עיזבון דיגיטלי
עיזבון דיגיטלי או ירושה דיגיטלית הם מכלול הנכסים הלא מוחשיים במרחב הדיגיטלי שאדם מותיר לאחר מותו . נכסים אלה עשויים לכלול בין היתר חשבונות באתרי אינטרנט, כמו פייסבוק, טוויטר, חשבונות של דואר אלקטרוני, וכן תמונות, סרטוני וידאו, ספרים דיגיטליים, מאמרים, קובצי מוזיקה, יומני רשת (בלוגים), וכדומה. סוגיה שעולה תדירות לאחר מותו של אדם היא האחריות והבעלות על הגישה לאותם נכסים.
בעוד שלשירותי רשת כמו פייסבוק וטוויטר יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם נפטרו, נשארים לעיתים קרובות רדומים ובלתי נגישים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים, קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה חוקית או שאינה חוקית. במקרים נדירים יותר, האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם.
במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי (קיים חוק בנושא הירושה, אך הוא אינו כולל בתוכו ירושת עזבונות דיגיטליים). במקרים רבים, על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד לספקי האינטרנט. בדצמבר 2014 התקיים דיון בנושא הסדרת צוואות טכנולוגיות בוועדה לפניות הציבור בכנסת[1].
בנוסף לחוסר טיפול חוקי בנושא עיזבון דיגיטלי, ישנה מודעות ציבורית קטנה בארץ לנושא. זאת, לעומת דנמרק, למשל, בה בבתי החולים מחלקים חוברות רשמיות עם נקודות למחשבה ולטיפול, שמכילות פרק בנושא עיזבון דיגיטלי.
אתרים בינלאומיים
| אתר | פירוט | קישור לעמוד רלוונטי |
|---|---|---|
| ויקיפדיה | משתמשים שערכו לפחות כמה מאות עריכות או פחות אך תרמו עריכות משמעותיות לוויקיפדיה זכאים להיות מונצחים בדף הנצחה ייעודי. כמו כן דפי המשתמש של המתים ייחסמו לעריכה על מנת למנוע השחתות. | ויקיפדים שהלכו לעולמם |
| youtube | יוטיוב מעניק גישה לקרובי בעל החשבון שנפטר תחת תנאים מסוימים. עם זאת, בעלי חשבון יוטיוב יכולים להחליט למי תועבר השליטה בחשבונם במקרה והם לא מתחברים מספר חודשים או שנים. | חשבון גוגל |
| טוויטר יכולה לסגור חשבונות של הנפטר ולספק ארכיון של הציוצים ציבוריים שלו (אך פרטיים לא) לבני משפחתו לאחר שהציגו בפניהם תעודת פטירה ומילוי טפסים. | טוויטר | |
| גוגל (GMAIL) | בעלי חשבון גוגל, יכולים להחליט מה ייקרה לחשבון שלהם אם לא ייתחברו אליו פרק זמן מסוים. האפשרות המוצעת להם היא מחיקת חשבון אוטומטית או הורשת חשבונם לאיש קשר עליו הם סומכים (הכוונה היא לבני משפחה קרובה) | חשבון גוגל |
| פייסבוק | בספטמבר 2015 פייסבוק הביאה לישראל את האפשרות לקבוע מי יהיה איש קשר אשר ינהל את הפרופיל הפייסבוק במקרה והמשתמש נפטר. [1] | פייסבוק |
אתרים ישראלים וחברות תקשורת ישראליות
| אתר | מדיניות |
|---|---|
| וואלה | מאפשרים לבני המשפחה לקבל גישה לחשבון הנפטר לאחר הליך אימות. |
| בזק בינלאומי | לאחר קבלת מספר ת.ז ו4 ספרות אחרונות של כרטיס אשראי ושליחת פקס של תעודת פטירה מעניקה גישה לחשבון הנפטר. |
| 013 נטוויז'ן | לאחר קבלת מספר ת.ז ו4 ספרות אחרונות של כרטיס אשראי ושליחת פקס של תעודת פטירה מעניקה גישה לחשבון הנפטר. |
| קפה דה מרקר | דורשים צו בית משפט. |
| תפוז אנשים | דורשים צו בית משפט. |
| 012 מייל | דורשים צו בית משפט. |
| טריפל סי | דורשים צו בית משפט. |
| אינטרנט רימון | אין מדיניות. |
| ישראבלוג | אין מדיניות. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מורישים את הסיסמאות והקבצים: בריטים משאירים ירושה דיגיטלית, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2011
- אהוד קינן, צוואה דיגיטלית: למי שייך הפרופיל לאחר מותנו?, באתר ynet, 1 בדצמבר 2014
- ויטה קיירס, מה יקרה לפייסבוק שלנו אחרי מותנו? דיון ראשון בכנסת בנושא, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2014
- אתר משפט ועסקים, עִזבונות דיגיטליים - מאורי הירש
הערות שוליים
- ^ יו"ר הוועדה לפניות ציבור: אקרא לשרת המשפטים להסדיר את נושא העזבונות הדיגיטליים, באתר האינטרנט של הכנסת, 1 בדצמבר 2014
