עדעד
 עדעד
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | עפריתיים |
| סוג: | עדעד |
| שם מדעי | |
 Limonium
| |
עַדְעָד (שם מדעי: .Limonium Mill) הוא סוג במשפחת העופריתיים. הסוג כולל כ-609 מינים הנפוצים באירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה, וצפון אמריקה[1] במיוחד במלחות, חופים ובמדבריות. המינים מאופיינים בפרחים בעלי גביע צבעוני ובר קיימא, הבולטים בצבעם אף מזה של הכותרת על גבי הצמח גם זמן רב לאחר תום הפריחה ונשירת הכותרת. כך נוצרת אשליה של פריחה מתמשכת, ומכאן שם הסוג 'עדעד' (חי לעד), וכן הכינוי העממי 'אלמוות'. הגביע משמש כתוספת פרסומת לתפרחת ומהווה חלק מיחידת ההפצה. בכל מיני הסוג עדעד, פזורות בלוטות מפרישות מלח על העלים והגבעולים.
מינים רבים שתורבתו כפרחי נוי משמשים בגינון וכפרחי קטיף, ביניהם עדעד כחול, עדעד הביצות ועדעד מאובק מצמחי הבר של ישראל או עדעד רחב עלים עדעד קנרי שמוצאם מחוץ לישראל. כל מיני עדעד מוגנים על ידי החוק.
מאפיינים
הסוג עדעד מקיף עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים או בני שיח או שיחים.
הגבעולים והעלים אינם מכוסים קשקשי סיד[2].
העלים ערוכים בשושנת על פי רוב, עלי הגבעול דמויי קשקש. העלים מסורגים, תמימים או משוננים (למשל עדעד הביצות, עדעד הגליל, עדעד רותמי) או שסועים-מנוצים (למשל עדעד כחול, עדעד המדבר).
הפרחים ערכים על פי רוב בקבוצות של 1 עד 5 פרחים (בשיבולים חד־צדדיות) שמלוות 3 חפים דמוי קשקש[2][3]. השיבולים החד־צדדיות מסודרות בתפרחות דמויות אשכול[4].
הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול, מאוחי עלי כותרת.
הגביע קרומי, צבעוני על פי רוב והוא דמוי קונוס הפוך, או דמוי צינור או דמוי משפך. אוגן הגביע רחב ומפושק, בעל 5 עד 10 אונות או הגביע מפורד עלים. הוא בעל 10 עורקים בבסיסו, חסר שערות בלוטיות ומשתייר גם לאחר נבול הכותרת.
הכותרת אינה בולטת לעין, וקוטרם קטן מס"מ אחד, בעלת 5 עלים מפורדים או העלים מאוחים בבסיסם ויצורים צינור קצר, נובלת אחרי הפריחה[2][4].
האבקנים 5, כמספר עלי הכותרת, ערוכים מול עלי הכותרת ולא ביניהם והם מעורים בבסיס עלי הכותרת או לאורך מחציתה התחתונה[2][4].
עמודי השחלה 5, מפורדים לכל אורכם או מאוחים בבסיסם. הצלקות דמוי חוט (למשל, עדעד קנרי) או דמוי קרקפת (למשל, עדעד הדור, עדעד טטרי).
הפרי מסוג הלקט, חבוי בתוך הגביע, דמוי שקיק מוארך בן זרע אחד. השקיק מוקשה בראשו וקרומי בבסיסו ונפתח על ידי פתח דמוי-עפעף או נסדק באופן בלתי סדיר[4][3][2].
מיני הבר בישראל וסביבתה
בישראל גדלים בר 6 מינים ואחד בסיני: עדעד הביצות במלחות ובחוף הים, עדעד כחול בחופים ובגבעות כורכר; עדעד רותמי ועדעד הגליל – בחגורת הרסס; עדעד המדבר, עדעד מאובק ועדעד סיני - במדבר.
