עורק הריאה
עוֹרֵק הָרֵאָה (TA: arteria pulmonalis) הוא עורק בחזה היוצא מן החדר הימני של הלב ונושא דם לא-מחומצן אל הריאות.
אנטומיה
ראשיתו של עורק הריאה היא בבסיסו של החדר הימני של הלב. בשלב זה, שאורכו חמישה סנטימטרים, הוא נקרא גזע הריאה (truncus pulmonalis) או עורק הריאה הראשי, וקוטרו בו הוא שלושה סנטימטרים. לאחר מקטע זה העורק מתפצל לשני עורקי הריאה, הימני והשמאלי הנושאים דם לא מחומצן אל הריאה המתאימה.
התפתחות עוברית
עורקי הריאה מתפתחים מהגזע העורקי וקשת הלוע השישית. הגזע העורקי הוא מבנה הנוצר במהלך התפתחות הלב כיורש של החרוט העורקי.
לקראת השבוע השלישי לחיים העובריים צינורות פנים הלב מפתחים בליטה בחלק הקרוב ביותר ללב, הנקראת בולבוס הלב, ומהחלק העליון של בליטה זו מתפתח הגזע העורקי. כאשר במהלך ההתפתחות העוברית של הלב, רקמות הלב מתקפלות, הגזע העורקי נחשף והופך למה שעתיד להיות חדרי הלב הימני והשמאלי. עם התפתחות המחיה בין שני חדרי הלב, שתי בליטות נוצרות משני צדדיו של הגזע העורקי. בליטות אלה הולכות וגדלות עד שהגזע מתפצל לאבי העורקים ולעורקי הריאה.
במהלך החיים העובריים, הצינור העורקי מחבר בין הגזע הריאתי לקשת אבי העורקים, ובכך מאפשר לדם לעקום את הריאות שעדיין אינן מחמצנות את הדם.
פיזיולוגיה
עורק הריאה נושא דם לא מחומצן מהחדר הימני אל הריאות. בריאות הדם עובר בנימים הסמוכים לנאדיות ומתחמצן בתהליך הנשימה.
בניגוד לעורקי הריאה המספקים דם לא-מחומצן, עורקי הסימפונות מספקים דם מחומצן וחומרי מזון לרקמת הריאה עצמה.
לחץ דם ריאתי
לחץ הדם הריאתי, קרי לחץ הדם בעורק הריאה, נמדד על ידי צנתר המוכנס לעורק הריאה. לחץ הדם הריאתי הממוצע הוא 9–18 מ"מ כספית.
היבטים קליניים
לעורק הריאה חשיבות במספר מצבים קליניים. יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה המתארת עלייה בלחץ הדם בעורק הריאה, והיא מוגדרת כלחץ דם ממוצע גבוה מ-25 מ"מ כספית. יתר לחץ דם כזה עלול להיגרם ממחלות לב, כגון אי-ספיקת לב, ממחלות ריאתיות כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית וסקלרודרמה, או ממחלות תסחיפיות כמו בתסחיף ריאתי.
תסחיף ריאתי הוא קריש דם המגיע למחזור הדם הריאתי וחוסם את אחד מעורקי הריאה או את סעיפיהם. מקורו של הקריש יכול להיות בפקקת ורידים עמוקים.