סמדר בן נתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סמדר בן-נתן (נולדה ב-1970) היא עורכת דין ישראלית העוסקת בזכויות אדם ובמשפט פוליטי, משפט פלילי וציבורי ובנושאים פמיניסטיים.[1][2] פעילותה הביאה לבחירתה, פעמיים, כאחת מהנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזינים 'גלובס' ו'פורבס', ועוררה כתיבה אקדמית בנושאים אלה.

קורות חיים

סמדר בן-נתן סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1995. עם סיום הלימודים התמחתה במשרדו של עורך הדין אביגדור פלדמן ואחר עבדה במשרדו כעורכת דין במשך חמש שנים.

בשנת 2001 הקימה משרד עצמאי בתל אביב, העוסק בתחום זכויות האדם.

בין 2003-2008 כיהנה כיו"ר הוועדה למעמד האשה בלשכת עורכי הדין.

בשנת 2005 נבחרה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין ליידי גלובס.

ביום העצמאות ה-57 הדליקה משואה בטקס הדלקת המשואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול".[3]

בשנת 2006 צוינה לשבח על תרומה מיוחדת לסנגוריה הציבורית בישראל.[דרוש מקור]

בשנת 2007 צוינה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל על ידי מגזין פורבס.

בשנת 2010 סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במשפט זכויות אדם בינלאומי באוניברסיטת אוקספורד. התיזה שלה עסקה בהחלת החוק הישראלי בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, והשפעתה על זכויות הנאשמים.

פועלה המשפטי

כבר בתקופת עבודתה אצל עו"ד אביגדור פלדמן הייתה מעורבת בתיקים בולטים ומילאה בהם תפקיד מרכזי. העיקריים שבהם הוא המשפט החוזר שנערך למורשעים בפרשת רצח דני כץ, משפטו של סולימאן אל עביד בפרשת רצח חנית קיקוס, בג"ץ העינויים, ובג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית.

עוסקת בתיקים בעלי חשיבות ציבורית, כמו גם בתיקים פרטיים רבים בנושא הגירה ואיחוד משפחות, זכויות אסירים, מסתננים, קרבנות סחר בנשים וקרבנות עינויים. משמשת כיועצת משפטית וכמייצגת של ארגונים, ביניהם פרופיל חדש, איגודי הבמאים והתסריטאים בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ומרכז אל-מיזאן לזכויות האדם בעזה.

בתיקים בולטים רבים העלתה נושאים של זכויות נשים וייצגה נשים בהקשרים פוליטיים:

  • בג"ץ פלייבוי - עתירה לבג"ץ בשם קואליציה רחבה של ארגונים פמיניסטיים לאסור על שידורי ערוץ פלייבוי בישראל.[4]
  • בג"ץ לאורה מילוא - סרבנית מצפון שעתרה לבג"ץ כנגד ועדת מצפון על מנת לקבל פטור משירות צבאי מטעמי מצפון.[5]
  • אריקה אורבוש פרישקין - אשה שהורשעה ברצח בן זוגה שהתעלל בה, ונדונה למאסר עולם. שופטת המיעוט עדנה ארבל קבעה כי הרצח בוצע בשל ההתעללות וכי יש לבחון הקלה בעונשה.[6]
  • שבויי חזבאללה - לוחמי חזבאללה שנשבו על ידי ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה והועמדו לדין. במסגרת המשפט טענו למעמד של שבויי מלחמה. השבויים הוחזרו ללבנון במסגרת חילופי שבויים בטרם סיום משפטם.[7]
  • מאהר יונס - פסק דין עקרוני ובעל חשיבות בנושא זכותם של אסירים ביטחוניים לקבל ביקורי קרובי משפחה, העוסק אף בדרך הערכת הסיכון על ידי השב"כ.[9]
  • תרגום כתבי אישום לערבית בבתי משפט צבאיים בגדה המערבית - בעקבות עתירה שהגישה בשם עורכי דין פלסטיניים, החל הצבא בתרגום כתבי אישום לערבית.[10]

פועלה בתחום זכויות האדם

כתבה את דו"ח 'משפט ללא גבולות' בנושא בית המשפט הצבאי לנוער: "כולם אשמים".

סמדר בן נתן עוסקת בפרויקטים בתחום זכויות האדם ובכתיבת דו"חות בתחום זה עבור ארגונים שונים,[דרוש מקור] דוגמת הוועד נגד עינויים, עדאלה ומחסום ווטש.

בשנת 2008 הובילה תוכנית השתלמות לעורכי דין פלסטיניים המייצגים בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, ובמסגרתה ערכה ספר מקורות הכולל את הדין החל בבתי משפט אלו.

יזמה ומובילה יחד עם רלה מזלי את פרויקט 'האקדח על שולחן המטבח' התובע להפסיק נטילת כלי נשק על ידי מאבטחים לביתם על מנת למנוע רצח ואלימות כלפי נשים.[11] בן נתן חברת ההנהלה הציבורית של בצלם[12].

פרסומים

  • החוק בבתי המשפט הצבאיים, ספר מקורות (בהוצאת מחסום ווטש והוועד נגד עינויים), 2008.
  • כי הוא פטריוט, מתוך: האם המשפט חשוב, בעריכת נטע זיו ודפנה הקר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2010.
  • Are There Prisoners in this War?, in: Threat: Palestinian Political Prisoners in Israel, Abeer Baker and Anat Matar, eds, 2011
  • לפני משפטים, באות המילים, מתוך: נופל על לשון, הארות פסיקה על בג"ץ 2775/11 אלעארג' נ' אלוף פיקוד מרכז. [1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0