סלץ
 | |
| רחוב בסלץ | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל | גראנד אסט |
| מחוז | בא-רן |
| שטח | 21 קמ"ר |
| גובה | 100 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 3,250 (2011) |
| ‑ צפיפות | 155 נפש לקמ"ר (2011) |
| www.ville-munster68.fr | |
סלץ (בצרפתית: Seltz, בגרמנית: Selz) היא קומונה במחוז בא-רן בחבל גראנד אסט הצרפתי הנמצא במרחק של 5 ק"מ מהגבול בין צרפת לגרמניה מול העיר הגרמנית ראסטט (Rastatt). שמה של העיר הגיע מהמילה הלטינית Saletio שהעניקו לה הרומאים, שהקימו בה קסטרום במסגרת הלימס הגרמאני, בעקבות מיקומה האסטרטגי של העיר ליד נהר הריין בהגנה על האימפריה הרומית נגד התקפות מצד שבטי הונדלים.
גאוגרפיה
סלץ נמצאת במפגש הנהרות סואר וסלצבאך קצת לפני שנהר סואר נשפך אל הריין. העיר נמצאת בצפון מישור אלזס בשטח מיוער המהווה את הצד הצפון מזרחי של יער אגנו.
היסטוריה
תחילת ההתיישבות בעיר הייתה בתקופת תרבות לה טאן על ידי שבטים גאלים בהתיישבות בשם Saliso. לאחר הכיבוש הרומי הקימו הרומאים במקום קסטרום בשם Saletio כפי שמוזכר בנוטיטיה דיגניטטום. העיר הוחרבה ב-355 על ידי בני השבט האלמאני ונבנתה מחדש על ידי הפרנקים ב-496. כחלק מרוזנות אלזס, העיר סופחה לדוקסות שוואביה בתחילת המאה העשירית ואוטו הראשון העניק את העיר לאשתו אדלאיד מאיטליה ב-968. אדלאיד הקימה את מנזר סלץ ב-991 בו היא מתה בשנת 999.
ב-1357 העניק הקיסר קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", לעיר מעמד של עיר קיסרית חופשית והיא הצטרפה לדקאפול האלזסי. סלץ נאלצה לעזוב את הדקאפול בשנת 1414 לאחר שלודוויג השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ, סיפח את העיר לרוזנות פאלץ שעל הריין. העיר סופחה מחדש לצרפת ב-1680 בעקבות הסכמי ניימכן שסיים את מלחמת הולנד.
בעת החדשה עברה העיר את התהפוכות שעברו על אלזס כולה, היא נכבשה על ידי הגרמנים במלחמת פרוסיה-צרפת וסופחה לגרמניה ב-1871 עד שבשנת 1919 נחתם חוזה ורסאי לפיו כל השטחים שנכבשו על ידי הקיסרות הגרמנית הוחזרו לצרפת (סעיף 51). בשנת 1940 נכבשה אלזס שוב על ידי גרמניה הנאצית וסופחה לרייך השלישי. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה סופחה אלזס שוב לצרפת.[1]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Encyclopédie de l'Alsace, t. 11 : Rhin-Strasbourg, Publitotal, 1985
26374513סלץ