עבד עברי שרבו מסר לו שפחה כנענית
| מקרא | שמות, כ"א, ד' |
|---|---|
| משנה | משנה, מסכת קידושין, פרק ג', משנה י"ג |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ד עמוד ב' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות עבדים, פרק ג' |
נישואי עבד עברי לשפחה כנענית או עבד עברי שרבו מסר לו שפחה כנענית הוא מצב מיוחד ביהדות, שבו יש אפשרות לבעל העבד העברי להשיא לו שפחה כנענית בעל כורחו, על מנת שתלד ילדים שישמשו כעבדים כנעניים.
מקור הדין
המושג מוזכר לראשונה בספר שמות שבתנ"ך: ”אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ”.[1] כלומר, יש לבעל העבד אפשרות להשיא אותו לשפחה כנענית, על מנת שתלד ילדים, שיהיו שייכים לאדון כמו עבד כנעני רגיל. לפי ההלכה, בעל העבד יכול להשיא את העבד שלו, גם בעל כורחו.[2]
היחס ההלכתי לילדים
היחס לילדים הוא כעבדים כנעניים לכל דבר. דהיינו, הם חייבים במצוות כאשה ובברית מילה, וכן לאחר שחרורם, במידה שישוחררו מעבדות בעתיד, הם הופכים ליהודים לכל דבר. בנוסף, הילדים לא מתייחסים אחר אביהם לירושה, כהונה וכדומה, גם לאחר שהם משתחררים מעבדותם והופכים לגרים. למעשה, הם לא נחשבים כילדיו לשום עניין. כמו כן, לאשתו ובניו היהודיים של העבד, אין על פי ההלכה קשר משפחתי מעשי לילדי השפחה הכנענית.
התנאים למסירת שפחה כנענית
במסכת קידושין שבתלמוד הבבלי[3] מובאת ברייתא שבה מופיעה מחלוקת האם הדין נוהג רק בעבד, שאותו מכר בית דין, (כלומר, שנמכר בגנבתו) או שגם מוכר עצמו בכלל. מחלוקת נוספת מופיעה בהמשך המסכת[4] שקיימת, היא האם הדין נוהג גם בעבד, שאין לו אשה ובנים. הרמב"ם פוסק בהלכות עבדים[5] כדעות המחמירות, כלומר שדין זה נוהג רק בעבד שנמכר בבית דין ורק במי שיש לו אישה ובנים.
מעמדם של בני משפחה אחרים
הרמב"ם כותב בהלכות עבדים:[5] ”אם היו לו אשה ובנים, אף על פי שמוסר לו רבו שפחה כנענית אינו יכול להפרישו מאשתו ובניו, שנאמר: אשתו עמו ואינו יכול ליתן לו שתי שפחות, ולא ליתן שפחה אחת לשני עבדיו העברים כדרך שנותן לכנעניים, שנאמר: יתן לו אשה”. כלומר, העבד יכול להיות נשוי בו זמנית גם לאשתו היהודייה. לעומת זאת, העבד אינו יכול לשאת שתי שפחות וכן שפחה אחת לא יכולה להינשא לשני עבדים.
שימוש בדין זה לטיהור ממזרים
במסכת קידושין כתוב בנוסף: ”ר' טרפון אומר, יכולים ממזרים להיטהר, כיצד? ממזר שנשא שפחה, הולד עבד, שחררו, נמצא הבן בן-חורין”.[6] לשיטת רבי טרפון, מכיוון שאין לילדי השפחה ייחוס אחר אביהם, ממילא ממזרותו אינה ממשיכה אתם הלאה, ולאחר שהם ישתחררו מעבדותם יהפכו ליהודים. בכך למעשה, הממזר הביא לעולם יהודים שאינם ממזרים. ישנן שיטות החולקות על האפשרות הזאת, אך היא נפסקה להלכה ביד פוסקי ההלכה המאוחרים יותר. במסכת קידושין מובא חיסרון לשיטה הזו, בכך שהיא לא תקפה לנקבות.
לקריאה נוספת
- יואל ועזרא בריס, אם אדניו יתן לו אשה, עלון שבות 117, תשמ"ז, עמ' 6, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות עבדים, פרק ג', הלכה ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ד עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ' עמוד א'
- ^ 5.0 5.1 משנה תורה לרמב"ם, ספר קנין, הלכות עבדים, פרק ג', הלכה ד'
- ^ משנה, מסכת קידושין, פרק ג', משנה י"ג
37032150עבד עברי שרבו מסר לו שפחה כנענית