עקרון התכלילים והמרכיבים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עקרון התכלילים והמרכיבים, הנקרא גם "יחסי היכללות", הוא אחד מעקרונות הסטרטיגרפיה המשמשים לקבוע את גילן היחסי של שכבות סלע ואת זמן ואופן היווצרותן. מהות העקרון: כל גוף או חלקיק הנכלל בסלע – קדום ממנו. עקרון זה – כרבים מעקרונות היסוד בגאולוגיה – פותח על ידי ניקולאוס סטנו והורחב מאוחר יותר על ידי ג'יימס האטון.
העקרון דן בשני סוגים של גופים וחלקיקים הכלולים בסלעים:
תכלילים
חלק זה של העקרון דן בסלעים המכילים גופים זרים, שנוצרו לפני היווצרות הסלע עצמו:
- קסנולית – משמעות המילה ביוונית: "קסנוס" – זר ו"ליתוס" – אבן, כלומר: אבן זרה. קסנולית הוא סלע שנעטף על ידי סלע בהרכב אחר. במרבית המקרים מדובר במאגמה הנקרשת מסביב לסלע הזר בתא מאגמה או בצינור הזנה.
- אוטולית – סלע הנעטף על ידי סלע בהרכב דומה. במקרה זה יכול סלע – למשל בזלת – להיעטף על ידי זרם של לבה בזלתית, שייקרש סביבו ויכיל אותו.
- קסנוקריסט – גביש של מינרל הנכלא בתוך סלע במהלך היווצרותו, אך אינו מהווה חלק מהרכבו. דוגמה: יהלום הנישא על ידי קימברליט מן המעטפת אל מחוץ לקרום.
מרכיבים
חלק זה של העקרון דן בסלעי משקע קלאסטיים, וגורס כי החלקיקים המרכיבים סלעים אלה קדומים לסלעים עצמם. סלעים אלה – הנקראים גם סלעים דטריטיים – הם סלעים המורכבים משברים וחלקיקים של סלעים קודמים.
דוגמאות:
- קונגלומרט – סלע המורכב מחלוקים מעוגלים, גדולים מ-2 מ"מ – שברי סלעים שעברו בליה, הסעה, השקעה והתקשות. החלקיקים המעוגלים מציינים כי הקונגלומרט נוצר הרחק מן המקום בו נשברו הסלעים, וכי שברים אלה נסחפו לשם והתעגלו בדרכם.
- ברקציה – סלע הדומה באופן היווצרותו לקונגלומרט, אך בניגוד לו בנוי מחלקיקים זוויתיים ולא מעוגלים. החלקיקים הזוויתיים מציינים כי הברקציה נוצרה במקום בו נשבר הסלע הקודם או בסמוך לו.
- אבן חול – סלע הבנוי מחלקיקים בגודל שבין 2 מ"מ ל-1/16 מ"מ, בעיקר מהמינרלים קוורץ, פצלת השדה ומינרלי חרסית.
בכל המקרים הללו, החלקיקים המרכיבים את הסלע קודמים לו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמנואל מזור, גיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, מסת"ב 965-06-0276-3
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, מסת"ב 965-350-026-0
קישורים חיצוניים
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
27912445עקרון התכלילים והמרכיבים