עצלנות

עצלנות (או עצלות) היא התנהגות המאפיינת אדם שלא מבצע את מטלותיו, כמו עבודה או לימודים, ומבכר את המנוחה. העצלנות הפוכה לחריצות. אדם שיש לו נטייה לעצלנות מכונה "עצלן" או "עצל".

העצלנות מתוארת כהתנהגות שלילית ביהדות, ולהבדיל היא גם נחשבת כאחד משבעת החטאים בנצרות, והיא אחד מחמשת המעצורים בבודהיזם.

עצלנות כתפיסה

לאורך השנים בני האדם נוטים להגדיר את המילה עצלנות כמונח שלילי, כאשר מנסים להבין ולהסביר את מעשיו של האדם, המתייחסים לשלושה מרכיבים, אשר מהווים את העצלנות. הראשון מבניהם הוא, ביצועים של האדם, השני הוא יכולות (נתפסות) של אדם או תנאים מוקדמים וקושי במשימה קיימת והשלישי מדבר על המוטיבציה (הנתפסת) של הפרט והמאמץ שמושקע במשימה נתונה. למרכיבים אלה מוצגות שתי נקודות מבט, אשר נוגעות לאפיון אחרים כעצלנים. האחת היא גישת היוריסטיקה והטיות של טברסקי ושל כהנמן,^[1] אשר מדברת על כך שבני האדם מבצעים שיפוטים יומיומיים על ידי מידע שנגיש עבורם באותו הרגע על האדם, אך לרוב מידע זה הוא מטעה מפני שלשיפוט על עצלנות דרוש ידע על הרגשות, המחשבות והמוטיבציה של האדם הנידון שאינם נגישים במיוחד. נקודת המבט השנייה היא תאוריית הייצוגים החברתיים של מוסקוביץ', אשר בוחנת כיצד יחידים מאופיינים כעצלנים בהקשר חברתי, תרבותי ומשווה את מעשיו וחווייתו האישית של האדם עם מגוון ארוך של נורמות וערכים. לכן, לפני שנמהר לאפיין אדם כעצלן יהיה עלינו לשאול מהם המחסומים העומדים בפניו שאינם נראים לנגד עניינו? הכרה במחסומים אלו תהייה הצעד הראשון לשבירת התפיסה של המושג "עצלנות"^[2].

עצלנות ואושר

אנשים מאושרים יותר כאשר הם בתעסוקה מאשר הם בטלים, גם כאשר התעסוקה נכפית עליהם. הם נרתעים משעמום וחוששים מבטלה, מחפשים חוויות מגוונות, ורואים את העבודה כסגולה. כמו כן, אנשים בטלים עוסקים לעיתים קרובות בעיסוק הרסני^[3]. תעסוקה והתגברות על עצלנות יוצרות תחושת הערכה עצמית ושביעות רצון פנימית, בעוד היגררות אחריה יכולה להוביל לדיכוי עצמי^[4]. עצלנות יכולה להעניק הנאה וסיפוק רגעיים ומידיים כתוצאה מהתחמקות מהחובות, אך לאחר מכן תגיע הרגשת תוכחה פנימית והלקאה עצמית.

לך אל הנמלה עצל

בספר משלי קיים קטע המדבר בגנות העצלנות, ומזכיר את הנמלה כדוגמה לחריצות:

לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל; רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.
אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין-- שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל.
תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ; אָגְרָה בַקָּצִיר, מַאֲכָלָהּ.
עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי, תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט, חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.
וּבָא-כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ; וּמַחְסֹרְךָ, כְּאִישׁ מָגֵן.

— ספר משלי, פרק ו', פסוקים ו'-י"א

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: עצלן
ציטוטים בוויקיציטוט: עצלנות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצלנות