סם פיצוציות
סמי פיצוציות הוא כינוי ישראלי למגוון רחב של חומרים כימיים שתוכננו כך שהשפעתם תהיה דומה לזו של סמים אסורים על פי חוק, אך מרכיביהם אינם כלולים בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן ניתן לכאורה לייצר ולשווק אותם באופן חוקי. בהכנת סמי פיצוציות נעשה ניסיון ליצור סמים בעלי מבנה כימי אנלוגי, או נגזרת כימית של סמים פסיכואקטיביים מוכרים, על ידי שינוי מסוים במבנה הכימי של הסם הידוע. לעיתים נדירות יותר יצרן סם הפיצוציות מייצר חומרים כימיים אחרים היוצרים שינויים זמניים דומים בהכרה, בתפיסה, במצב רוח או בהתנהגות לאלה של סמים פסיכואקטיביים מוכרים. בתקופה בה סמים חדשים אלה אינם אסורים על פי חוק, הם נמכרים באופן גלוי, או גלוי למחצה, למשל בחנויות נוחות או בקיוסקים. בישראל ניתן לעיתים למצוא סמים אלה בפיצוציות ומכאן כינויים. במדינות אחרות בעולם זכו סמים אלה לכינויים שונים בהם, סמי מעצבים (designer drugs), סמי מסיבות, ועוד.
היסטוריה
ייצורם של סמי פיצוציות החל מיד לאחר שהחלה אכיפת חקיקה שאסרה מכירת סמים פסיכואקטיביים מסוימים. בשנת 1912 נחתמה אמנת האופיום הבינלאומית אליה החלו להצטרף מדינות שונות בעולם. בשנת 1925 נחתם נוסח מתוקן של האמנה ובו נקבע לראשונה מנגנון בקרה על המדינות החותמות. האמנה מגבילה ייצור ומכירת סמים מסוימים כגון מורפיום וקוקאין. עם אכיפת האיסור על שימוש חופשי במורפיום בארצות הברית החל ייצור ושיווק נגזרות כימיות של מורפיום, הבולטת שבהם הרואין שהוא דיאצטיל אסטר של מורפיום. ביניהם דיבנזוילמורפין (Dibenzoylmorphine) ואצטילפרופיונילמורפין (Acetylpropionylmorphine) הזהים בהשפעתם הפסיכואקטיבית למורפיום, אולם לא נאסרו באמנת האופיום.
תופעה זו של סמים פסיכואקטיביים העוקפים את הגבלות אמנת המורפיום הביאו את ועדת הבריאות של חבר הלאומים לאמץ מספר החלטות בניסיון להטיל הגבלה חוקית אף על סמים חדשים אלה. בשנת 1930 נקבעו תקנות חדשות המרחיבות את האיסור על סמים פסיכואקטיביים לאסטרים של מורפיום, כגון אוקסיקודון והידרומורפין (hydromorphone).[1]
בשנות ה-60 וה-70 פותחו בארצות הברית מספר סמים פסיכדליים, אחד הבולטים בהם שווק בכדורים בשנת 1967 בסן פרנסיסקו וכונה DOM או STP (2,5-Dimethoxy-4-methylamphetamine).[2] בניסיון להתגבר על התופעה, ולאפשר העמדה לדין, הורחבה כל העת רשימת הסמים המסוכנים האסורים לשימוש בארצות הברית. מקרה יוצא דופן היה העמדתם לדין של ניקולס סנד וטים סקלי על ייצור נגזרת כימית של LSD בשם ALD-52, סם בעל השפעה דומה ל-LSD, אשר באותה עת לא היה סם אסור בארצות הברית.[3] טענת ההגנה של הנאשמים ולפיה החומר שבייצורו הואשמו אינו בגדר סם אסור נדחתה על ידי בית המשפט לאחר שנקבע כי חומר הגלם לצורך ייצורו היה LSD, אשר היה כבר סם אסור. בשלהי שנות ה-70 החלו להיות מופצים סמים אנלוגיים לפאנציקלידין הידוע בכינויים PCP ו"אבק מלאכים".
במחצית שנות ה-80 החלה הפצה של סמי MDMA, הידועים בכינוי אקסטזי. בתחילת ההפצה ההמונית של האקסטזי לא היו סמים אלה ברשימת הסמים האסורים בחוק בארצות הברית, כמו גם במדינות אחרות. בארצות הברית נזקקו לראשונה לחקיקת חירום כדי לכלול ברשימה. בהמשך נעשה שימוש דומה בחקיקת חירום לשורה של סמים חדשים בהם 2C-B (ידוע בכינוי "רוסקו" על שם מפתחו ממוצא רוסי הפרמקולוג אלכסנדר שולגין), AMT (alpha-Methyltryptamine), ו-BZP (Benzylpiperazine). בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 חלה עליה מחודשת בפופולריות של מתאמפטמינים בארצות הברית, דבר שהוביל להחמרת הפיקוח על הפצת סמים אלה. החמרת הפיקוח מצידה הביאה לפיתוח סמי אלטרנטיביים, ביניהם Methcathinone (המכונה לעיתים cat או jeff) ומתילאמינורקס (4-Methylaminorex, הידוע לעיתים בכינוי אופוריה ו-Ice), עד אשר אף סמים אלה הוכנסו לרשימת הסמים האסורים.
בשלהי שנות ה-90 ותחילת המאה ה-21 חלה עליה חדה בכמות סמי הפיצוציות הנמכרים באינטרנט. חלק מן הקמעונאים כינו סמים אלה בשם "חומרי מעבדה" (במיוחד סמים פסיכדליים נגזרות של Tryptamine ופנתילאמין). סוחרי הסמים קיוו כי מכירת חומרים כימיים אלה במסווה של "חומרי מעבדה" ולא לצריכה אנושית, יאפשר להם לחמוק מן האיסור על מכירת סמים אסורים במדינות רבות כיוון שבמעשה זה חסר היסוד הנפשי ההכרחי להוכחת עבירת סחר בסמים והוא מרכיב הכוונה. ניסיון זה לא מנע ממנהל אכיפת הסמים האמריקני לפשוט על ספקים רבים. בשנת 2004 ניהל מנהל אכיפת הסמים מבצע נרחב נגד סוחרי "חומרי מעבדה" וגייס למאמץ אף את רשויות אכיפת החוק בהודו ובסין. פעולות אלה הביאו להפסקת פעילותם של סוחרי "חומרי מעבדה" רבים באינטרנט אף שהחומרים עצמם לא נכנסו לרשימת הסמים האסורים במדינות רבות בעולם. רוב החומרים שנסחרו כ"חומרי מעבדה" היו בעלי השפעות דומות לסמי הזיות ידועים כגון פסילוציבין ומסקלין.
סמי פיצוציות בישראל
אחד היסודות ההכרחיים להוכחת עבירות השימוש, ההחזקה, הייצור והסחר בסמים מסוכנים על פי פקודת הסמים המסוכנים[4] היא ההגדרה החוקית של "סם מסוכן", המופיעה בסעיף 1 לחוק: ”חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם.” כדי להימנע מעבירה על פקודת הסמים המסוכנים נמכרים בפיצוציות חומרים כימיים הגורמים לתגובות פסיכואקטיביות באדם, אשר אינם מופיעים ברשימת הסמים המפורטת בתוספת הראשונה לחוק ואף אינם נגזרות כימיות של חומרים אלה. כל סם פיצוציות חדש שנתפס על ידי רשויות אכיפת החוק מובא לבחינת הוועדה לבחינת חומרים פסיכואקטיביים ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול והיא אשר ממליצה לשר הבריאות לכלול חומר חדש זה ברשימה המופיעה בפקודת הסמים המסוכנים. החלטת השר מחייבת אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בטרם תיקון החוק.[5]
בישראל נפוצו שני סוגים עיקריים של סמי פיצוציות: סטימולנטים בצורת אבקה המשווקת בקפסולות בשם "חגיגת" וקנבואידים מלאכותיים בצורת עשב מרוסס, המשווקים בשקיות הנושאות שמות שונים כדוגמת "מיסטר נייס גאי". לרוב, חומרים אלו משווקים תחת שמות תמימים כגון "חליטת צמחים ארומטית" תחת ההנחיות "לשימוש קטורת בלבד, לא למאכל אדם" כדי להקנות להם נופך חוקי. יחד עם זאת, הן "חגיגת" והן "נייס גאי" הוצאו מחוץ לחוק בישראל.
חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים
במסגרת המאמץ למנוע את ההפצה והשימוש בסמי פיצוציות חוקקה הכנסת ביולי 2013 את חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים התשע"ג-2013. החוק נועד לתת מענה אפקטיבי לתקופת הזמן הנדרשת לשם הכנסתו של חומר לפקודת הסמים המסוכנים מעת כניסתו לשוק. החוק מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות להכריז באופן זמני על חומר אסור בהפצה בהינתן שהוא מקיים תנאים מסוימים.
קישורים חיצוניים
- "חומרי מעבדה" באתר Erowid (באנגלית)
- מאגר מידע על סמים אסורים וכינויהם (באנגלית)
- שחר סמוחה, מכת מדינה: הסמים ההרסניים בפיצוציות מגלגלים מיליוני שקלים, באתר גלובס, 21 בפברואר 2013
- אילנה נורמן, סמי הפיצוציות - מכת מדינה, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2013
- שמעון איפרגן, הנרקומנים של הנייס גאי, באתר מאקו, 29 במאי 2014
עידו אפרתי, באופן רשמי: סמי פיצוציות כבר לא חוקיים, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2014- סמי פיצוציות באתר הרשות למלחמה בסמים
הערות שוליים
- ^ Esters of Morphine. UNODC
- ^ Snyder S H, et al., 2,5-Dimethoxy-4-methyl-amphetamine (STP): A New Hallucinogenic Drug. Science 1967;158:669-670
- ^ United States v. Sand. 541 F.2d 1370, United States Court of Appeals, Ninth Circuit, Sept. 13, 1976.
- ^ פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973
- ^ יובל בוגייסקי, סוגיות בתחום הטיפול של הוועדה למאבק בנגע הסמים. מרכז המידע והמחקר של כנסת, 25 באפריל 2013.
