סמארט-1
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | ESA |
| תאריך שיגור | 27 בספטמבר 2003, 23:14:00 UTC |
| משגר | אריאן 5 |
| אתר שיגור | בסיס החלל האירופי קורו |
| ESA - smart 1 | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת ואימפקטור |
| לוויין של | כדור הארץ ולאחר מכן הירח |
| תאריך כניסה למסלול | סביב הירח: 15 בנובמבר 2004 |
| גרם שמיים | הירח |
| אתר נחיתה | התרסקות: 34°24′0″S 46°12′0″W / 34.40000°S 46.20000°W |
| תאריך נחיתה | התרסקות ב-3 בספטמבר 2006, 05:42:22 UTC |
| משך המשימה | שנתיים, 11 חודשים ו־6 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 367 ק"ג |
| משקל | 287 ק"ג |
סמארט-1 (באנגלית: SMART-1 - ראשי תיבות של Small Missions for Advanced Research in Technology 1 - משימות קטנות למחקר טכנולוגי מתקדם) הייתה משימת החלל הראשונה של סוכנות החלל האירופאית לירח, אשר שוגרה ב-27 בספטמבר 2003 מבסיס החלל האירופי קורו במטרה לבחון טכנולוגיות חלל שונות למשימות עתידיות ולחקור את הירח. הטכנולוגיות שנבחנו היו מנוע יונים סולארי, מערכות תקשורת, וכלים מדעיים ממוזערים. המשימה הסתיימה עם ריסוקה המכוון של הגשושית על הירח ב-3 בספטמבר 2006, והפכה את סוכנות החלל האירופאית לארגון הרביעי שהגיע אל פני הירח אחרי ארצות הברית, ברית המועצות ויפן (היטן).
מבנה החללית
ממדיה של סמארט-1 היו כשל מכונת כביסה, ומשקלה ללא הדלק היה 287 ק"ג. היא הונעה באמצעות מנוע יונים סולארי שהשתמש בגז קסנון כדלק. המנוע השתמש בשדה חשמלי ליינון הגז ולהאצתו למהירויות גבוהות. המנוע הפיק מתקף הסגולי של 16.1 kN·s/kg (1,640 שניות), כלומר כל ק"ג של דלק ייצר דלתא V של 45 מטרים לשנייה. הדלק שנשאה החללית שקל 82 ק"ג והמנוע ושאר מערכות ההנעה שקלו עוד 29 ק"ג. שיא הצריכה של מנוע היונים היה 1,200 ואט.[1]
זו הפעם הראשונה שבה שוגרה גשושית בעלת מנוע יונים - שיטת הנעה חדשנית שהביאה אותה אל הירח בנשיפת גז. הגשושית נושאת קולטי שמש הממירים את אור השמש לחשמל, המשמש להסרת אלקטרונים מאטומים של קסנון. תהליך זה מייצר יונים בעלי מטען חשמלי המואצים דרך שדה מגנטי ונפלטים מצדה האחורי של הגשושית, ותוך כך מספקים לה דחיפה עדינה הזהה למשקל מטבע דק ביותר בכף היד.
מנועיהן של חלליות קונבנציונליות סומכים בעיקר על תגובות כימיות לייצור גז, הדוחף את הגשושית תוך כדי יציאתו מהמנועים החוצה, בדיוק כמו שבלון שיוצא ממנו האוויר טס דרך החדר. ובחלל, מסה פירושה כסף. כלי המונע במנוע כימי חייב לשאת איתו את כל החומרים הנחוצים לבצע את הריאקציה הכימית (לרוב מימן וחמצן). סמארט-1 נושאת עימה רק קסנון והדבר הופך אותה לקלה וזולה.
הגשושית השתמשה בטכנולוגיות ניסיוניות רבות לצורך מיפוי הירח ובהן מצלמה מסוג חדש – ספקטרוסקופ קרינת X קומפקטי (D-CIXS), שביצעה מיפוי כימי של פני השטח של הירח ועשויה לגלות סוף סוף את התשובה לשאלה האם הירח היה פעם חלק מכדור הארץ. באמצעות השוואת היחסים בין היסודות הכימיים על הירח וכדור הארץ ניתן יהיה לאשר או לפסול את התאוריה הזו.
סמארט-1 נשאה גם מצלמה בהפרדה גבוהה לצילום אתרי נחיתה פוטנציאליים למשימות רובוטיות או אף מאוישות, וכן היא חיפשה אחר קרח במכתשים המוצלים תמידית מפני השמש, בשל סמיכותם לקוטב הדרומי של הירח, תוך שימוש בספקטרוסקופ אינפרה-אדום. הקרח, שאכן התגלה במשימות מאוחרות יותר (צ'אנדריאן 1 ו-MIP ב-2008 ו-LCROSS ב-2009), עשוי להקל על משימות מאוישות עתידיות בהוותו מקור מים וכן מימן וחמצן לתדלוק מנועי החלליות.
כחלק מאסטרטגיית סוכנות החלל האירופאית - בניית חללות זולות וקטנות, עלותה הכוללת של סמארט-1 הייתה רק 110 מיליון יורו (כ-1701 מיליון דולרים). סמארט-1 נבנתה על ידי תאגיד החלל השוודי עבור סוכנות החלל האירופאית.
המשימה
הגשושית שוגרה ב-27 בספטמבר 2003, 23:14:00 UTC, על גבי משגר אריאן 5 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית, והחלה במסע איטי שבו הקיפה את כדור הארץ למעלה מ-300 פעם ברדיוס הולך וגדל, עד שנלכדה בשדה הכבידה של הירח ב-15 בנובמבר 2004, והחלה להקיף אותו בהקפות שהרדיוס שלהן הלך וקטן, עד שהגיעה למסלול אליפטי בגובה 300 × 3000 ק"מ מפניו ב-1 בפברואר 2005. ב-3 בספטמבר 2006, 05:42:22 UTC רוסקה הגשושית באורח מכוון על ידי סוכנות החלל האירופית במכתש שהרכבו המינרולוגי, כפי שהתגלה על ידי הגשושית בתקופת פעילותה, עניין את החוקרים. הגשושית התרסקה ב-34°24′0″S 46°12′0″W / 34.40000°S 46.20000°W במהירות של כ-2,000 מטרים בשנייה.
לאור הצלחת המבצע הודיעה סוכנות החלל האירופית כי מנועי יונים ישמשו את מרבית החלליות הבאות שתשגר אירופה, כדוגמת בפי-קולומבו (BepiColumbo) לכוכב חמה. פרופ' גרדנה עצמו היה החוקר הראשי האחראי על המכשירים הממוזערים של סמארט-1: ספקטרוסקופ קרני ה-X הקומפקטי הידוע בשם D-CIXS. המכשיר הזה מיפה את הרכב הירח ובעיקר בחן את התפלגות הסידן, המגנזיום, האלומיניום הצורן והברזל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סמארט-1 באתר ESA (באנגלית)
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
- אבי בליזובסקי, תמונות מדהימות ממקפת הירח האירופית, באתר "הידען", 31 בינואר 2005
- ריכוז הידיעות על הגשושית מיום שיגורה ועד לריסוקה, באתר "הידען"