עיר המסגדים בגרהאט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיר המסגדים בגרהאט

אתר מורשת עולמית
חזיתו של מסגד סאיט גומבאד
חזיתו של מסגד סאיט גומבאד
חזיתו של מסגד סאיט גומבאד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 4
מדינה בנגלדשבנגלדש בנגלדש
מראה בתוך מסגד סאיט גומבאד
שבעת השערים בחזית הדרומית של מסגד סאיט גומבאד, והמגדל הדרום-מערבי
השער בכניסה למתחם

עיר המסגדים בגרהאט היא עיר עתיקה השוכנת בפרווריה המערביים של העיר המודרנית בגרהאט, סמוך למפגש הנהרות גנגס ובראהמאפוטרה בדרום בנגלדש. העיר שנודעה בעבר בשם "חליפתאבאד", נוסדה בידי המצביא הטורקי אולו חאן ג'נה במאה ה-15. ג'נה פיאר את העיר שטבעה מטבעות ושימשה כמרכז אזורי, אך זמן קצר לאחר מותו ב-1459, נבלעה זו על ידי יערות הגשם. בשנת 1985 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר כעל אתר מורשת עולמית.

שרידי העיר מרוכזים בשני מתחמים שהמרחק ביניהם הוא כ-2.5 ק"מ, האחד במערב, בסביבתו של מסגד סאיט גומבאד, והאחר במזרח, בסמוך למאוזולאום של ג'נה. ייחודה של העיר בשלושה - ראשית, בריכוז יוצא הדופן של יותר מ-50 מסגדים ומונומנטים מוסלמיים מוקדמים שהוקמו בה; שנית, בעובדה שהעיר לא הוקפה בחומות שכן אלה לא היו חיוניות לאור האפשרות להימלט ממנה אל ביצות סונדרבאנס הסמוכות; ושלישית, באיכות יוצאת הדופן של התשתית שהוקמה בה, ובין היתר, רחובותיה וגשריה, אגמי המים הענקיים והבארות שנחפרו בה, ומערכת אספקת המים ופינוי הביוב.

מסגד סאיט גומבאד

מסגד סאיט גומבאד (בנגלית ষাট গম্বুজ মসজিদ - "מסגד שישים הכיפות", 22°40′28″N 89°44′30″E / 22.67444°N 89.74167°E / 22.67444; 89.74167) הידוע גם בכינויו "מסגד שישים העמודים", הוא המסגד הגדול באתר ונחשב למבנה המרשים ביותר ששוכן בו. המסגד שוכן בין שני אגמים מלאכותיים גדולים, ובעברו ניצב במרכזו של מתחם מוקף חומה. שני שערים, שרק אחר מהם שרד בצידו המזרחי של המבנה, הוליכו אליו. אורכו של מבנה השער הוא 7.92 מטר ורוחבו 2.44 מטר, וקבועה בו קשת עם מיפתח של 2.44 מטר. השער ניצב מול מרכז החזית המזרחית של המסגד.

המבנה עשוי לבנים, אורכו מבחוץ הוא 48.77 מטר ורוחבו 32.92 מטר. בקירות המסגד קבועים שערים בצורת קשתות מחודדות - 11 בחזית המזרחית, 7 בכל אחת מהחזיתות הצפונית והדרומית, ושער בודד בחזית המערבית המסמנת את הקיבלה. כל השערים בחזית המזרחית, השערים המרכזיים בחזית הדרומית והצפונית והשער בחזית המערבית קבועים בתוך שקע בצורת מלבן. יתר השערים נבנו בצורת שתי קשתות, האחת מעל השנייה, כשהקשת הפנימית מעט גדולה יותר.

פנים המסגד עשוי בצורת מלבן באורך של 43.89 מטר וברוחב של 26.82 מטר. שישים עמודים מחלקים את החלל לאחד-עשר מעברים הנמתחים ממזרח למערב. העמודים שהעניקו למסגד את כינויו ערוכים בעשר שורות ובכל שורה שישה עמודים. עשרת המעברים מסתיימים בצידם המערבי בעשרה מיחרבים בצורת גומחה חצי עגולה, והמיחרב האמצעי, כמו גם המעבר שבו הוא קבוע, רחב מהיתר ובולט אל מחוץ לקיר החיצוני. במעבר הצמוד למעבר המרכזי מצפון לא קבוע מיחרב, ותחתיו קבוע בו השער היחיד שבקיר המערבי. על גג המסגד קבועות 77 כיפות, אחת מעל לכל תא התחום על ידי ארבעה עמודים או על ידי עמודים והקירות החיצוניים (Bay), ושבע מהן הנמצאות מעל המעבר המרכזי גדולות מהאחרות וצורתן כשל פירמידה קטומה.

