על-ענק אדום

חתך פנימי של על-ענק אדום המראה את היסודות הנוצרים בו

על-ענק אדום הוא כוכב על-ענק הנמצא בחלקה העליון של דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל. דרגת הבהירות של על-ענק אדום היא I והסיווג הספקטרלי שלו הוא K-M. כוכבים אלו הם הגדולים ביותר שנתגלו ביקום מבחינת נפח. הכוכב ביטלג'וז, מקבוצת הכוכבים אוריון, הוא דוגמה לעל-ענק אדום.

תכונות

כוכבים שמסתם גדולה מעשר מסות שמש (לערך) לאחר שסיימו להתיך את המימן שלהם, יהפכו לעל-ענקים אדומים במהלך תקופת התכת ההליום שלהם. לכוכבים אלו טמפרטורת שטח פנים נמוכה יחסית, בין 3,500-4,000 קלווין, ורדיוסים גדולים מאוד, בדרך כלל בטווח של 200–800 רדיוס השמש שלנו. גודלם של על-הענקים הגדולים ביותר הידועים כיום הוא פי 1,500 מרדיוס השמש שלנו (כשבע יחידות אסטרונומיות).

לכוכבים מסוג על-ענקים אדום אין פוטוספירה מובחנת, ורוח השמש שלהם איטית ודחוסה. אם התגובות הגרעיניות בתוכם מאטות מסיבה כלשהי, הם עלולים להפוך לעל-ענק כחול. מסתם של על-ענקים אדומים מאפשרת להם להתיך יסודות כבדים יותר, עד היתוך של ברזל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא על-ענק אדום בוויקישיתוף

מחזור החיים של כוכב (לא בקנה מידה)

$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ = מסת שמש, כ־‎2 x 1030 ‏ק"ג מסת כוכב בעת היווצרותו: מסה קטנה מאד - פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 לערך, מסה קטנה - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.08 - 0.4 לערך, מסה בינונית - בטווח $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 0.4 - 8 לערך (לאחר הקריסה המסה קטנה, פחות מ־$_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך), מסה גדולה - לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 8 לערך (לאחר הקריסה המסה היא לפחות $_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44 לערך) הערה: במצבים בהם כוכב מסוים סופח אליו מסה - הוא עשוי לעבור למחזור חיים של מסה גבוהה יותר. לדוגמה: אם ננס לבן במערכת זוגית סופח אליו חומר מבן זוגו, המגדילה אותו מעבר לגבול צ'נדראסקאר ($_{\mathrm {M} _{\bigodot }}$ 1.44), הוא יכול לעבור סופרנובה מסוג Ia שבסופה ייווצר כוכב נייטרונים (במקום ננס שחור).