עברי אנכי

ערך זה עוסק בשבועון יהודי משכילי. אם התכוונתם לקליפ בשם זה, ראו עברי אנכי (שיר).

"עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890. "עברי אנכי" היה אחד מעיתוני ההשכלה החשובים באותה תקופה.

את העיתון ערך ברוך וֶרבֶּר (ווערבער), חניך ההשכלה מגליציה, בין השנים 1865–1876, ואחריו כיהן כעורך בנו יחידו, יעקב ורבר, בשנים 1876–1890. הוא פורסם מדי שבוע תחת השמות המתחלפים "עברי אנכי" ו"העברי", מאחר שהיה קל יותר להשיג אישור ממשלתי עבור הוצאת שני דו-שבועונים נפרדים מאשר להוצאת שבועון. מקור שמו הוא תשובתו של יונה הנביא לשאלת מלחי הספינה הסוערת שאיימו להטביעו: "מה ארצך ואי מזה עם אתה"? –”ויאמר אליהם: עברי אנכי, ואת ה' אלקי השמים אני ירא, אשר עשה את הים ואת היבשה” (יונה א, ט).

הופיע גם בעשרים וששה כרכים שנתיים. בפתח הכרך הראשון נכתב כי עיקר מטרת העיתון היא לעודד את השימוש בשפה העברית כשפת הלאום היהודי, ולפרסם את הנעשה בעולם ובעיקר בעולם היהודי. העיתון שימש רוב שנותיו כשופר גליצאי פנימי ולכן מהווה עדות נאמנה לקורות היהודים בגליציה.

לאורך שנות קיומו ניהל העיתון פולמוסים רבים עם כתבי עת מאותה תקופה, בכללם "המבשר", "המליץ", "הלבנון", ו"קול מחזיקי הדת". לרוב נקט העיתון בעמדות נחרצות בעד ערכי ההשכלה ונגד היהדות האורתודוקסית והחסידות. כמו כן עסק רבות בשאלת ההתיישבות בארץ ישראל, שעלתה במיוחד לאחר הופעתה של תנועת חיבת ציון בשנות ה-80 של המאה ה-19. בהתאם להשקפתו של העורך ורבר, העיתון נהג למתוח ביקורת חריפה למדי על התנועה, אך בד בבד הופיעו בו גם עמדותיהם של תומכי "חיבת ציון", שנבלעו בדרך כלל בין היתר במאמרים שצידדו בהגירה לארצות הברית.

בין מדוריו הקבועים היו ביקורות ספרים, ביוגרפיות, "ענייני המדינה", ודיווחים מהנעשה בקהילות היהודיות בעולם. עם כותביו הבולטים נמנו שלמה בובר, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרדכי דוד ברנדשטטר, אברהם בר גוטלובר, אייזיק מאיר דיק, ש"י איש הורוויץ, אברהם משה לונץ, יהושע מזח, פביוס מיזס, שלמה מנדלקרן, נחום סוקולוב, נתן נטע סמואלי, יצחק קמינר ויהושע השל שור.