סלמן שינה
בהם: ד"ר אריאל בן ציון (בעמידה) הרב ראובן פתייה (שלישי משמאל) והמחנך אהרן ששון (רביעי)
סלמן שינה (בערבית: سلمان شينا; סלמאן שינא; 1899–1978) היה עורך דין, עיתונאי ופעיל ציוני יהודי-עיראקי. המייסד והעורך של השבועון הספרותי היהודי-עיראקי החשוב אל–מצבאח ("המנורה").
כיהן כחבר בפרלמנט העיראקי בשנים 1947-1951.
קורות חיים
סלמן שינה נולד בבגדאד בשנת 1899. קיבל בילדותו חינוך מסורתי בתלמוד תורה ולאחר מכן למד בבית ספר כל ישראל חברים ע"ש אלברט ששון בבגדאד, שם הצטיין בשפות. בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני ושירת כמתורגמן עבור גנרל גרמני במפקדה העות'מאנית. לאחר כניעת העות'מאנים במלחמה הוא נלקח בשבי על ידי הצבא הבריטי, ושהה כשנה במעצר בהודו. הוא היה פטריוט של האימפריה העות'מאנית ושמר לה נאמנות עד כניעתה וזכר אותה באהדה גם לאחר מכן.
בשנת 1919 חזר לעיראק, וכשנה לאחר מכן החל ללמוד בקולג' למשפטים של בגדאד עד הסמכתו כעורך דין בשנת 1925. הוא עבד כעורך דין וכמשפטן והתבלט בהנהגת קהילת יהודי בגדאד. בין היתר כיהן כחבר בוועדה שניסחה את "חוק העדה היהודית מס' 77 לשנת 1931", החוק שעיצב מחדש ועיגן את מוסדות הקהילה היהודית וההיררכיה בקהילה.[1] בשנת 1921 שינה היה מהמייסדים של שתי אגודות ציוניות שפעלו במקביל; "ההסתדרות הציונית לארם הנהריים" ו"האגודה הספרותית היהודית". השנייה שבהן הפעילה מועדון וספרייה עבריים וכן הוציאה לאור את כתב-עת ספרותי עברי קצר הימים בשם "ישורון". שינה גם כיהן בתור המזכיר ומנהל החשבונות של שתי האגודות והתכתב בקביעות עם מוסדות ההסתדרות הציונית העולמית.
אחד ממפעליו החשובים ביותר של שינה היה הקמת השבועון הספרותי החשוב אל–מצבאח ("המנורה"), שבועון בערבית ספרותית שהיה הבמה המרכזית ליצירה הספרותית בערבית של סופרים ומשוררים יהודים בעיראק. העיתון היה ציוני באוריינטציה שלו ובדיווחיו האוהדים המרובים על בניין היישוב היהודי בארץ ישראל ובקריאתו לחיזוק לימודי השפה העברית בקרב יהודי עיראק. שינה ציין כי יעודו העיקרי של העיתון היה להפיץ את הרעיון הציוני, במגבלות הצנזורה העיראקית. במקביל, כמו מגמת מייסדו, העיתון היה בעל צביון לאומי-עיראקי וראה עצמו כחלק מהתחייה התרבותית של עיראק. כך העיתון שילב פטריוטיות עיראקית וציונות ויישב אותם יחדיו. בנוסף העיתון עסק בבעיות שהעסיקו את יהודי עיראק וגינה אפליה נגדם ופרסומים אנטי-יהודים בעיתונות העיראקית. השבועון יצא לאור בין אפריל 1924 ליולי 1929, בשנה הראשונה בעריכת המשורר אנור שאול ולאחר מכן בעריכת שינה עצמו, שגם כתב לו מאמרים רבים. מבחינה ספרותית, מעל דפי העיתון פורסמו כמה מהסיפורים הקצרים והפואמות הלא צנועות הראשונים שפורסמו בעיראק, שהושפעו הן מהספרות האירופאית והן מהסגנון הספרותי הערבי "אל-מהג'ר" שהתפתח בקרב סופרים ערבים גולים בארצות הברית.
בשנות ה-30 המשיך שינה למלא תפקיד בכיר בקהילה היהודית בעיראק וכן עשה שימוש בהכשרתו המקצועית כעורך דין כדי להגן על הקהילה בבתי משפט מול הסתה גוברת מצד גרמניה הנאצית וגולים ערבים מפלשתינה. בשנת 1947 נבחר סלמן שינה כנציג יהודי בגדאד לפרלמנט העיראקי, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1951. לאחר שחלק ניכר מיהודי עיראק כבר עזבו את המדינה במבצע עזרא ונחמיה, התפטר שינה מתפקידו בפרלמנט ועלה לישראל. הוא פתח משרד עורכי דין בתל אביב וכן היה פעיל בקרב יוצאי עיראק בישראל.
בשנת 1955 הוציא לאור את ספרו "מבבל לציון: זכרונות והשקפות", אוטוביוגרפיה על חייו בעיראק וישראל. בתקופה זו החל למחות על אפליית יהודי עיראק בישראל. בשנת 1955 הוא רץ בבחירות לכנסת השלישית במקום השני ברשימת "ספרדים ועדות המזרח", אך מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה. הוא המשיך בעבודתו כעורך דין ואיש ציבור עד פטירתו ברמת גן בשנת 1978.
לקריאה נוספת
- סלמן שינה, מבבל לציון: זכרונות והשקפות, תל אביב: המרכז, 1955.
- נסים קזז, 'עיתונים יהודים בעיראק', קשר, אביב 1990, עמ' 36-40.
קישורים חיצוניים
- דקר עו"ד בסכין מטבח, דבר, 22 בספטמבר 1959
- בני עיראק לא ילכו בדרכי שינה, הצופה, 25 ביולי 1955
- מבבל לציון, חרות, 30 בספטמבר 1955
- סלמן שינה, מכתבים למערכת | העדים הללו.., הצופה, 11 בפברואר 1957
- Moreh, S.. "Shīnā." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2014.
- Orit Bashkin. "Shīna, Salmān." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
הערות שוליים
- ^ סלמן שינה, מבבל לציון: זכרונות והשקפות, תל אביב: המרכז, 1955, עמ' 54.
