וכן הם אינם נטולי פניות (אבל שום יצירה היסטורית אינה כזאת), עדיין ניתן להפיק מהחיבור את המירב אם בוחנים נכון את הכתוב בטקסט ואת אשר לא כתוב בטקסט.
גרגוריוס גם מזהיר את אנשי הכנסייה לבל ישנו דבר מספריו, וישמרו אותם כמו שהוא כתב אותם:
"כתבתי עשרה ספרי היסטוריה, שבעה ספרי ניסים, וספר אחד על חיי האבות. חיברתי ספר פירוש לתהילים (שלא נשתמר) וספר על משרות הכנסייה. החיבורים הללו נכתבו אולי בסגנון לא מהוקצע, אך מזהיר אני את כולכם, בישופי האדון (הכוונה לישו) אשר ישלטו בכנסיית טור בעקבותיי, השפל, בבואו של האדון ישו כריסטוס ויום הדין [...], לבל תניחו לעולם לספרים האלו לאבד, או להיכתב מחדש תוך בחירת חלקים אחדים והשמטת אחרים, אלא תשאירום בינכם בשלמותם וללא פגע, כפי שהנחתי אותם אני [...]"[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הטקסט המלא של הספרים (בלטינית) באתר The Latin Library
הערות שוליים
- ^ Gregorius Turonensis, Decem Libri Historiarum 10:31, 535-536, pp. 74-77
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] עשרת ספרי ההיסטוריה31742756