בארבע פינותיו של המסגד קבועים ארבעה מגדלים עגולים הנושאים כיפות עגולות. שני המגדלים המזרחיים גבוהים מהשניים המערביים, ובכל אחד מהם קבועים ארבעה חלונות. בתוך כל אחד מהמגדלים המזרחיים גרם מדרגות לוליני בן 26 מדרגות שהגישה אליו היא מתוך המסגד, וייתכן ששימשו את המואזין. בכל אחד משני המגדלים המערביים קבועים שני חלונות בלבד והם נעדרי גישה למעט דרך אחד משני החלונות הפונה אל גג המסגד. סך הכל נושא המסגד 81 כיפות, למרות שמו הרשמי הוא "מסגד שישים כיפות". לפער זה ניתנו שני הסברים: לפי הראשון, מדובר בשיבוש השם "סאט גומבד" שמשמעו שבע כיפות על שם שבע הכיפות מעל המעבר המרכזי; ולפי השני והסביר יותר, מדובר בשיבוש של השם "שאט קומבאז" שמשמעו "שישים עמודים".

עיטורי המסגד עשויים בעיקרם מטרקוטה וסידור לבנים, אך חלקם הגדול נשחק ונעלם עם השנים. המבנה שופץ לראשונה על ידי הבריטים ולאחר מכן על ידי המחלקות לארכאולוגיה של פקיסטן ובנגלדש.

מבנים אחרים במתחם המערבי

  • מסגד סינגר שוכן כ-700 מטר דרומית-מזרחית למסגד סאיט גומבאד. המסגד הוא מבנה רבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא 13 מטר ומעליו כיפה בודדת שעובי קירותיה מגיע ל-2.2 מטר. המסגד מוזנח למדי וארבעת העמודים העגולים בארבע פינותיו נמצאים במצב של התפוררות. בחזית המזרחית שלושה שערים בצורת קשת הקבועים בתוך מסגרת מלבנית, ושער בודד קבוע בחזית הצפונית ובחזית הדרומית. בקירו המערבי של המסגד מיחרב מקושט בטרקוטה.
  • מסגד צ'ונאקהולה שוכן על תל נמוך כ-720 מטר מערבית למסגד סאיט גומבאד (22°40′35″N 89°44′05″E / 22.67639°N 89.73472°E / 22.67639; 89.73472). למסגד כיפה בודדת והוא דומה באופיו ובממדיו למסגד סינגר, אך הוא שמור ממנו.

המתחם המזרחי

  • מתחם מאוזולאום אולו חאן ג'נה (22°39′39″N 89°45′30″E / 22.66083°N 89.75833°E / 22.66083; 89.75833) שוכן לחופו הצפוני של אגם מלאכותי רבוע, המכונה טהאקור דיגי, והחומר שנחפר ממנו שימש להקמת התל עליו ניצב המאוזולאום. המתחם רבוע ואורך כל אחת מצלעותיו הוא 70 מטר. חומת לבנים מקיפה את המתחם בו ניצבים גם מבנה זהה למבנה הקבר אשר משמש כמסגד ובניין לבנים הרוס נוסף ששימש כמבנה שער או כמטבח. גרם מדרגות מוליך מהמתחם אל האגם. קברו של ג'נה שוכן במרתף קבורה מתחת למבנה הקבר, המוקף בחומת לבנים נוספת, שבה קבועים שני שערים בצידה הדרומי ובצידה המזרחי.
  • לחופו המערבי של האגם שוכן מסגד קטן הידוע בשם מסגד תשע הכיפות (22°39′30″N 89°45′19″E / 22.65833°N 89.75528°E / 22.65833; 89.75528). גגו של המסגד הקטן והרבוע עשוי מתשע כיפות הערוכות בשלוש שורות והנישאות על ארבעה עמודים צרים. למסגד תשעה שערים בצורת קשת, הערוכים בשלוש שלשות, אחת בכל אחד מצדדיו, למעט בחזית המערבית, שבה קבועים שלושה מיחרבים. המיחרב האמצעי גדול משני האחרים, וכל השלושה מעוטרים בעיטורי טרקוטה. בארבע פינותיו של המסגד, ניצבים ארבעה מגדלים עגולים.
  • סבק דנגה הוא מונומנט קטן נוסף במתחם המזרחי בעיר. המבנה ששימש ככל הנראה כמקדש החל בתחילת המאה ה-16 עבר שינויים רבים והפך למסגד במאה ה-18. כיפתו המקורית כוסתה בשכבת בטון, אך קירותיו החיצוניים לא תוחזקו ומצבם התדרדר. הדלת המקורית שהייתה קבועה בחזיתו הדרומית הפכה לחלון, ודלתות חדשות נפערו בחזית המזרחית והצפונית. חשיבותו של המבנה היא על כן בעיטורי הטרקוטה הפנימיים שבו, המתארים מוטיבים מעולם הצומח והחי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיר המסגדים בגרהאט בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0