- עדעד הביצות (Limonium narbonense Mil.l) - צמח רב-שנתי נדיר הגדל בר סביב אגן ים התיכון גדל על גדות נחלים מלוחים, מלחות רטובות וקרבת מעיינות בהם הקרקע מתמלחת או לעיתים בכיסי קרקע של סלעי כורכר קשים בחגורת הרסס של חוף הים התיכון.
- עדעד הגליל (Limonium galilaeum) - צמח עשבוני רב-שנתי נדיר מאוד, בסכנה הכחדה ואנדמי בעולם רק לעמק עכו. הוא גדל על סלעי כורכר וגיר בחגורת הרסס בחוף הים, לאורך כל החופים מראש הנקרה ועד לנהריה ודרומית לנהריה משבי ציון ועד לצפון עכו. הפריחה הוורודה חלה באפריל עד מאי, אך לפעמים מקדימה למרס, ונמשכת גם עד אוקטובר[5]. מין זה זוהה בעבר בטעות כעדעד יווני[5].
- עדעד המדבר (Limonium lobatum, שם נרדף Limonium thouinii) - בעבר נקרא עדעד תכול. ראה ערך.
- עדעד כחול (Limonium sinuatum) - ראה ערך.
- עדעד מאובק (Limonium pruinosum) - בן שיח לא מצוי הגדל במדבריות, בערבות-שיחים ובקרקעות מלוחות מטוניסיה לישראל וירדן דרך סיני ועד לבנון וסוריה. צמח מאובק מכוסה בגבשושים שעירים, דמויי קשקשים, גובהו 30 עד 60 ס"מ. הענפים חסרי עלים כמעט כל השנה, במיוחד בזמן הפריחה, או בעלי עלים במשך תקופה קצרה. העלים קטנים, רוחבם אינו עולה על ס"מ, תמימים, אינם בשרניים, דמויי ביצה הפוכה, או דמויי מרית, מוצרים לפטוטרת ונעלמים בזמן הפריחה. גבעולי התפרחת שבירים, מסועפים מאוד, בעלי קשקשים משולשים חומים. אורך השיבולים 1 עד 2 ס"מ. בכל שיבולית פרח אחד ומלווה בחפים שעירים מאוד. הפרחים זעירים מאוד. החפים בעלי שולים לבנים. הגביע קרומי, אורכו 4 עד 5 מ"מ, לבן, עם חמישה פסים חומים ערוכים ככוכב והוא דמוי משפך, העוגן מפושק, הכותרת ארגמנית עד ורודה[3][2]. אורך הגביע 5-4 מ״מ.
- עדעד רותמי (Limonium oleifolium) - צמח עשבוני רב-שנתי או בן שיח שכיח על חול וכורכר לחופי הים-התיכון בישראל, מחוף הגליל ועד אשקלון. הפריחה הסגולה חלה מסוף מאי עד תחילת נובמבר[6].
- עדעד סיני (Limonium axillare) - בן שיח ירוק-עד של מלחה הגדל במדבריות ובערבות. תפוצתו משתרעת ממצרים עד צפון מזרח אפריקה הטרופית, חצי האי ערב ופקיסטן. בן שיח קירח, כחלחל, מסתעף מבסיסו. הגבעולים זקופים, בשרניים, בעלי עלים צפופים בחלק התחתון. הגבעולים הצעירים מכוסים צפופות עלים בשרניים, דמוי מרית. הגבעולים הישנים מכוסים נדנים של עלים אשר נשרו. העלים בשרניים, שטוחים, תמימים, מוארכים או דמויי אזמל או מרית. עוקצי התפרחות גמישים, בעלי ענפים דלילים. השיבוליות צפופות מאוד ומגובבות והן מורכבות משני פרחים, לשיבולים עוקצים קצרים או שהן יושבות וכפופות לאחור בדומה לזנב עקרב. הפרחים קטנים וורודים. החפים חומים ושוליהם לבנבנים צרים. צינור הגביע שעיר[3][2].
פרחי נוי וגינון
מינים רבים שתורבתו כפרחי נוי משמשים בגינון וכפרחי קטיף, ביניהם עדעד כחול, עדעד הביצות, עדעד מאובק, ועדעד סיני מצמחי הבר של ישראל וסביבתה.
