על-ענק צהוב

דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל סיווג ספקטרלי ננסים חומים ננסים לבנים ננסים אדומים תת-ננסים "ננסים" - כוכבי הסדרה הראשית תת-ענקים ענקים ענקים בהירים על-ענקים היפר-ענקים בהירות מוחלטת (MV)

על-ענק צהוב הוא כוכב על-ענק, על פי רוב בסיווג ספקטרלי F או G, אשר התפתח מן הסדרה הראשית ונעשו בהירים מעבר לכך.

על-ענקים אלה פחות גדולים מעל-ענקים אדומים וגם יותר נדירים, אבל בחלק מהם ניתן לצפות ללא אמצעי עזר אופטיים - למשל, קאנופוס וכוכב הצפון. הם לרוב מסוג משתנה קפאידי, ובכלל זה דלתא בקפאוס. בגלקסיית אנדרומדה נתגלו 16 על-ענקים צהובים.

יש לכוכבים אלה טווח צר של טמפרטורה שנקבע כתוצאה מהסיווג הספקטרלי שלהם, החל מ-4,000 ועד 7,000 מעלות קלווין, בעוד עוצמת ההארה (Solar luminosity) שלהם היא החל מפי 1,000 מהשמש ועד לפי 100,000 מהשמש. לפיכך, על-ענקים צהובים הינם גדולים משמעותית מהשמש, מ30 רדיוס שמש ועד כמה מאות רדיוסים שמש. המסה משתנה מאוד, החל מפחות ממסת שמש ועד 20 מסות שמש ואף יותר.

ראו גם

• ענק צהוב

מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה)

$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ = מסת שמש, כ־‎2 x 1030 ‏ק"ג מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך) הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר ($_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא על-ענק צהוב בוויקישיתוף