עיט סלאח א-דין
העיט הערבי, במצרים ידוע גם בשם עיט צלאח א-דין (בערבית: نسر صلاح الدين)[1] או העיט הרפובליקני (النسر الجمهورى) הוא הרלדיקה של עיט המשמש כסמל לאומי בלאומיות הערבית, בשלטי אצולה ובדגלים בעולם הערבי. הוא משמש כיום כחלק מסמל מצרים, עיראק, תימן והרשות הפלסטינית.
מקור המונח
הקשר לצלאח א-דין נוצר בשל תיאור של עיט על הקיר המערבי של מצודת קהיר אשר נבנתה על ידי צלאח א-דין, אם כי העיט עצמו הוא מתקופה מאוחרת יותר. "העיט במצודת קהיר הוא מתאריך מאד לא ברור, כנראה מאוחר באופן משמעותי מתקופת צלאח א-דין"[2]. העיט הוא בלי ראש וההנחה היא כי במקור היה עיט דו-ראשי. מצודת קהיר אינה מיקומו המקורי, הוא הועבר לשם בזמן ומקום לא ידוע לפני 1670[3].
המילה nasr (בערבית: نسر), המשמשת את הלאומיות הערבית, עשויה להיות מפורשת גם כ"נשר" וגם כ"עיט". המילה בפועל עבור "נשר", ʿuqāb (בערבית: عقاب) מפורשת כשמו של הדגל השחור בג'יהאדיזם.
היסטוריה
בעוד צבעי הלאומיות הכלל-ערבית בדגל המרד הערבי מתוארכים לתחילת המאה ה-20, העיט כסמל הרפובליקה של מצרים הוצג בשנת 1952 במהפכת הקצינים החופשיים. העיט הוצג גם בסמלה של הרפובליקה הערבית המאוחדת של 1958, ומאותה תקופה "העיט הערבי" מייצג את הלאומיות הכלל ערבית ולא את מצרים בפרט. בעקבות מהפכת הרמדאן בשנת 1963 על ידי מפלגת הבעת', המפלגה הערבית-סוציאליסטית של עיראק, הוצג העיט כסמלה החדש של עיראק, והתבסס ישירות על העיצוב שהציג גמאל עבד אל-נאצר במהפכה המצרית[4]. הפדרציה של הרפובליקות הערביות אשר הוקמה על ידי מועמר קדאפי בשנת 1972 בהתחלה אימצה הנץ של קורייש כסמלה, אך זה הוחלף על ידי העיט הערבי בשנת 1984[5]. לעומת זאת, הרפובליקה הערבית הלובית של קדאפי אימצה גם כן את העיט בשנת 1969, אבל החליפה אותו באותה בנץ של קורייש בשנת 1972.
בשנת המהפכה המצרית של 2011, העיט היה קשור למשטר מובארכ. פרופסור סמיה מחרז, מנהלת המרכז לחקר תרגום באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, מתארת גרפיטי בסטנסיל בו מוצג העיט של צלאח א-דין הפוך, כקריאה לנפילתו של המשטר.
גנזיר (אנ'), אמן גרפיקה מצרי הידוע באמנות הרחוב המהפכנית שלו, מסביר, "סמל העיט של צלאח א-דין הנוכחי הוא הפס הלבן בדגל, עם זאת, הוא לא היה בשימוש עד 1984. כלומר ... העיט הנוכחי בדגלנו שייך למשטרו של מובארק". חיבור זה של העיט עם משטר מובארק מספק את המפתח להבנת יצירת סטנסיל זו[6].
דגלים וסמלים רשמיים במדינות ערב
דגלים
-
דגל יושב ראש הרשות הפלסטינית
-
הדגל הנשיאותי של דרום תימן (1967–1990)
-
הדגל הנשיאותי של תימן
-
דגל נשיא אזור כורדיסטן
-
דגל חיל האוויר התימני
-
דגל צבא תימן
-
דגל חיל הים התימני
-
דגל משרד הפנים התימני
-
דגל המטה ללוחמה בטרור העיראקי
-
דגל המשטרה הפדרלית העיראקית
.svg)
סמלים
-
סמל הרשות הפלסטינית
-
סמל לוב (1969 - 1971)
-
סמל לוב (1971 - 1991)
-
סמל עיראק (1991 - 2004)
-
סמל עיראק (2004 - 2007)
-
סמל עיראק (2007 - הווה)
-
סמל דרום תימן (1967 - 1970)
-
סמל דרום תימן (1970 - 1990)
-
סמל צפון תימן (1962 - 1966)
-
סמל צפון תימן (1966 - 1974)
-
סמל צפון תימן (1974 - 1990)
-
סמל תימן (1990 - הווה)
-
סמל כורדיסטן (1992 - הווה)
-
סמל ירדן
-
סמל סומלילנד
-
סמל המדינה הפלסטינית
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.png)
במצרים
דגלים
-
דגל הרפובליקה הערבית של מצרים (1984 - הווה)
-
דגל נשיא מצרים (1984 - הווה)
-
דגל מצרים (1952 - 1958)
-
דגל נשיא הרפובליקה הערבית המאוחדת (1958 - 1971)
-
דגל צבא מצרים
-
דגל הצי המצרי
-
דגל חיל האוויר המצרי
-
דגל נשיא מצרים בים (1958 - 1971)
-
דגל כוחות הנ"מ של מצרים
-
דגל משטרת מצרים
.svg)
.svg)
.svg)
סמלים
-
סמל מצרים (1953 - 1958)
-
סמל הרפובליקה הערבית המאוחדת (1958 - 1971)
-
סמל מצרים (1984 - הווה)
.svg)
.svg)
.svg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ויטני סמית: דגלים לדורותיהם ברחבי העולם. חברת הספרים מק'גרו-היל (הממלכה המאוחדת) בע"מ, מיידנהד, 1975
- ^ ל. א. מאייר, הרדליקה סרצנית (1933), עמוד 195, צוטט אחר כך ב-The Flag Bulletin שנת 1985 עמוד 44.
- ^ נאסר רבאט, המצודה של קהיר: פרשנות חדשה לאדריכלות המלוכה הממלוכית (1995), עמוד 24
- ^ תרבות, היסטוריה ואידאולוגיה בהיווצרות עיראק הבעת'ית, 1968-1989, פלגרייב מקמילן, בריטניה, עמוד 151 הערה 15
- ^ פודה, אלי (2011). הפוליטיקה של החגיגות הלאומיות במזרח התיכון הערבי. הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
- ^ תרגום המהפכה המצרית: שפת תחריר