עדעד צהוב (Limonium bonduellei) – צמח עשבוני חד שנתי מוצאו צפון ספרד (בורגוס), מצפון אפריקה למאוריטניה, צ'אד. הגביע והכותרת צבעוניים. העלים שסועים-מנוצים כעין הכינור. גבעול התפרחת מכונפים, התפרחות ערוכות בצורת מכבד סוככיים. השיבוליות ערכות בסוככים מדומים ובכל שיבולית יש 1 עד 3 פרחים. החפים המלווים את הפרחים בעלי שיכים ירוקים.עדעד קנרי (Limonium perezii) צמח רב שנתי נפוץ בישראל כצמח גינון. ראה ערך מורחב.
תחת השם 'עדעד ננסי' נעשה שימוש גנני במין Goniolimon tataricum, ששייך לסוג אחר במשפחה.
האבקה בסוג עדעד
הסוג עדעד שונה מיתר הסוגים במשפחה בכך שבמרבית מיניו אינה קיימת דיסטיליה (שני טיפוסי פרחים הנבדלים זה מזה באורך של עמודי השחלה ביחס לאורכם של האבקנים), אך בחלק מהמינים קיימת בפרחים דו-צורתית (דיפורמיזם) באברי הרבייה שעליה מבוסס מכניזם ההאבקה וההפריה. ההבדל בין טיפוסי הפרח מתבטא רק בטיפוסים שונים של גרגרי אבקה ובטיפוס שונה של הבליטות והזיזים על גבי הצלקת (למשל עדעד כחול). טיפוס מערכת רבייה זו המכונה אי-תאימות עצמית ספורופיטית (sporophytic self-imcompatibility) מונעת או מפחיתה את שיעור האבקה עצמית ומגדילות את הסיכוי להאבקה זרה[7]. ההפריה אפשרית רק בין צמחים מטיפוס שונה, כלומר בתוך אותו פרח ובאותו פרט קיים אי-תאימות וכן אי-תאימות עם פרטים אחרים בהם קיים אותו צירוף של גרגרי אבקה וצלקת.
המינים עדעד הביצות, עדעד מאובק ועדעד כחול הם דו-צורתיים באברי הרבייה שלהם. ומינים אחרים אינו דו-צורתיים אלא חד-צורתיים (מונומורפיים) כמו Limonium tetragonum ו- Limonium australe ממזרח אוסטרליה. צמחים אלה
המנים עדעד הגליל, ועדעד רותמי נאספו במישור החוף ע"י רבקה דולברגר וגם עדעד המדבר היו כולם מונומורפיים, שיצרו זרעים ללא הפריה, ברביית בתולין (אפומיקסיס)[8].
המין הנפוץ במלחות מערב אירופה Limonium vulgare, המכונה לוונדר הים, הוא יוצא דופן: יש בו דיסטילה בשילוב אי-תאימות עצמית ספורופיטית, לעתים בשילוב עם עקרות זכרית[7].
תמונות
-
עדעד כחול -
עדעד הביצות -
עדעד הגליל בראש הניקרה -
עדעד קנרי -
עדעד המדבר
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עדעד |
- עדעד, באתר ITIS (באנגלית)
- עדעד, באתר NCBI (באנגלית)
- עדעד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עדעד, באתר צמחיית ישראל ברשת
- עדעד, באתר Tropicos (באנגלית)
- עדעד, באתר GBIF (באנגלית)
- עדעד, באתר IPNI (באנגלית)
- עדעד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ .Limonium Mill, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 מיכאל זהרי תל אביב עם עובד 1989, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 340-341
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501
- ^ 5.0 5.1 עדעד הגליל, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ דר בן-נתן, עדעד רותמי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 5-2022
- ^ 7.0 7.1 כהן א חראזי ע ורבינוביץ ח, דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה, באתר כתב-עת "כלנית" מספר 2, 2015
- ^ .Dulberger R, Intermorph structural differences between stigmatic papillae and pollen grains in relation to incompatibility in Plumbaginaceae., Proc. R. Soc. 188, 1975, עמ' 257-274
37511266עדעד